קושיא

באסתר (ד', א') איתא: "וַיִּקְרַ֤ע מׇרְדֳּכַי֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וַיִּלְבַּ֥שׁ שַׂ֖ק וָאֵ֑פֶר וַיֵּצֵא֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר וַיִּזְעַ֛ק זְעָקָ֥ה גְדוֹלָ֖ה וּמָרָֽה", וצ"ב, דמדוע לא יצא מרדכי למחמה כפי שמצינו בחשמונאי ובניו, על אף שהיו מועטים מול רבים, וצ"ב

בהפטרת פר' זכור (ש"א ט"ו, ל"ג) נאמר: "וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֨ר שִׁכְּלָ֤ה נָשִׁים֙ חַרְבֶּ֔ךָ כֵּן־תִּשְׁכַּ֥ל מִנָּשִׁ֖ים אִמֶּ֑ךָ וַיְשַׁסֵּ֨ף שְׁמוּאֵ֧ל אֶת־אֲגָ֛ג לִפְנֵ֥י ה' בַּגִּלְגָּֽל", יעוי' רש"י על אתר, וצ"ע, מדוע נתן טעם להריגתו משום 'רוצח', 'על דאטפת יטיפוך', תיפו"ל שמחוייב...

בפרשתן (שמות כ"ה, ל"א): "ועשית מנורת זהב טהור מקשה תיעשה המנורה" ופרש"י: תיעשה המנורה מאליה, לפי שהיה משה מתקשה בה, א"ל הקב"ה השלך את הככר לאור והיא נעשית מאליה, לכך לא נכתב תעשה (מנחות כ"ט), ע"כ. וצ"ב, שמנורת המקדש עשה חירם בעצמו (מלכים א' ז' מ"ח), וכי כוחו יפה ממשה, אתמהה ?!

בפרשתן (כ"א, כ"ו): "וְכִֽי־יַכֶּ֨ה אִ֜ישׁ אֶת־עֵ֥ין עַבְדּ֛וֹ אֽוֹ־אֶת־עֵ֥ין אֲמָת֖וֹ וְשִֽׁחֲתָ֑הּ לַֽחָפְשִׁ֥י יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ תַּ֥חַת עֵינֽוֹ" בקידושין (כה:) דרשו: "ושחתה - עד שיכוון לשחתה", ומצינו בב"ק (עד:): "מעשה בר"ג שסימא את עין טבי עבדו, והיה שמח שמחה גדולה; מצאו לר' יהושע, אמר לו: אי...

בפרשתן (כ"א, י"ט): "רַ֥ק שִׁבְתּ֛וֹ יִתֵּ֖ן וְרַפֹּ֥א יְרַפֵּֽא" ובב"ק (פה.) דרשו: תניא, דבי ר' ישמעאל אומר: ורפא ירפא - מכאן שניתן רשות לרופא לרפאות. וצ"ב מדוע צריך 'רשות' לרפא חולה ולגמול עימו חסד ?

בפרשתן (י"ח, ז'): "וַיִּשְׁאֲל֥וּ אִישׁ־לְרֵעֵ֖הוּ לְשָׁל֑וֹם", וצ"ע מב"ק (לז:): 'שור רעהו ולא של עכו"ם", ב"מ (פז.): ''כרם רעך" ולא של עכו"ם, וא"כ היאך שייך לקוראו ליתרו 'רעהו' קודם שהתגייר להלן (פסוק ט'): 'ויחד', וצ"ע

בפרשתן (י"ח, ה'): "וַיָּבֹ֞א יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה וּבָנָ֥יו וְאִשְׁתּ֖וֹ אֶל־מֹשֶׁ֑ה אֶל־הַמִּדְבָּ֗ר וגו'". ופרש"י על אתר: בשבחו של יתרו דבר הכתוב, שהיה יושב בכבודו של עולם ונדבו לבו לצאת אל המדבר, מקום תהו, לשמוע דברי תורה. וצ"ב, דהא לעיל מיניה (ב', ט"ז) פרש"י: שפירש לו מעבודת אלילים...

בפרשתן (ט"ו, ז'): "תְּשַׁלַּח֙ חֲרֹ֣נְךָ֔ יֹאכְלֵ֖מוֹ כַּקַּֽשׁ". ופרש"י (פסוק ה'): "כמו אבן - ובמקום אחר (פסוק י) צללו כעופרת, ובמקום אחר (פסוק ז) יאכלמו כקש, הרשעים כקש הולכים ומטרפין עולין ויורדין, בינונים כאבן, והכשרים כעופרת, שנחו מיד". ויל"ע, מדוע בעשרת המכות נידונו בשווה, משא"כ כאן כל חד...

בפרשתן (י"ג, י"ט): "ויקח משה את עצמות יוסף". וצ"ע, הלא חנטוהו (בראשית נ', כ"ו), וא"כ תו הבשר אף הוא קיים ולא רק העצמות ?

