פורום אוצר התורה

חליצת נעלים קודם ברכת כהנים והצנעתם איתא בגמ' בסוטה [מ.] "רבנן אמרי, מהכא: דאין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן, וזהו אחת מתשע תקנות שהתקין רבן יוחנן בן זכאי; מאי טעמא? לאו משום כבוד צבור. אמר רב אשי: לא, התם שמא נפסקה לו רצועה בסנדלו והדר אזיל למיקטריה, ואמרי: בן גרושה או בן חלוצה הוא" וכ"ה...

כתב הרמב"ן (בראשית פי"ב פי"ג) ועוד שחטא בצאתו מן הארץ שנצטוה עליה מתחלה ויצא משם על אודות הרעב, והיה לו לבטוח בהש"י כי יפדנו ברעב ממות, ועל החטא הזה נגזר על זרעו גלות מצרים, כי במקום החטא שמה העונש[1]. והנה בדברי הרמב"ן לא מבואר שהחטא שירד למצרים הוה מחמת מה שיצא מארץ ישראל, אלא מחמת חסרון...

בביאור הגמ' לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים איתא בגמ' שבת [קכט.] אמר רב יהודה אמר רב: לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו, ופרש"י - שאין לך ביזוי מן המהלך יחף בשוק, וביאר המהרש"א דלפי סוגיין דשמעתין נראה דמשום צינה נגעו בה וכדאמרי' פ' יוה"כ חיה תנעול סנדל כל שלשים יום משום צינה...

בגדרי איסור שקר והסתעפויותיו א. חומר האיסור – "תרחק" ולא "לא תעשה" מבוא: ראשית חכמה, בבואנו לעמוד על מדוכת איסור שקר, עלינו להתבונן בלשון המקרא, המלמדתנו פרק ביסודות המצווה. הנה, בכל איסורי התורה כולם, נקט הכתוב לשון: "לא תעשה", "לא תאכל" או "לא תגנוב", לשונות המורים על איסור חפצי או גברא...