פורום אוצר התורה

מדוע מברכים על פירות הגדלים באדמה – בורא פרי האדמה, ולא מברכים עליהם – בורא פרי הארץ כמו בלחם: בפרשת בראשית (ד', ג'), איתא: "ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה'" ובמשנה (ברכות לה.) איתא: 'ועל פירות הארץ הוא אומר: בורא פרי האדמה, חוץ מן הפת, שעל הפת הוא אומר: המוציא לחם מן הארץ'. הנה יש...

מצו"ב תשובה שכתבתי בזה בעבר: יש לדון האם סרט שצולם בשבת דינו כדין "המבשל בשבת", ואפשר להשליך נידון זה לעוד מקרים רבים. מקור הדין ל"מעשה שבת" מובא בגמ' בחולין (טו.): "דתנן: המבשל בשבת, בשוגג - יאכל, במזיד - לא יאכל, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: בשוגג - יאכל במוצאי שבת, במזיד - לא יאכל עולמית...

עמדתי ואתבונן אי אית לן חובת בדיקה לד' מינים בכל יום מימות החג, ואעלה הנראה לעניות דעתי בקצירת האומר: תחילה וראש עלינו להביא מקור הענין בהלכות ציצית, ולדון בטעמים המובאים שם אי שייכים הם לענין ד' מינים: בטור (או"ח סי' ח') כתב: 'ויעיין הציצית קודם לכן שיהיו שלמים, שאם נתקלקל אחד מהם היא ברכה...

הידוק הסכך ע"י דבר שאינו מקבל טומאה תחילה וראש אביא המבואר בדברי התוס' בריש סוכה (ב. בד"ה כי) שאין לכסות את הסוכה בנסרים אפילו פחות מד', כאשר קבועים במסמרים בכדי לעכב את כניסת הגשם לסוכה, מפני שהוא כדירת קבע. ורק את הדפנות מותר לעשות קבע, אבל בסכך שעיקר הסוכה ע"ש הסכך (כמבואר ברש"י בריש סוכה)...

בגמ' סוכה כז. פליגי ר"א וחכמים בחובת אכילה בסוכה אם מחוייב לאכול כל יום או רק בלילה הראשון. ובגמ' שם מביאה מקור הילפותא לדעת חכמים שחובת האכילה אינה רק בלילה הראשון גזירה שווה ט"ו ט"ו מחג המצות "מה להלן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות אף כאן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות" עיין שם. ובחי'...

מעשה באישה שלשה עיסה במי בצים בלא תערובת מים, ובזמן האפיה תפחה העיסה וגדלה עד מאוד, וכשנשאלה האשה אם נטלה ממנה חלה, השיבה ואמרה שלא היה בה שיעור חלה קודם לכן. ושאל השואל מפני מה לא תתחייב העיסה בחלה לפי שעכשיו יש כאן חררה גדולה כפלים מחררה הנעשית מחמשת רבעים קמח, והרי יש כאן שיעור לחיוב חלה...

בס"ד מתי חובת ברכת לישב??? מהו גדר תשבו כעין תדורו??? האם ברכת סוכה כברכת תפילין??? האם יש חילוק בין תלמוד תורה לסוכה??? האם מברכים על טיול ושינה??? מה מהות הקביעות באכילה בסוכה??? האם מזונות מחייבים בברכת לישב??? האם בקידוש בבוקר מברך לישב??? מה דין הבא לסוכת חברו??? בגודל הזהירות בישיבת הסוכה...

האם מוטל עלינו לכבוש את ארץ ישראל מיד הגוים[1] בה"ג והרמב"ם והחינוך וסמ"ג לא מנו מצות עשה לכבוש את ארץ ישראל מיד הגויים המחזיקים בה, אבל הרמב"ן בבמדבר לג,נג, ובדברים א,ח, ובהשגותיו לספר המצוות אחרי מצוות עשה, במצוות עשה שלא הזכיר הרמב"ם, מצוה ד, כתב שיש בזה ב' מצוות עשה מהא דכתיב בבמדבר שם...

הטעם שאין נפילת אפיים לאחר סוכות האם יש תשלומין לשמיני עצרת מדוע הרא"ד מבוטשאטש חזר בו א] וכן אחר הסוכות אנו נוהגים שלא ליפול על פנינו עד ב' חשון, ובתשובה חלק א"ח סימן נ"ז [1] כתבתי דמי שאמר דהטעם בימים אלו שאחר הסוכות שאין נופלין על פניהם הוא משום דיש לו תשלומין כל ז' כטעם ימים שאחר השבועות...

מאי אמר, אמר רב אתה יודע רזי עולם, ושמואל אמר ממעמקי הלב, ולוי אמר ובתורתך כתוב לאמר, ר' יוחנן אמר רבון העולמים, רב יהודה אמר כי עוונותינו רבו מלמנות וחטאתינו עצמו מספר, רב המנונא אמר אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי עכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי עפר אני בחיי קל וחומר במיתתי הרי אני לפניך ככלי מלא...

רב-קו בהלכה המציאות בעבר: בעבר, [עד תשע"ד לערך] חברות האטובוסים היו חברות פרטיות והם מכרו את הכרטיסיות שלהם וא"כ לכאו' אין בכלל נידון על אי תשלום על קבלת שרות. הנידון היחיד היה בעבר לגבי הטענה של זה נהנה וזה לא חסר כיון דמ"מ האטובוס נוסע וא"כ כופין על מידת סדום שיתן לו שרות. אך טענה זו נדחתה...

בדין היתר טלטול מוקצה "בעודו בידו" – חלק א' כבר נכתב דכלי שמלאכתו לאיסור כגון פטיש או מברג מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו בלבד אבל לא מחמה לצל, וכעת נכתוב בס"ד חידוש נוסף בהלכות מוקצה, דכלי שמלאכתו לאיסור שכבר התחיל לטלטלו לצורך גופו או לצורך מקומו אין מחייבין אותו להניחו מידו מיד עם גמר...