פורים

בעקבות אשכול חידות פורים התעוררתי לדון בשאלה דנן. בסנהדרין סד: איתא לגבי מעביר בנו למולך. "אמר רב יהודה אינו חייב עד שיעבירנו דרך העברה היכי דמי אמר אביי שרגא דליבני במיצעי נורא מהאי גיסא ונורא מהאי גיסא רבא אמר כמשוורתא דפוריא". וכתב שם רש"י ד"ה רבא וז"ל: רבא אמר כמשוורתא דפוריא - אינו מעבירו...

כתב ברמ"א תרצה ב משמיה דהמהרי"ל שנכון ללבוש בפורים בגדי שבת ויו"ט. וצ"ע מהגמ' במגילה ה: מבואר דיו"ט לא קבילו ישראל עליהו אף שמרדכי ביקש שיקבעו כיום טוב.

עיין מגילה יד. בטעם שלא אומרים הלל בפורים, ולדברי רב נחמן קריאתה היא הילולה. וכתב המאירי לטעמו של ר"נ מי שאין לו מגילה חייב לומר הלל. וצ"ע מדוע פורים שחל בשבת שלא קוראים את המגילה, לא מקיימים הילולה על ידי קריאתה.

לכאורה מי שמלוה למישהו בתנאי שישתמש בכסף למטרה מסוימת מלוה משהו ששווה פחות מכסף רגיל באותו סכום ומקבל כסף. למשל ארגונים שמקבלים תרומה באשראי ומלוים במקומה כסף מזומן בשביל מתנות לאביונים בו ביום, יש לדון האם זה לא אסור משום נשך. ואולי יש ראיה מהגמ' בריש איזהו נשך שאומרת שבדאורייתא אין נשך בלא...

רמז לפורים כי יד על כס יה, "כי" ר"ת כל ישראל, "י"ד" קורים מגילה בי"ד, "על כס" בירושלים, שהוא כסא ה', "י-ה" קורין בט"ו, "אמחה" בגימטריא 54, יש 54 פעמים המן במגילת אסתר. "מחה אמחה" בגימטריא זה המן. (בעל הטורים)

בשנים האחרונות חלה תופעה חדשה והיא היפוך היוצרות ממש, שימי הפורים נהפכו לימי תפילה וזעקה ולימוד רצופות וכדו' ומצאתי בספר אוצר נחמד דברים כדרבונות בענין זה מהגאון רבי שריה דבילצקי זללה"ה: הנה ידוע מספה"ק אשר ימי הפורים הם עת וזמן למחילת עוונות כמו יוהכ"פ, ואדרבה שהוא גבוה יותר כי יום כיפורים...

אשכול זה מיועד לדיון כללי על ה-מאמר דמויות המגילה. אנא המשך דיון בדף המאמר.

הגר"א (אמרי נועם, דברי אליהו): יש לומר על דרך הרמז שכל הגאולות נרמזים בתיבת "אמחה". והכוונה "מחה" דהיינו כל המחיות יהיה ע״י א׳מ׳ח׳ה'. גאולת מצרים היה ע״י אהרן משה חור ה׳ ית״ש. גאולת בבל ג״כ ע״י "אמחה" אסתר מרדכי חרבונה ה׳ ית״ש. וכן גאולה העתידה תהיה ע״י "אמחה" אליהו משיח ח׳ נסיכים (עי׳ סוכה נ״ב)...

מלבד שני הטעמים הידועים של להרבות אהבה ואחוה, ולצרכי הסעודה יש טעם נוסף והוא משום שמחה, כך מדוייק ברמב"ם שכתב טוב להרבות במתנות לאביונים מלהרבות משלוח מנות שהוא משמח לב וכו'. ומשמע ששניהם מדין שמחה אלא שיש עדיפות לאחד. וגם בדברי הב"ח כך נראה. ור' שלמה זלמן כותב טעם נוסף לצערי נשכח ממני ואולי...

מנהג ישראל- דין, לאכול בפורים "אזני המן" שנקרא "האמען טאשען". ויש לשאול כיצד אנו מותרים באכילתם? דהא איתא במגילת אסתר שתלו את המן על עץ, ומבואר שם שהעץ היה גבוה חמישים אמה, ע"ש באריכות. והנה, לפי מה שלמדנו בריש מסכת סוכה לגבי טעם דין פסול-סוכה למעלה מכ' אמה, שלרבה הוי פסולה משום דלא שלטא בה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וה׳ הכה כל בכור בארץ מצרים (יב כט) במדרש רבה פרשה י״ז סי׳ ה׳ "והיה הקב״ה הורג בכוריהן של מצרים והן היו מזין על פתחיהן ושמו הגדול היה עומד על פתחיהם, והם עוסקים בהלל ובהלכות הפסח". מבואר דאמרו הלל בליל פסח מצרים, וכן הוא במדרש שם פרשה י״ח סימן י׳ "באותה שעה ותחזק מצרים על...