נוהגים ללמוד הלכה מהלכות הפסח בסעודת פורים בפרט במוקפים, שהוא ממש תוך ל' יום לחג.
ויש נוהגות [בפרט בשנה מעוברת, שהתפזר החמץ בבית חודש שלם נוסף] לנקות ארון קטן, מיד אחרי סעודת פורים, שמשלושים יום קודם הפסח, מועילה כבר בדיקת הארון בנר או פנס (בלא ברכה), ואם לא מכניסים, מעתה, חמץ , המקום בדוק...
ברמב"ם מגילה ב, ט"ו "כיצד חובת סעודה זו, שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו" ואכן בשו"ע תרצ"ה, שיש חובה בבשר, ודעת הגרי"י פישר זצ"ל דווקא בשר בהמה, ואין יוצאים בבשר עוף. מן הדין די בסעודה אחת, ביום הפורים ואפילו היא ארוחת הבוקר (אחרי שמיעת המגילה) השוכח על הניסים בברהמ"ז – אינו חוזר...
מדליקים נרות, בלא ברכה, "וטוב לעסוק מעט בתורה לפני שמתחילים בסעודה שנאמר: "וליהודים הייתה אורה" – זו תורה (רמ"א תרצ"ה, ב) שהסעודה תהיה שמחה של דברי תורה (א"ר בשם השל"ה). יש מגישים דג (מזל דגים) ספק אם חייבים בפת, שלא נזכרה סעודה, אלא "משתה ושמחה" (מג"א והנצי"ב). וערוה"ש הביא ראייה שגם משתה הוא...
אבל ר"ל על פטירת קרובו – חייב במשלוח אחד (לא יין ומעדנים), אפילו בתוך שבעה (שו"ע תרצ"ו, ו משנ"ב ובא"ח (א) תצווה, י"ח). ולדעת הרמ"א אין שולחים לאבל על אביו או אימו, כל י"ב חודש (שזה כ"שאילת שלום" שאסורה כל י"ב חודש, שלא שואלים אבל: "מה שלומך"). ולשאר קרובים עד ה"שלושים" ואם שלחו לו – מקבל, כשם...
כשחוזרים מבית הכנסת – יש נוהגים להדליק שני נרות בבית (וליהודים הייתה אורה) בלי ברכה.
יש נוהגים, שלא לאכול בשר בליל פורים, מפני שסעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובה, ושלא ייראה כאוכל סעודת פורים שלא בזמנה (שער הציון תרצ"ה, י"ב).
א. מגילת אסתר אינה מוקצה בשבת, כשם שכל כתבי הקודש אינם מוקצה (משנ"ב שח, כב), מכל מקום, כתבו חיי אדם קנה, י קיצור שו"ע קמא, יז וכף החיים שח, מח: "אם חל פורים ביום א', אין להביא בשבת את המגילה לבית הכנסת, אפילו בעיר המתוקנת בעירובין, משום דהוי מכין משבת לחול". כמובן, אפשר להביא את המגילה בערב שבת...
בשונה מסעודה שלישית הנמשכת לראש חודש, כתב המשנה ברורה קפח, לג: "אכן במוצאי שבת לחנוכה ופורים אפילו אם גמר סעודתו בלילה, אינו מזכיר של חנוכה ופורים [על הניסים] רק של שבת לבד, כיון דבלאו הכי הזכרה מעין המאורע דחנוכה ופורים אינו אלא רשות, כנ"ל בסי' קפז, ד וכ"כ מג"א ועוד הרבה אחרונים".
ובמוקפים...
התחפשות אישה לאיש ולהיפך: ברמ"א תרצ"ו, ח: "מה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים, וגבר לובש שמלת אישה ואישה כלי גבר, אין איסור בדבר מאחר שאין מתכוונים אלא לשמחה בעלמא" וראה משנ"ב בשם הב"ח שיש אוסרים, ועכ"פ צריך שיהא ניכר שהוא איש והיא אישה. וברשימות הגר"ח קנייבסקי זצ"ל בשם החזון איש בראש ספר "אדר-פורים"...
