פורים

הנה רבים וטובים טועים בזה לחשוב שמקיימים המצוה בכלדהו, ושולחים דבר פעוט לבנו או לחתנו כמו לחמניה וכוס שתיה וכיו''ב. ולא זהו המכוון ע''י חז''ל במצווה הנכבדה שתיקנו, משלוח מנות. מנות. מיני מעדנים [רש''י מגילה ז.] חַיָּב לִשְׁלֹחַ לַחֲבֵרוֹ שְׁתֵּי מָנוֹת (ז) בָּשָׂר אוֹ שֶׁל מִינֵי אֳכָלִים...

מהו האיסור החמור להנות מסעודתו של אותו רשע, עד כדי שהיתה הו''א בגמ' (ואולי אף למסקנא) שבעבור זה התחייבו כליה? ואולי אפש''ל מכיון שזלזל אחשוורוש בבגדי הכהונה וכלי המקדש, ואיך יערב אכול ושתו?! או שמא י''ל מכיון שעברו על ציוויו של מרדכי. ומצאתי בגליון עלים לתרופה שכתבו באריכות. "מפני שנהנו...

בריש פרק ערבי פסחים דף ק' ע"א ולכאורה הפסוק הגם לכבוש וגו' נראה קצת 'תקוע' כאן. ושמעתי לבאר ביאור נפלא: אימתי מצוי שמסובים סעודה בערב שבת עד הערב? בפורים! ולכן ענה לו רבי יוסי בפסוק מהמגילה.

למנוע את כאב הראש ביום שאחרי?

הנה נכתב בעבר שאם נחליף את כל אחת מאותיות הא"ב באתב"ש, ואת מה שנקבל נחליף באלב"ם, או להיפך נחליף בתחילה באלב"ם ולאחמ"ב באתב"ש - נקבל אותה תוצאה. ואם כנים הדברים שקיים חילוף זה, והיינו: ה' באתב"ש = צ', צ' באלב"ם = ז'; ה' באלב"ם = ע', ע' באתב"ש = ז' מ' באתב"ש = י', י' באלב"ם = ש'; מ' באלב"ם =...

"ורצוי לרוב אחיו" מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין [מגילה טז ע"ב] מהלשון "מלמד" משמע שבא ללמד, מה בא ללמד? גם המילה פירשו ממנו צריכה ביאור, ממה הם פרשו?

בגמ׳ יח: - יט. אמר רב חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כדברי האומר כולה, ואפי׳ למ״ד מאיש יהודי צריכה שתהא כתובה כולה. עי׳ רש״י. ויל״ע, דלכאו׳ במתני׳ יט. יש גם שיטה שלישית והיא שיטת ר׳ יוסי שקוראין מאחר הדברים האלה, ובברייתא בגמ׳ יש את שיטת רשב״י מבלילה ההוא, והרי שתי המקומות האלו רחוקין...

שאלני ידיד (אין לי מידע על מקור המעשה) הקארלסבורגער רב זצ"ל היה נוהג לקרוא במנהטן את המגילה בים ט"ו ללא ברכה. וטעמו כיוון שמנהטן בנויה על אי מכל צדדיה א"כ הדין הוא כמבואר בגמ' שחזקיה קרא בטבריה בארביסר ובחמיסר כיוון שימה חומתה וא"כ הוא הדין במנהטן, וידוע שעוד לפני גילוי אמריקה ע"י אירופה היה...

אשכול זה מיועד לדיון כללי על ה-מאמר מדריך רגשי רוחני לחג הפורים (מדריך שיכול לשנות לך את כל הפורים!). אנא המשך את הדיןו בדף המאמר.

למה בקריאת המגילה יש דין לקרא דוקא מתוך מגילה כשרה, ולא סגי בסיפור המגילה כמו בסיפור יציאת מצרים בליל הסדר. הרי גם בסיפור המגילה בע"פ וכדו' מתקיים פרסום הנס אותו דבר.

שיחה של רה"י רבינו גרשון אדלשטיין זצ"ל יום הכיפורים כ"פורים" ידוע מהאר"י ז"ל שיום הכיפורים הוא כ"פורים", היינו שבבחינה מסויימת פורים הוא זמן מסוגל יותר, ויכולים לזכות בו למעלות רוחניות יותר מיום כיפור, ולכן יום הכיפורים נתלה בפורים – כ"פורים". ויש להבין, שהרי יום כיפור הוא יום שכולו קדושה...

כתב הקיצור שלחן ערוך וז"ל: גם הנשים חייבות במשלוח מנות ומתנות לאביונים. משלוח מנות תשלח אשה לאשה ואיש לאיש, אבל מתנות לאביונים יכולה גם אשה לשלוח לאיש וכן בהיפך. קצת נשים סומכות על בעליהן שהן שולחים גם בשבילם, ואינו נכון, אלא יש להחמיר. וצריך ביאור כוונתו, מדוע הבעל לא יכול להיות השליח של האשה...

אותם ש'הרי אלו שלו' משמשים כדוגמא לאנשים שרצו לנצל המזל של המוזכרים למעלה

יל"ע לפי המבו' ברמ"א שיכול לצאת יד"ח בסעודת הפורים בבוקר כבר, א"כ בשנה זו כל שאכל כבר סעודתו יהיה אסור לו לאכול אח"כ עוד סעודה כיון שלא התירו לאכול אז רק משום סעודת פורים והרי הוא כבר קיים מצות סעודה, ולא נתיר לו עוד שהרי אסור לקבוע סעודה ער"ש? עוד יל"ע כיו"ב בבני ירושלים שאין להם פורים ביום...

לאחר מה שקרה בבית השני דיברו בבית הרביעי על שארע לאחר הבית הראשון ראש המדברים אף רימז למי שעל ידו התגלגל הסיפור

שמעתי מת"ח א' שליט"א שטען שהשנה לבני ירושלים אין דין לאכול סעודה דוקא ביום שהרי כל הטעם שאוכלים דוקא ביום כי כתי' ימי משתה ושמחה, אבל בשנה זו שאינו רק דין תשלומין ואינו יום פורים א"כ אפי' בלילה יוצא יד"ח, ואדרבה י"ל דזריזין מקדימין, או דנימא שעיקר התקנה לאכול ביום א' נקבעה כפי גדרי מצות פורים...

ברמ"א תרצ"ה ס"ד כתב שהשולח מנות לחבירו והלה מסרב לקבלם יצא השולח יד"ח וכבר האריכו האח' בדבריו היכן מקורו באשכול זה נדון בדברי האחרונים בעניין זה

בחזו"א או"ח קנ"ה סוסק"ב כתב שבפורים המשולש לכאו' עדיף לתת משלוח מנות ביום שישי ולא בראשון מב' טעמים א' שהרי משלוח מנות ומתל"א הם מאותו טעם של להרבות ריעות ועדיף לקיימם יחד. ב' כיוון דהוא עיקר הזמן לרוב העולם. האם נוהגים כך תלמידי החזו"א?

אשכול זה מיועד לדיון כללי על ה-מאמר אנשים רגשיים בפורים ובהכנות אליו. אנא המשך את הדיון בהערות למאמר.

אלו ארבעה עניינים יש בלימוד התורה ביום הפורים במיוחד?