פורים

במגילה (י"ג א') אמרו שאסתר הייתה ירוקה, וכתב רש"י כהדסה זו. והאחרונים בהלכות אתרוג מביאים בשם הזוהר שהייתה ירוקה כאתרוג. ואפשר לרמוז שבקידושין (ע' א') מכונה אתרוג [בשפה מסויימת] "אתרונגא", ו"אתרונגא" - בגימטריא אסתר. מיהו הגמ' שם אומרת שזו גסות הרוח לקרוא כך לאתרוג, ויתכן בדרך דרוש שזה הגסות...

כתוב במדרש דרשה על הפסוק "מי זאת עולה מן המדבר יפה כלבנה" - שזה הולך על ישראל בימי אסתר, ואולי אפשר לרמוז ש"יפה" ר"ת: ימיני פתחיה [כינויים למרדכי] הדסה [אסתר]. והנה הם משבט בנימין, צאצאים של שאול כמבואר בגמ', ואבנו של בנימין היא ישפה, ר"ת: ימיני שאול פתחיה הדסה.

אשכול זה מיועד לדיון כללי על ה-מאמר חבורה בענין פורים המשולש. אנא המשך את הדיון בדף המאמר.

בשנה זו מי שגר בירושלים ונוסע לבני ברק לליל י"ד לשמוח אצל הוריו, וחושש שמא לא יצליח לחזור לירושלים בלילה, ומתכנן שאם יחזור יעשה פורים דמוקפין, ואם לא יעשה פורים דפרזים. האם עליו לדעת בשעת קריאת המגילה באיזה יום יעשה פורים או שמא זה לא מעכב.

מש"כ בבשלח: הגר"א (אמרי נועם, דברי אליהו): יש לומר על דרך הרמז שכל הגאולות נרמזים בתיבת "אמחה". והכוונה "מחה" דהיינו כל המחיות יהיה ע״י א׳מ׳ח׳ה'. גאולת מצרים היה ע״י אהרן משה חור ה׳ ית״ש. גאולת בבל ג״כ ע״י "אמחה" אסתר מרדכי חרבונה ה׳ ית״ש. וכן גאולה העתידה תהיה ע״י "אמחה" אליהו משיח ח׳ נסיכים...

כתוב בפסוק עַל־כֵּ֡ן קָֽרְאוּ֩ לַיָּמִ֨ים הָאֵ֤לֶּה פוּרִים֙ עַל־שֵׁ֣ם הַפּ֔וּר, ולפני"ז כתוב הִפִּ֣יל פּוּר֩ ה֨וּא הַגּוֹרָ֜ל, כלו' שפור הוא בלשון פרסי וגורל הוא בלשון הקודש ויש לשאול שלכאו' יותר מתאים לקרא לפורים 'גורלים' על שם הגורל שהרי זה בלשון הקודש, ולמה קוראים לחג על שם לשון פרס.

התפרסם היום מכתב מגדולי הרבנים, שאין לקנות מגילה מסופר שאינו בקי בהלכות אלו כמו בהלכות סת"ם, ונימוקם הוא, שהרי עיקר מה שנהגו בכך המתחילים לכתוב מגילה גם בלי תעודה, הוא מהטעם שבמגילה אפי' רובה כשירה, אבל מאחר שהיינו רק בדיעבד והיינו באופן שאין לו מגילה אחרת, אבל לכתחילה כיון שיש לו אחרת לא יקנה...

ו' אדר ר' דוד (יהושע) פוברסקי זללה''ה ראש ישיבת פונביז' תרסב - תשנט האם גם בפורים יש דין 'להשם'? פסחים דף ס''ח ע''ב אמר רב יוסף 'הכל מודים בפורים דבעינן נמי לכם', מ"ט, ימי משתה ושמחה כתיב ביה. וצ"ע, דמשמע דעכ"פ זה ודאי דאיכא מצות שמחה לד', ורק דקאמר דלכם נמי הוי. ולכאורה היכן מצינו בפורים...

ו' אדר רבי חנוך צבי הכהן (ב"ר פנחס יעקב) לוין מבענדין בעל 'יכהן פאר' על התורה וחידושים תרלא - תרצה מקדים שקלים לזכור דהגם דהסדר מקודם יראה ואח"כ אהבה כדאי' בספרים הק', עם כל זה מקדים אהבה קודם. והנה מחיית עמלק עיקר על ידי גודל היראה כדאיתא 'ולא ירא אלקים' ומזה היה כוחו לבוא, אולם מחמת גודל...

מצורף הדרכה לקיום מצוות שתייה עד דלא ידע ללא כאבי ראש שקבלתי במייל.