בפרשתן (י"ב, כ"ו-כ"ז): "וְהָיָ֕ה כִּֽי־יֹאמְר֥וּ אֲלֵיכֶ֖ם בְּנֵיכֶ֑ם מָ֛ה הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את לָכֶֽם ... וַיִּקֹּ֥ד הָעָ֖ם וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ", וברש"י: ויקד העם - על בשורת הגאולה וביאת הארץ ובשורת הבנים שיהיו להם. ובהגדה ש"פ דרשו פסוק זה על 'הבן הרשע', ומעתה צ"ב, מה שייך 'ויקוד העם על "בשורת...

בפרשתן (י', כ"ה): "וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה גַּם־אַתָּ֛ה תִּתֵּ֥ן בְּיָדֵ֖נוּ זְבָחִ֣ים וְעֹלֹ֑ת וְעָשִׂ֖ינוּ לַה' אֱ-לֹהֵֽינוּ", צ"ב, למה ביקש משה מפרעה זבחים ועולות, הלא 'זבח רשעים תועבה', ובאמת, לא מצינו שפרעה נתן להם, א"כ למה התכוון משה ?

לשיטת הרמב"ן והחזקוני במדבר כו שסרח בת אשר לא היתה בתו אלא חורגת א"כ איך הזכירו כחלק ממנין יוצאי ירך יעקב גם בבראשית מו וגם בתחילת חומש שמות?

בפרשתן (ז', כ"א): "ויהי הדם בכל ארץ מצרים". ובמדרש (שמו"ר ט', י'): לפי שלא היו מניחין אותם לטבול מטומאתן כדי שלא יהיו פרין ורבין, לפיכך לקו המים בדם". וצ"ב הלא קודם מתן תורה מיירי ועדיין לא נצטוו על איסור נדה, ולמה היו בטלין מפריה ורביה.

בפרשתן (ו', כ"ה): "ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה". ופרש"י: "מזרע יתרו שפטם עגלים לעבודה זרה. ומזרע יוסף שפטפט ביצרו". וצ"ע, הלא אמרו (ב"מ נח:): "אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים, אם הוא בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך, שנאמר וגר לא תונה ולא תלחצנו". ויש בזה איסור...

איתא בפסחים (נג:): "עוד זו דרש תודוס איש רומי: מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו [עצמן] על קדושת השם לכבשן האש - נשאו קל וחומר בעצמן מצפרדעים, ומה צפרדעים שאין מצווין על קדושת השם כתיב בהו ובאו וגו' ובתנוריך ... אנו שמצווין על קדושת השם - על אחת כמה וכמה". בהקדמה לשו"ת מהרש"ם (אות י"ח) ועוד, הקשו...

ברשב"א נדרים יא: כתב שלא אוכלת וצ"ב מדוע. וגדולה מזו יש לשאול הרי מקרא מלא דיבר הכתוב- כל הבכור תאכלנו אתה "וביתך" וביתו זו אשתו

בדף ל: אמרינן, רבי ישמעאל ברבי יוסי הוה קאזיל באורחא. פגע ביה ההוא גברא. הוה דרי פתכא דאופי. אותבינהו וקא מיתפח. א"ל דלי לי אמר ליה כמה שוין. א"ל פלגא דזוזא יהיב ליה פלגא דזוזא ואפקרה הדר זכה בהו הדר יהיב ליה פלגא דזוזא ואפקרה חזייה דהוה קא בעי למיהדר למזכיה בהו א"ל לכולי עלמא אפקרנהו ולך לא...

בפרשתן (ב', ג'): "ולא יכלה עוד הצפינו", ופרש"י: שמנו לה המצריים מיום שהחזירה, והיא ילדתו לששה חדשים ויום אחד, שהיולדת לשבעה יולדת למקוטעין, והם בדקו אחריה לסוף תשעה, ע"כ. והוא צריך עיון טובא, הרי היתה בגיל 130 שע"פ דרך הטבע אינה ראויה לילד, ולמה מנו לו המצריים משעה שהחזירה, וכי ידעו שיקרה לה נס...

בפרשתן (ב', א'): "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי", ופרש"י: אף היא נהפכה להיות נערה. ובת מאה שלושים שנה היתה. ובשפתי חכמים: "מדכתיב בת לוי משמע שהיתה בת דהיינו נערה". וצ"ב מדוע רק אצל שרה שילדה בגיל תשעים האריכה התורה לפרט הנס, וכאן שיוכבד ילדה בגיל 130, הוזכר הנס רק ברמז ?

בפרשתן (ד', כ"ד): "ויפגשהו ה' ויבקש המיתו". ובנדרים (לא:) סובר רבי יהושע בן קרחה, שהמלאך ביקש להרוג למשה לפי שנתרשל מן המילה, וצ"ע בזה: וכי חייב מיתה משום שנתרשל, והרי אין בה רק עשה לאב.