אין לאחסן את משלוחי המנות לפני הפורים מתחת למיטות שישנים עליהם בלילה (ראה שו"ע יו"ד קט"ז, ה) ואפילו עטופים – (ש"ך שם, ד בשם הב"י ושו"ת רב פעלים ב, יו"ד י"ג) אמנם, אם הדבר קרה, דעת הגר"ש ווזנר זצ"ל שבדיעבד ניתן לקיים בהן המצווה בפורים, מפני ש"שומר מצווה לא יידע דבר רע" (קהלת ח, ה). וכן הורני...
מצינו ד' מלכויות ששעבדו את ישראל, שהם בבל, יון, פרס ואדום, שהם המלכויות שראה דניאל בחלום, וכדכתיב (דניאל ז' ב' - ח') " עניה דניאל ואמר, חזיה הוית בחזוי עם ליליא, וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא".
ופי' רש"י, ד' רוחות נושבות באות מד' רוחות העולם , ונלחמות עם הים הגדול וסוערין אותו . "קדמיתא...
עלה בדעתי, היות והדבר מבוקש מאד, לקבץ באשכול מיוחד זה
ווארטים קצרים מכל מעכ"ת של חו"ר הפורום המיוחד הזה בעניינו של יום הפורים הממשמש ובעל"ט
הרעיון הוא שתהיה פינה וקרן זווית בה מקובצים ווארטים רבים ויפים, ממנה כל הרוצה יבא ויטול [ושלא ישכח להשאיר גם משהו...]
מדוע המתינו עד אז, הרי המן נהרג בחודש ניסן?
מנות הלוי: לאחר שנענה לבקשתה הראשונה של אסתר ותלה את המן, חש אחשורוש שעשה רבות עבורם, ואיש לא יעז לפגוע בהם. מאחר שגם אסתר וגם מרדכי ידעו שיש עוד זמן עד מועד הגזירה, החליטו להמתין ולא לבקש עוד מהמלך בסמוך לתליית המן, ועל כן דחו את בקשתם למשלוח האגרות...
אמרו חז"ל (מגילה ז ע"ב): "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". המפרשים כבר עמדו על השאלה, מה טעמו של חיוב זה, ומה ענין השיכרות אצל פורים.
יש לדעת, ש"עד דלא ידע", אין הכוונה שהחיוב הוא להשתולל ולהתנהג כמי שאין בו דעת… וכבר פסק הרמ"א, שאם שותה יותר מהרגלו וישן מעט, בזה...
הרב חנניה צ'ולק שליט"א בפנינים והארות לפרשת השבוע ומעלת ימי הפורים
מקובל מגדולי עולם כי מעלה עצומה בפורים להשכים בבוקר, ולהרבות בתפילה ובבקשה לפני ה' על כל אשר בליבו, ובפרט ע"י מזמור 'איילת השחר'.
רבי שמשון פינקוס זצ"ל היה נוהג לשתות ד' כוסות בפורים, שהן כנגד: רפואה, פרנסה, תורה, זש"ק. ובהגיע...
טעם היין איננו מן הדברים שהוא מורגל אליהם, אבל פורים היום, והוא משתדל, כבכל שנה, לקיים את מצוותו בהידור.
הוא לוקח שוב את הכוס החד-פעמית שמלאה ביין סמוק, מצליח ללגום מחצית הכוס נוספת. צמרמורת של 'מתחילים' תוקפת אותו לרגע וסחרור קל עוטף את ראשו.
ניגוני פורים טיפוסיים מצטלצלים מבין חרכי מערכת...
יום הפורים בהיכלו של ראש ישיבת קרית מלך היה אחד הימים המיוחדים בשנה.
להלן תיאור על יום הפורים במחיצתו מתוך הספר 'ר' שמואל יעקב' שעתיד לצאת לאור בתקופה הקרובה.
יום הפורים אצל ר' שמואל יעקב נחלק לשניים:
לאחר תפילת ערבית וקריאת המגילה – מה שנעשה על ידו בלהט כדרכו ובאושר אין קיץ שנגלו לכל בשירת...