פורום אוצר התורה

תסמונת דאון בראי ההיסטוריה התורנית אברך שלמד סוגיא בעומק העיון צריך לעשות חגיגה גדולה יותר מסיום הש"ס - רבי דב לנדו חידות מעניינא דיומא - בלע מצה ולא יצא יומא דהילולא הרה"ק מטשכנוב זצוק"ל בעל הבית אברהם- ה' אדר...

מי התבטא: "מי יתן לי עם הארץ ואנשכנו כחמור"? נא לציין מקורות!!

מה היה שם שפחתו של רבן גמליאל? ואיך זה קשור לפרשתינו ?

וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר וכו' ואמר ושחט, כאן רמז להריגת משיח בן אפרים וכו', וממוצא דבר אתה יודע שאם יהיה בהם תורה לא ימות הצדיק, ותמצא שכתב האר''י ז''ל (פע''ח שער העמידה פרק יט, שער הכוונות דרושי העמידה דרוש ו') שצריך לכוין בתפלה הקבוע להתפלל על זה הצדיק שלא ימות, פי' כי באמצעות התפלה יתרבה זכותו...

אני פונה אליכם בעקבות אחד מהחברים בפורמינו, ת"ח בעל לב טוב ומאיר פנים (ווירטואליים..), שנוהג תמיד לעודד, לחזק ולשמח אחרים, ועתה נזקק לרחמי שמים מרובים בעקבות סדרת טיפולים קשה שהוא עובר. אבקש מכולם להתפלל לרפואתו השלמה של [שלמה ברוך בן רבקה] בתוך שאר חולי ישראל, שיזכה לרפואה שלמה בגוף ובנפש...

וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה (ויקרא יד, ז) וְיִפְטוֹר יַת צִיפּוֹרָא חַיְיתָא עַל אַנְפֵּי חַקְלָא וִיהֵי אִין אִיטִימוֹס הַהוּא גַבְרָא לְמִילְקֵי תוּב בְצוֹרָעָא תַיְיבָא צִיפּוֹרָא חַיְיתָא לְבֵיתֵיהּ בְּיוֹמָא הַהוּא (תרגום יונתן) ואת הצפר החיה בדם וגו' (ויקרא יד...

מי חטפה לאמורא אחד את התפילין שלו?

על מה יולדת תבקש רחמים? קשור גם לפרשה וגם לעניינא דיומא

בכורות ז, ב כל המוליד מניק, וכל המטיל ביצים מלקט, חוץ מעטלף, שאף על פי שמטיל ביצים מניק. כיום, ככל שעלה בידי, לא ידוע על עטלף המטיל ביצים. ואילו ידועים כמה בעלי חיים המטילים ביצים, ומניקים. הברווזן, וכמה מיני קיפודניים. וצל"ע

היכ"ת שיש לאדם מצוה להתאבד? (לא קשור לקדוש ה' ולג' עבירות)

העטלף המכונה כך בימינו, מכונה בצרפתית: chauve-souris וביידיש: פעלדער מויז ברש"י בפרשת שמיני, כותב "התנשמת - היא קלב"א שורי"ץ ודומה לעכבר ופורחת בלילה. ותנשמת האמורה בשרצים היא דומה לה, ואין לה עינים וקורין לה טלפ"א: וכן מובא ברש"י בפרשת ראה "והתנשמת – קלב"א שורי"ץ". בנביא ישעיהו מפרש רש"י...

בפרשת ראה, מופיעים כלל בעלי החיים בהגדרה אחת כִּֽי־מַעֲלֵ֧ה גֵרָ֣ה הֵ֗מָּה וּפַרְסָה֙ לֹ֣א הִפְרִ֔יסוּ ואילו בפרשת שמיני גמל - כִּֽי־מַעֲלֵ֨ה גֵרָ֜ה ה֗וּא וּפַרְסָה֙ אֵינֶ֣נּוּ מַפְרִ֔יס שפן - כִּֽי־מַעֲלֵ֤ה גֵרָה֙ ה֔וּא וּפַרְסָ֖ה לֹ֣א יַפְרִ֑יס ארנבת - כִּֽי־מַעֲלַ֤ת גֵּרָה֙ הִ֔וא...

מה הקשר בין "ארנבת" לאִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ?

וְאֶת הָ֨אֵזֹ֜ב, טעמים "קדמא ואזלא" על תיבת האזוב מרמז לאמרם (סוכה יג.) אזוב, ולא אזוב שיש לו שם לווי, אמר אביי כל שנשתנה שמו קודם מתן תורה ובאתה תורה והקפידה עליה, בידוע שיש לו שם לווי. וזהו האזוב - קדמא ואזלא, אם נשתנה שמו קודם מתן תורה ובאתה תורה והקפידה עליה.

תּוֹרַת הַמְּצֹרָע, במדרש דרשו נוטריקון מצורע - מוציא שם רע. אפשר לפי מ"ש רש"י בפסוק ויזכור אלקים את נח (בראשית ח, א) זה השם מדת הדין הוא, ונהפכה למדת רחמים על ידי תפלת הצדיקים, ורשעתן של רשעים הופכת מדת רחמים למדת הדין, שנאמר וירא ה' כי רבה רעת האדם וגו' ויאמר ה' אמחה, והוא שם מדת רחמים. וזהו...

אחד מארבע מראות נגעים הוא כצמר לבן (נגעים פ"א מ"א), מרמז למאמר החסידי הידוע "נותן שלג כצמר כפור כאפר יפזר" שכאשר הקב"ה מנסה את האדם בנסיון קשה, הוא נותן לו כנגד זה באותה מידה כוחות להתגבר, כפי הקור של השלג כך גם משפיע צמר באותה מידה להתחמם, וכפי קושי הנגעים כך יש צמר להתגבר.

וְאִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה וְאִם אותיות אוֹם, רמז לאמרם (נגעים פ"ד מ"י) בהרת כגריס ופשתה כגריס נולדה לפשיון מחיה או שער לבן והלך לה האוֹם, ר"ע מטמא וחכמים אומרים תראה בתחילה.

במדרש תנחומא (אות ו): מעשה בכהן אחד שהיה רואה את הנגעים, מטה ידו, בקש לצאת לחוצה לארץ, קרא לאשתו אמר לה, בשביל שבני אדם רגילים לבא אצלי לראות את הנגעים, קשה עלי לצאת מעליהם, אלא בואי ואני מלמדך שתהא רואה את הנגעים, אם ראית שערו של אדם שיבש המעיין שלו, תהא יודעת שלקה, לפי שכל שער ושער ברא לו...

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים וכו'. בבעל הטורים תזריע וילדה בגימטריא צורת אדם. דרך רמז נקדים אמרי קודש בספר מגן אברהם (מטריסק) פרשת תצא, וזה לשונו: והנה שמעתי מאאמו"ר זצוקללה"ה שאמר בענין החידושי תורה של החכם האמת, שצריכה להיות בסוד העיבור והלידה וכו'...

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר. במדרש אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה, לא זכה אומרים לו יתוש קדמך. רמז לדבר צרתני ותשת נרמז אותיות יתוש.