פורום אוצר התורה

סיפורי חסידים להרב יוסף שלמה זוין פרשת קרח 351 [106] וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ (במדבר טז, ג) המשמש החסיד של הרב הקדוש ר' יצחק מוורקי ז"ל סיפר, שבהיותו פעם עם הרב בוורשה לרגל השתדלויות שונות בעניני הכלל, כדרכו בקודש, חזרו פעם לפנות ערב מן העיר אל המלון שלהם, וכשרצו לפתוח את חדרו של הרבי...

הרי לנו חידוש, שיתכן ולא רק ראיית זנות בכלל "ולא תתורו" אמנם עולה מדבריו שאין ראיה זו אסורה על כל שומרי התורה, אלא רק על "ההולכים בדרכי ה' המיוחדות".

הנחתו זו ששממית אינה הורגת, על מה היא מבוססת? רלב"ג - "שממית". והוא העכביש מצודת ציון - "שממית" - היא עכביש. מלבי"ם - השממית, אשר תתפוש בידיה ותארוג רשתות וחרמים לצוד בה את הזבובים הגר"א - "שממית בידיים תתפש" - פירוש, שכל בריה, כשתעשה בית מושבה, היא מביאה ממקום אחר ממה לעשותו, אבל השממית תעשה...

ובמדרש אמרו כי השקדים של מטה אהרן היו מימינו מתוקים, משמאלו מרים, ובזמן שישראל עושים רצונו של מקום הימניים לחים והנך כמושים, וההפך בהפך, ואין ספק שלעתיד לבא יהיו כולם מתוקים דשנים ורעננים, ומסתברא ששם 'אהרן' כתוב על סביבות המטה, ואין בו מדת אחוריים, ומשמע נמי שבכלל פריחת המטה נתרחבו שרשיו למטה...

ואני בער ולא אדע, נהי שאין הקב"ה מביא תקלה, וכי לצדיק מותר לסמוך על כך ולא לבדוק את כשרות מאכלו וכיו"ב?

גַּם הִשְׂתָּרֵר, פירוש כי השררה שייך גם אלינו, והוא ע"ד מחז"ל [1] שעליהם לבד נבקע הים אחרי צאת ישראל ממנו, שהם איחרו לבוא עבור רשעתם, ונבקע בשבילם, שלזה יאמר הכתוב כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וגומר ובני ישראל הלכו ביבשה וגומר, פירוש גם אחר שכבר בא סוס פרעה בים הלכו בני ישראל ביבשה, והם דתן...

אשת קרח א] אשת קרח היתה אחות דתן ואבירם. (חמדת ימים לר"ש שבזי) ב] יֹנַקְתּוֹ תְּיַבֵּשׁ שַׁלְהָבֶת (איוב טו, ל), אמרו רבותינו אשתו של קרח כשירדה לגיהנם כיבת אותה [1]. (במדב"ר יח, יב) [1] בליקוטי יהודה מובא הערה מהאמרי אמת מגור זצוק"ל בזה"ל: פשוט הכוונה ע"ד מ"ש חז"ל שמצננים גיהנם בדמעותיהם...

אי' בספר פני אריה [1] בפ' ויצא אם יקחו קורה ויחתכוה לנסרים חלקים בלי שיהיה בהם פגם, ואח"כ יקחום ביחד, אז יתחברו באופן שלא יוכלו להפרידם, שזהו מדרך הטבע, כאן אי' גם כן שמשה רבינו לקח עץ אחד וחתכם לי"ב נסרים, ואיתא בבעל הטורים בפרשת וארא ויבלע מטה אהרן את מטותם שגם כאן בלע מטה אהרן את מטותם, שנעשו...

וַיֹּצֵא פֶרַח וכו' וַיֹּצֵא מֹשֶׁה הסמיכות בא לרמז שמטה אהרן הוציא פרח בזכות משה רבינו, כמו שכתבו שהכח של אהרן היה ממשה רבינו.

וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן אי' ברשב"ם (בפסוק והנה היא לאה) כלל, שכל מקום שכתיב "והנה" זה מורה על דבר תימה ופלא, משמע שהיה למשה פלא על שפרח מטה אהרן. ואפשר על פי מ"ש בבעל הטורים בפ' וארא שמטה אהרן בלע את כל המטות של הנשיאים כשם שבלע את מטות החרטומים, ולכן לא הוציאו גם מטותיהם פרח, משמע שאם...

וַיָּרָץ אֶל תּוֹך הַקָּהָל בבעל הטורים: וירץ בא''ת ב''ש אותיות מגפה, שרץ לעצור המגפה. לכאורה אין מובן לרמז זה, והלא ידענו שרץ כדי לעצור את המגפה. אולי כוונתו שאמרו חז"ל (ברכות ד:) מלאך המות בשמונה, דהיינו שצריך להרגיע בינתיים ז' פעמים עד שמגיע, ובשעת המגפה באחת, ולכן אהרן רץ כי ידע שבשעת...

אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם יש לדקדק שמכאן משמע שעל המחתה של אהרן - שאינה בכלל מחתות החטאים - לא היה הציווי לעשותו ציפוי למזבח, ואולי על המחתה הזאת של אהרן כתיב ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה, היינו המחתה הידועה שהקטיר עליה קטורת יחד עם קרח ור"נ איש. ובזה אתי שפיר מ"ש רש"י...

וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ קֵל אֱלֹקֵי הָרוּחֹת וכו' הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף משמע ששניהם אמרו כאחד באותו הלשון קֵל אֱלֹקֵי הָרוּחֹת וכו', שכיוונו שניהם לאותו לשון, וזה פלא, ובבחי' שכינה מדברת מתוך גרונו. ובזה מובן מה שכתב רש"י: אמר הקדוש ברוך הוא יפה אמרת...

בשבט מוסר (פרק לז, וכן בספרו מעיל צדקה אות שצח): תדע כמה קשה המחלוקת לפני הקב"ה, דבמעשה העגל שהיו בשלום לא נפסק המן, עד שהקריבו ממנה לפני העגל (שמו"ר מא, א, תנחומא תשא אות יד), ובמחלוקתו של קרח לא ירד באותו יום כאמרם ז"ל. עכ"ל. והנה בשבתות ובי"ט שלא ירד המן היה זה מחמת מעליותא של היום, ואולי...

אַתָּה וָהֵם וְאַהֲרֹן מָחָר אולי הקדים את קרח לפני אהרן לרמז מ"ש מהאריז"ל שלעתיד לבוא יהיה קרח כהן גדול, וזהו מחר, יש מחר לאחר זמן, שלאחר זמן לעתיד יהיה קרח כהן גדול.

אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הֱיוּ לִפְנֵי י"י אַתָּה וָהֵם ר"ת אליהו, רמז למ"ש מהר"ר בונם מפרשיסחא זצוק"ל בספר קול שמחה, שאליהו הנביא למד שאפשר להחיות את המת קל וחומר ממשה רבינו ששינה בדיבורו את הטבע לרעה, מידה טובה מרובה שיכול צדיק לשנות בדיבורו את הטבע לטובה. [וזה לשונו: ואם בריאה יברא ה', מכאן...

וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם בבעל הטורים: ד' במסורה, וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם, ואידך כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם וכו'. אפשר כי ישבו אחים יחדיו רמז שמשה וקרח היו אחים בגלגול הקודם, שהם היו קין והבל כידוע, ומת אחד מהם הוא הבל.

וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו. בכתב סופר (פרשת חקת): שמעתי דאיתא במדרש: "כתיב במחלוקת קרח ויפול משה על פניו, פרשת פרה אדומה שמע, דכתיב וזאת חקת התורה". והוא תמוה. ונ"ל כי קרח התייצב עצמו נגד משה ואמר כי כל העדה כולם קדושים, כולנו שמענו בסיני אנכי ולא יהיה, ומפרשים כי כפר שחוץ מזה...