פסח

מדוע חז"ל לא חששו בפסח שמא יוליך את המצות, כשם שחששו בנוגע למצוות לולב ובר"ה. וחשבתי לכאורה ליישב מכמה טעמים. א. מכיון שמצה בשונה מלולב ושופר שלוקח עמו כדי שילמדו את סדר הנענוע או התקיעה, די בכך שמציע את השאלה ואי"צ ליטול עמו את המצה וי"ל. ב. בגמ' כתוב שמא ילך אצל בקי, ותקיעה שהיא חכמה הדורשת...

במשנה בפסחים ל"ט א' שנינו, על המרור "ומצטרפין לכזית", ובמשנה בדף ל"ה א' על מצה לא תנן כן. וכתב הרע"ב שמה שאמרו במשנה השניה - הולך גם על מצה. והר"ן כתב שבמצה פשיטא שמצטרף, ורק במרור היה צד שצריך כל הכזית מאותו טעם. ובירושלמי חלה יש שיטה שבמצה אכן צריך שיהיה כל הכזית מאותו המין.

עריכה: מוזכר אבל לא מוזכר.. (נערך לאחר התשובות שהביאו פה שכתוב מפורש הרבה פעמים)

א. הכותרת של סימן תכ"ט היא. "שאין נופלין על פניהם בכל חדש ניסן" וצ"ב מדוע בחר המחבר כותרת זו לסימן כשבסעיף א' מדבר על "שואלין בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום". וביותר שבסעיף ב' מצינו בו דינים נוספים. "(1)אין נופלין על פניהם בכל חדש ניסן, ואין אומרים ׳צדקתך׳ בשבת במנחה, (2)ואין מספידין בו...

שמות יג, ו-ז: שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצֹּ֑ת וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י חַ֖ג לַיהֹוָֽה׃ מַצּוֹת֙ יֵֽאָכֵ֔ל אֵ֖ת שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֜ חָמֵ֗ץ וְלֹֽא־יֵרָאֶ֥ה לְךָ֛ שְׂאֹ֖ר בְּכׇל־גְּבֻלֶֽךָ׃ ולכאורה יש כאן כפילות ברישא של הפסוקים; ועי' אוצר מפרשי התורה. ובשם הגר"א [כמדומה...

מש"כ בפרשת בא: בפשטות המוזכר בקדמונים על דין שימור במצה - הוא שצריך לעשות את כל הפעולות הנצרכות לאפיית המצות, ואולי גם לשמור אותן מחמץ, לשם מצווה. אך מצאנו לכאורה שנכלל בזה ענין נוסף; והוא...

כתב המשנה ברורה (סימן תפה ס"ק ג) שהנשבע שלא לאכול מצה בלילה השני של פסח (בחו"ל) - השבועה חלה, [בשונה מהלילה הראשון שהשבועה אינה חלה משום שזה נשבע לבטל את המצווה], כיון שבקיאים בקביעא דירחא, ע"כ. ומשמע מדבריו שבזמן שלא היו בקיאים - השבועה לא הייתה חלה, ואף שזה רק ספק - מ"מ לראשונים שספיקא...

ראיתי מובא שנסתפק הגר"י זילברשטיין שליט"א במי שנמצא במקום בודד, ויש לו בקבוק אחד של יין, והוא יודע שאם ישתה את היין עכשיו, לא יהיה לו יין לארבע כוסות, מתי ישתה את היין בפסח או בפורים, והרי גם בפורים עיקר המצוה הוא לאבסומי ביין.

שער הציון סי' תלג סעיף קטן לג: דאף אם נימא דאי אפשר שלא יפלו שם מהשולחן, דילמא רק פירורים דממילא בטילי. ומוכח מדבריו שפירורים אינם צריכים ביעור. אמנם יתכן שאין ללמוד מדבריו לחתיכות ממש אפי' שהם פחות מכזית. ועי' במשנה ברורה (סי' תמב ס"ק לג) שפירור מטונף קצת פחות מכזית - אין צריך לבער. וכמדומה...

משנה ברורה סימן תלו סעיף קטן לב: כתבו האחרונים כל שלשים יום צריך לעיין בכל דבר העושה שלא ישאר בו חמץ באופן שלא יוכל להסירו בנקל:

במגילה יושבים עליו ובפסח אוכלים אותו?

