כתב ה"חכמת שלמה" למהר"ש קלוגר, או"ח תכ"ו סעיף ב':
"בחדושי תורה שלי במאמר על חג השבועות שנת תק"צ העליתי שם דאף לאלו הסוברים שאין ממתינים עד שבעה מעת לעת ומקדשין הלבנה קודם, מ"מ בחג השבועות ראוי להמתין בקידוש הלבנה עד אחר יום טוב כמו ביום הכפורים ותשעה באב, והטעם, דראוי להמתין עד אחר מתן תורה ומעשו המאורות שלנו בכח התורה, וגם אז נתחזקו המאורות שהיו תלויין ברפיון עד מתן תורה, כמו שאמרו חז"ל (שבת פ"ח א') דלכך נכתב יום הששי שכולן היו תלויין בששי בסיון, וכן אמרו ארץ יראה ושקטה, דתחילה יראה ולבסוף שקטה, ואם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, ולכך היו המאורות תלויין ברפיון עד יום ששי בסיון, אז נתחזקו ונתאמצו ונתחדשו אז, לכך נחשבו כנבראו מחדש, ולכך יש להמתין בקידוש הלבנה עד אחר יום טוב, כן נרעה לפענ"ד נכון ודו"ק".
ודפח"ח.
"בחדושי תורה שלי במאמר על חג השבועות שנת תק"צ העליתי שם דאף לאלו הסוברים שאין ממתינים עד שבעה מעת לעת ומקדשין הלבנה קודם, מ"מ בחג השבועות ראוי להמתין בקידוש הלבנה עד אחר יום טוב כמו ביום הכפורים ותשעה באב, והטעם, דראוי להמתין עד אחר מתן תורה ומעשו המאורות שלנו בכח התורה, וגם אז נתחזקו המאורות שהיו תלויין ברפיון עד מתן תורה, כמו שאמרו חז"ל (שבת פ"ח א') דלכך נכתב יום הששי שכולן היו תלויין בששי בסיון, וכן אמרו ארץ יראה ושקטה, דתחילה יראה ולבסוף שקטה, ואם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, ולכך היו המאורות תלויין ברפיון עד יום ששי בסיון, אז נתחזקו ונתאמצו ונתחדשו אז, לכך נחשבו כנבראו מחדש, ולכך יש להמתין בקידוש הלבנה עד אחר יום טוב, כן נרעה לפענ"ד נכון ודו"ק".
ודפח"ח.