• עקב המצב המתוח והסכנה המרחפת - היל"ת - על יושבי ציון, נרבה בתפילה ובחיזוק. לקריאת תהילים משותפת ומידע מתעדכן מבית גדו"י - לחצו כאן

פורים

  1. א

    פורים השמחה בפורים משפיעה על כל השנה

    בספר פורת יוסף (דף קס"ו) מובא – שהרה"ח ר' אלקנה הלוי קרויס ז"ל מדבערצין סיפר, שפעם אחת לא היה לו שנה טובה, והזכיר עצמו בפני רבו הרה"ק בעל ה'בני שלשים' מקאסן זיע"א, ואמר לו הרבי – למה בפורים לא שימחת את עצמך, כפי שנהגת בפורים, כזה שנה היה לך. (פלאי התורה)
  2. א

    חידה חופשית צדיק ורשע

    בתורה ובכתובים לשון אחד נאמר עליהם. יתכן שיש עוד תשובות, אך לפיתרון ייחשב רק מה שהתכוונתי אליו.
  3. א

    פורים הלכות מגילה ולא הלכות פורים

    צ"ב מדוע הרמב"ם קרא הלכות מגילה ולא הלכות פורים הא אכתי איכא עוד מצוות בפורים. ואין לומר דהמצוה העיקרית היא קריאת המגילה, דהא מבואר דהמשתה והשמחה שווים לדין המגילה.
  4. נ

    פורים ספרו של הרב @גרינפלד "מים מגבא" ענייני פורים

    כאן המקום להמליץ על ספרו של הרב @גרינפלד "מים מגבא", ובו כמה נידונים מרתקים בענייני פורים (מלבד מאות הערות נפלאות על סדר הפרשיות והמועדים). תוכן העניינים פורים מנין שהמגילה נקראת ביום, ומה הנפק"מ בין הדרשות • נוסח שטר מכירת המן למרדכי • אסתר ירקרוקת הייתה, מה ההקשר לכך • ר"ת לפורים • חילופי...
  5. נ

    פורים דין חינוך בסעודת פורים לדעת הגר"א

    רבינו הגר"א בפירושו על המגילה (פ"ט פסוק כ"ח) "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם", פירש בתו"ד שימי הפורים הם המשתה ושמחה לא יעברו מתוך היהודים שהם הגדולים, וזכרם שהיא קריאת המגילה לא יסוף אפילו מזרעם דאפילו קטנים חייבים בקריאת המגילה עכת"ד. ולדבריו יוצא חידוש גדול, דאין...
  6. י

    פורים תפילין מזהב

    בתרגום שני ח, טו כתוב טוטפן דמקבעין בדהבא והרי במגילה כד: דרך חיצונים אלא שרק היה מצופה ולנו"ב בסי' א ציפוי בלבד לא בכלל וממילא שפיר דמי. אך למאירי וריטב"א ושו"ע (לב, מח) דאסרי נמי הכי קשיא. ואפשר שרק מלמטה היה, ולרשב"א ג, רפב אין חציצה בתש"ר בכה"ג. או שהיו קובעות רק מסביב אבל בפנים היה חור...
  7. ה

    פורים המגילה שחוללה נס בגיא צלמוות

    בוכנוואלד, תש"ה. בין גִדְרות התיל שמקיפות את אחד מסניפי הגיהינום הגדולים של הצורר הנאצי, מתהלכים יהודים מעונים ומזי-רעב. כל האסירים במחנה הריכוז לבושים בכתונת הפסים האחידה. על זרועותיהם צרובים מספרי האסיר, שנןטלים מהם את שמם ואת כבודם. רבים מהם נופלים חללים יום-יום, מי בידי המרצחים מי במחלות או...
  8. מאמר מיוחד לרגל התקופה ולימי הפורים הבעל"ט

    מאמר מיוחד לרגל התקופה ולימי הפורים הבעל"ט

    בס"ד ערב פורים תשפ"ו "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי" ימי הפורים בכלל ושבת זכור בפרט הינם קריאה נוקבת ועמוקה אל תודעתנו כעם ישראל, "זכור את אשר עשה לך עמלק", לא כזיכרון היסטורי בלבד, אלא כהתבוננות מתמדת וחדה, מהי נקודת החולשה שבה עמלק נאחז? היכן הקרירות, היכן הרפיון, היכן ה"אשר קרך בדרך"? עמלק...
  9. בגדר קריאת המגילה מתוך הכתב

    בגדר קריאת המגילה מתוך הכתב

    קריאת המגילה מתוך הכתב שנינו במגילה (יח:) תנו רבנן השמיט בה סופר אותיות או פסוקין וקראן הקורא כמתורגמן המתרגם יצא. מיתיבי היו בה אותיות מטושטשות או מקורעות, אם רשומן ניכר כשרה, ואם לאו פסולה. לא קשיא הא בכולה הא במקצתה. ע"כ. מבואר בגמ' שיש דין שצריך שתהא כל המגילה כתובה ושיקרא מתוך הכתב את...
  10. א

    פורים "קם רבה שחטיה לרבי זירא" קצת רקע.