רק להזכיר שהוא הרב היחיד כמעט שטוען כיום ש"פפושדו" זה לכתחילה. איני רוצה להיכנס לדיון על דבר זה, כבר הרב אלבה בירחון האוצר עשה את כל העבודה יעוי"ש, אבל גם הגר"ש עמאר בספריו כותב שזה לא פשוט מבחינה עובדתית, ואין שום רב שסומך ידו עליהם, ומה שהגרע"י התיר כידוע כי לא היה עוגיות ופחד שהחילונים יאכלו...

שמות יג, ו-ז: שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצֹּ֑ת וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י חַ֖ג לַיהֹוָֽה׃ מַצּוֹת֙ יֵֽאָכֵ֔ל אֵ֖ת שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֜ חָמֵ֗ץ וְלֹֽא־יֵרָאֶ֥ה לְךָ֛ שְׂאֹ֖ר בְּכׇל־גְּבֻלֶֽךָ׃ ולכאורה יש כאן כפילות ברישא של הפסוקים; ועי' אוצר מפרשי התורה. ובשם הגר"א [כמדומה...

בפשטות המוזכר בקדמונים על דין שימור במצה - הוא שצריך לעשות את כל הפעולות הנצרכות לאפיית המצות, ואולי גם לשמור אותן מחמץ, לשם מצווה. אך מצאנו לכאורה שנכלל בזה ענין נוסף; והוא: בקונטרס המועדים מתורת בריסק (עמ' סג) הובא מבית אב סי' מה, (וכ"ה בחידושי הגר"ח פסחים מב א): וכעי"ז הביאו שם ממועדים...

אולם במנהגים דבי מהר"ם מרוטנבורג (עמ' 28) [הובא באנציקלופדיה] כתב דמיד אחר הבדלה מכניסים חמץ כדי שלא יהא כמוסיף על שבעת ימי המצות. ואשמח לדעת אם יש לכך מקורות נוספים.

זכר דוד מאמר שלישי מאמר שלישי פרק כ"ד: ודברי הרב הנז׳ צריכי ביאור, דמראשית אמריו נראה שעפו לארץ ישראל כדי לעשות הפסח כמבואר ביונתן על פסוק ואשא אתכם, ואילו בסוף משמע שאכלו הקרבן פסח במצרים ע״י אויר ארץ ישראל שהביאו עמם. וקשה, ולמה לא אכלוהו שם בירושלים, והלא ממ״ש יונתן נראה שעשו הכל שם, שהרי אמר...

הנה שיטת ר' אלעזר בן עזריה ברכות ט' א', שפסח נאכל מן התורה רק עד חצות הלילה. ומבואר בפסחים ק"כ ב' שה"ה לגבי מצה. ובפשטות [וכמדומה שכ"כ האברבנאל] משום שהתורה רצתה שיאכלו עד הזמן של מכת בכורות. ויל"ע לפי"ז בדברי הרמ"א סי' תרל"ט ס"ג, שבסוכות ג"כ צריך לאכול את האכילה הראשונה שהיא חיוב - עד חצות...

מגילה י"ד א': ופירש רש"י שהכוונה לשירת הים, שאמרוה על הצלה מעבדות לחרות. ועי' טורי אבן מה שהקשה על זה. ועי' מרומי שדה ומשנת חיים עה"ת פר' בשלח להגרח"מ שטיינברג שליט"א. ובטורי אבן ביאר שהכוונה להלל שאמרו בליל פסח. ויש פירוש שלישי: ספר הבתים אזהרה שי"ד: ומעניין ש"להודיעם אמתת ההשגחה" - נקרא...

א. פסק השו"ע (סי' ת"ע ס"א): הבכורות מתענין בערב פסח בין בכור מאב בין בכור מאם. ויש מי שאומר שאפילו נקבה בכורה מתענה. (ואין המנהג כן) (מהרי"ל). וביאר הגר"ז הטעם שאין נוהגים כן, כי אמנם הבכורות הנקבות גם מתו במכה, אבל אי"ז מפורש בתורה. [ועי' ביאור הגר"א טעם נוסף]. ב. במשנה פסחים סוף פ"ב שנינו...

ישנו מנהג ידוע ומפורסם בכמה מקומות להתאסף בליל שש"פ בחצות הלילה ולומר שירת הים ביחד. מי הנהיג את המנהג הזה והיכן נוהגים כן?