בקושיא היאך הסתפר מרדכי ע"י המן, הלא יום התספורת היה ט"ז בניסן והרי הוי יו"ט שני של גלויות, או חוה"מ:
הנה במגילה (טז.) אמרו: "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס, א"ל [למרדכי] קום לבוש הני מאני, ורכוב האי סוסיא דבעי לך מלכא, אמר ליה לא יכילנא עד דעיילנא לבי בני [לבית המרחץ] ואשקול למזייא [ואספר שערי]...
עבד כנעני של יהודי, אסור לאכול מקרבן פסח רק אחר שנימול, כאמור בתורה (שמות יב, מד) וְכָל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כָּסֶף וּמַלְתָּה אֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ. נחלקו תנאים אם גם האדון אינו יכול לאכול מהפסח עד שעבדו נימול, לדעת רבי יהושע, מילת עבדיו מעכבתו מלאכול בפסח ומה שנאמר בכתוב 'אז יאכל בו' הכוונה...
שמות פרק יב, יא:
"וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם...".
אולי זה פשוט, אבל התחדד לי האי שתא שזה דין מסוים באכילת קרבן פסח.
ובפשטות, אחר שגמרו לאכול הכזית פסח, היו יכולים לחלוץ הנעליים, להתיר החגורה ולהניח המקל.
ואין זה דין להיות באותו...
בגמ' צד ב מבואר שלמ"ד שדרך רחוקה היא חוץ לאסקופת העזרה יש למנות את רוב הטמאים לפי הנמצאים בעזרה.
ונשאלת השאלה איך ניתן להתחיל במנין הרי הטמאים אסורים להכנס לעזרת ישראל מדאוריי'?
ובאמת ברמב"ם היו שפירשו שמונים פעמיים לפני שנכנסים ואח"ז, אמנם רוב המפרשים לא סברו כן, ואיך יבארו דעה זו בגמ'?
(שהם...
וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל (ד, כב).
נתייחד פסח מצרים בכמה וכמה הלכות שנאמרו בו שלא כפסח דורות. מחד גיסא הושווה לפסח דורות בהיותו שה תמים, ונאסר בו נותר, ומצוותו בצלייה ראשו על כרעיו ועל קרבו. אולם לא נאמרה בו זריקת הדם והקטרת האימורים והחלבים על גבי מזבח...
"אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם, כִּי אִם צְלִי אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ" (יב, ט)
יש לבאר את הסיבה הרוחנית לכך שצליית קרבן הפסח צריכה להיות כולו כאחד, "ראשו על כרעיו ועל קרבו":
צליית קרבן הפסח מסמלת את שרפת העבודה הזרה של מצרים, וביטולה המוחלט, עד...
"וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה, צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" (יב, ח)
ביאור משמעותן הרוחנית של שלוש מצוות אלו (שעליהן אמרו חז"ל: "כל מי שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו") - קרבן פסח, מצה, ומרור:
בשעת יציאת מצרים הפכו בני ישראל לעם, ונוצר אז הצורך לספק...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו (כו יב)
פירש רש"י קבע זמן הביעור והוידוי בערב הפסח של שנה הרביעית, שנאמר (דברים יד כח) מקצה שלש שנים תוציא וגו', נאמר כאן מקץ ונאמר להלן לענין הקהל (שם לא י) מקץ שבע...
דבר מחודש מופיע בירושלמי פסחים פרק ז' שדין פסח הבא בטומאה הוא אפילו בטומאת כלי שרת או סכינים - בנתיים מובן, [-ואף בבבלי ישנו נידון זה]
וכאן מגיעה פצצה של הלכה: "ואפילו בטומאת ידים"
ונשתוממתי שעה חדא, ואף יותר, הלא כל עיקר טומאת ידים הינה רק מדברי סופרים, ואיך יתירו לטמא מת מהתורה לאכול בכה"ג מן...
כתב השו"ע (יו"ד סי' שצט ס"ג): אם קבר את מתו שבעה ימים קודם הרגל ונהג בהם גזירת שבעה הרגל מבטל ממנו גזירת שלשים אפי' חל יום שביעי בערב הרגל דמקצת היום ככולו ועולה לכאן ולכאן ומותר לכבס ולרחוץ ולספר בערב הרגל. הגה: סמוך לחשיכה (טור) ובערב פסח מותר בכל אחר חצות דהיינו מזמן שחיטת הפסח ואילך ועדיף...
כתיב (במדבר ט' י') "דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח לד'".
וברש"י כתב - פסח שני מצה וחמץ עמו בבית ואין שם יו"ט ואין איסור חמץ אלא עמו באכילתו.
לכאו' בדברי רש"י אלו חילק רש"י בין אכילת חמץ סתם דהוא מותר בפסח שני, לבין אכילת חמץ עם הפסח שהוא אסור...
חג המצות: פשוטם של דברים אינם תובעים את התבוננות היהודי העומד לפני ימים אלו ולו משום שאין בן ישראל שאינו יודע מה הוא גלות. אבל מעמיק חקר ימצא בקעה נאה להתגדר בה לנעול לגדור לפרוץ חזקת תשמישין וחזקת העבד בעצמו בחירותו, כי הגם שכללות החג ידועה היא עדיין מהותו האמיתית לית לן בה, ראשית כי עניין...