ב'טללי אורות' (מגילת אסתר, פרק ה, עמ' רב) הביא מה'מנות הלוי' את נוסח שטר מכירת המן למרדכי, וז"ל: אני המן בן המדתא האגגי, שלח אותנו המלך אני ומרדכי להלחם על העיר הנדיקא לכובשה, ונתן לנו מזון של ג׳ שנים. ובאתי לפני מרדכי ללוות ממנו ולא אבה, באומרו, איננו מלוה בריבית, לפי שיעקב ועשו אחים היו והתורה...

ה' אדר רבי שמואל אבא מסלאוויטא זצוק"ל תקמד - תרכד ואם כל המועדים יהיו בטלים ימי הפורים לא נבטלים (יוצר לשבת זכור). הקושיא ידועה, חדא, איך יתכן דהמועדים יהיו ח"ו בטלים, הלא כולם כתובים בתורה הקדושה שהיא נצחיית. ותו, דאמר דימי הפורים הם יותר טובים וגדולים מכל המועדים, ואיך יתכן זה, א' הלא פורים...

האם ישנו מקור להיותו של חג הפורים המוני וחיצוני כל כך? מדוע ההתרחשויות בו הם כל כך רחוביות ומוחצנות? אמנם, יש תחפושות וסממנים שיכולים היו לגרום לכך, אך האם זהו משהו ביסודו של החג הזה או רק צרמוניה שהשתלטה עליו בהתאם ובגלל הנסיבות שעלולות היו לגרום לכך?

השאלות בחרוזים התשובות לפי אלף בית ערך והגיש בקול הלשון הרב חנוך גבהרד שליטא

תמיד לימדונו רבותינו בחיידער שאחשוורוש היה מלך עך כל העולם, וכך כתוב בגמ' מגילה י"א עמוד א' אך למרבה הפלא, רבים מהראשונים סוברים שלא מלך אחשוורוש אלא על 127 מדינות וזו הסיבה שכתוב מספר מדינות ולא שמלך על כל העולם, ביניהם הרשב"ם, ועוד כמה שאינם תחת ידי, ויש מן המפרשים שאמרו שהיו רנ"ב מדינות ומלך...

הכל היה, חור כרפס ותכלת, מיטות בהט ושש, יין כדת כל איש ואיש, כלים מכלים שונים, רק מקומה של השירה והמוזיקה נפקדה במשתה והדבר טעון הסבר יש הסבר נפלא במנות הלוי קחנו משם

ג' אדר רבי מרדכי יפה זללה''ה בעל ה'לבושים' רצ – שעב מה עושים כשקוראים במגילה 'המן'? כתב הלבוש בסי' תרצ כשהקורא קורא שם המן יאמר השומע 'שם רשעים ירקב', ונוהגין התינוקות לנקש בשמעם שם המן, ויש להם סמך משום דכתיב [משלי י, ז] שם רשעים ירקב, וכתיב 'מחה אמחה את זכר עמלק', ולכך יש לכתוב להם שם המן...

התוס׳ דף ד: ד״ה ורב כתבו שהנפק״מ בין הטעם של רבה לטעם של רב יוסף הוא במקדש, שהטעם של רבה אינו במקדש כיון שאין שבות במקדש, ואילו לטעמא דרב יוסף אסור אפילו במקדש. ועי׳ ברש״י שכתב בטעם דרב יוסף דהוא משום דא״א לתת מתנות לאביונים בשבת, והיה נראה מתחילה שהוא משום מוקצה, אלא שבחזו״א או״ח סי׳ קנ״ה אות...

במסכת במגילה אמר רבא: "מיחייב אינש לבסומי בפוריא, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". וידוע שהיו בין גדולי הדורות שקיימו מצוה זו כפשוטו, והיו שלא קיימו אותו כפשוטו, רק בפשוטו, וכד' הרמ"א. היו שסברו שהכוונה הוא עד ולא עד בכלל, והיו שהקפידו בחריפות דווקא שלא להשתכר כלל. באשכול זה, נעלה מנהגיהם...

בגמ' בראש השנה דף ג' מבואר דלמלכי ישראל מונין מניסן ולמלכי העכו''ם מונין מתשרי והקשו בגמ' שם דמצינו בכורש שמנו לו מניסן ותירצו שמלך כשר היה. וצריך עיון גדול שהרי מבואר בתוס' שם דכורש היה בנה של אסתר הנולד לה מאחשורוש והרי קי''ל דהנולד לאם מישראל הוא ישראל אף אם אביו גוי, א''כ יהודי היה...