    ביאור מרתק על המעשה ברבה ורבי זירא דעבדו סעודת פורים בהדי הדדי, וקם רבה ושחטיה לרבי זירא (מגילה ז:). הסבר מה היה הרקע לזה, וכיצד זה קרה, מאת המגיד מבריסק זצ"ל [בספרו רמת שמואל מאמר בית אבל הערה כב] ביאור דרכם ההפוכה של רבה ורבי זירא בעבודת ה' "הנה חז"ל סיפרו לנו (סנהדרין סה:) 'רבא ברא גברא...
  11. על הנסים בט"ו בעיירות המסופקות

    על הנסים בט"ו בעיירות המסופקות

    בספר תקון יששכר שנדפס בצפת עוד בימי הב"י מתואר מעשה שקרה בקהילתם קהילת המוסתערבים וז"ל: התחיל החזן שלנו לסרב ביום שני מלהעלות בו ספר תורה לפי שראה כאן קהילות אחינו הספרדים שלא להעלות והתחיל לומר בעבור הברכות שלא יברכו על הספק ואמרתי לו ממקומי בקיצור לפי שהקהל היו עומדים להוצאת ספר תורה כמנהג...
  12. ה

    פורים קול קורא מרבני בני ברק

  13. כמה טעמים למנהג שנהגו להתחפש בפורים

    כמה טעמים למנהג שנהגו להתחפש בפורים

    מנהג התחפושות כתב השולחן ערוך (תרצו סעי' ח') ומה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים, וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר, אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונין אלא לשמחה בעלמא, וכן בלבישת כלאים דרבנן. וי"א דאסור, אבל המנהג כסברא הראשונה, ע"כ. טעם המנהג והנה מנהג ישראל תורה, ומקור המנהג קדום מאוד, וכבר הוזכר...
  14. א

    חידת פורים איך יתכן אדם שחייב במגילה בברכה 12 פעמים

    איך יתכן שאדם יתחייב בקריאת מגילה עם ברכה 12 פעמים
  15. א

    פורים כרך שישב ולבסוף הוקף

    בגמ' מגילה (ג:) איתא "ואריב"ל כרך שישב ולבסוף הוקף נדון ככפר, מ"ט 'ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה' - שהוקף ולבסוף ישב ולא שישב ולבסוף הוקף". ופי' תוס' שם דאיירי לעניין מגילה דבכה"ג שישב קודם שהוקף קוראים בי"ד(לאפוקי משיטת רש"י דס"ל דאיירי רק לדין בתי ערי חומה). וידועה שיטת מהר"ם מרוטנבורג דאי"צ...
  16. ע

    בעניין אסיפת הכספים ברחובות קרייה ע"י 'מחזיקי העולם'

    ברצוני להעלות נושא שמשום מה לא כ"כ מדובר [או שכן] והוא עוסק במנהג המוזר של שליחת בחורי ישיבה - 'מחזיקי העולם' כלשוננו הצודקת - לרחובות קרייה לאסוף כספים. אני לא מדבר על העניין החינוכי שבלהתעסק עם כסף, שכל מומחי החינוך [המוסמכים ע"י גדולי תורה!] כותבים שהוא נזק בל ישוער, אפשר להביא מקורות. אני...
  17. שו"ת מהגר"ח קניבסקי בעניני פורים

    שו"ת מהגר"ח קניבסקי בעניני פורים

    מספר תשובות שהשיב לי מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל בעניני פורים: א) שאלה: האם יש מצות שמחה באדר א'. תשובה: אין בין אדר ראשון לשני אלא משלוח מנות ומתנות לאביונים[1]. ב) שאלה: האם יש מצות שמחה בליל פורים. תשובה: קצת[2]. ג) שאלה: האם יש ענין להשתכר בליל פורים. תשובה: לא[3]. ד) שאלה: בסידור השל"ה כתב...
  18. המן מן התורה מנין?

    המן מן התורה מנין?

    א) איתא בחולין (קל"ט ב') המן מן התורה מנין שנאמר המן העץ. וראיתי בשם המהרש"ם שביאר בזה, עפ"י מה מה דאיתא במגילה (י"ב א') שאלו תלמידיו את רשב"י מפני מה נתחייבו ישראל שבאותו הדור כליה, ואמרו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע, וביערות דבש כתב שהחטא במה שנהנו מהסעודה היה במה ששתו יין נסך כמ"ש במגילת...
  19. מחילה במשלוח מנות

    מחילה במשלוח מנות

    א) כתב הרמ"א (סי' תרצ"ה ס"ד) ואם שולח מתנות לרעהו והוא אינו רוצה לקבלם או מוחל לו יצא. והאחרונים תמהו על דבריו, מנא ליה דין זה. והנה איתא בנדרים (כ"ד א') האומר לחבירו קונם שאתה נהנית לי אם אי אתה נותן לבני כור של חיטין ושתי חביות של יין, יכול להתיר את נדרו שלא על פי חכם שיכול לומר הריני כאילו...
  20. משנכנס אדר מרבין בשמחה

    משנכנס אדר מרבין בשמחה

    משנכנס אדר מרבין בשמחה א מקור הדין, וטעם להשמטת הרמב"ם והשו"ע דין זה א) במס' תענית (כ"ט א') איתא, אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב, כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. והרמב"ם (פ"ה מתעניות ה"ו) והשו"ע (סי' תקנ"א ס"א) הביאו את הדין שמשנכנס אב ממעטין בשמחה...
חזור
חלק עליון