תפילה

בפרשת השבוע (תצוה) מצינו לגבי אבני האפוד: לזכרון. שיהא רואה הקב"ה את השבטים כתובים לפניו, ויזכור צדקתם. (רש"י כ"ח, י"ב). היכן מצינו עוד כה"ג - מעשים הנעשים לזיכרון לפני ה'. לפחות 5. עם מקורות.

סופר על הרה"ק רבי יואל מסאטמר זי"ע שכבר בעת היותו רך בשנים היתה ידועה התלהבותו והתעלותו בשעת קיום רצון ה' ומצוותיו. ופעם בעת שאביו הרה"ק הקדושת יו"ט זי"ע הצטרך לנסוע לעיר אחרת לכמה ימים עקב אסיפת רבנים מסויימת, צירפו אליו לנסיעתו. בשהותו במקום התפלל רבי יואל בדיוק כמו שהתפלל בעירו, עם כל...

אך יכול להיות בתפילה, שאם יעשנה גדול הדור יהיה זה מעשה ראוי, אך אן יעשנה א' משאר העם יהיה זה לא ראוי.

וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ (כג, כה). בספר מאור ושמש (בפרשתנו ד"ה ועבדתם) כתב, כי עיקר עבודת ה' היא שישתתף אדם עם הציבור, ואם מתפלל עם הציבור יהיה מובטח לו שפרנסתו תהיה מצויה במעשי ידיו. וזהו פירוש הפסוק "ועבדתם את ה'...

היכי תימצי שאם אדם מתפלל הוא נחשב לעובד עבודה זרה, ואם אינו מתפלל מובטח לו שינצל מכל צרה? יתכן שיש עוד תשובות, אבל לפיתרון יחשב רק מה שהתכוונתי אליו.

קשה דמשמע רק ביום מנוחתנו לא תהיה צרה הא בשאר ימים ח"ו וכו' וכידוע מאסת"ר (ז אוה"ח ריש ואתחנן זוהר וישלח קסט.) שיש לפרש ולפרט בתפי' (זה עצמו צ"ב, אך זה נושא בפנ"ע). יש לי ביאור. אך אשמח לשמוע איך הבנתם עד עתה.

אפי' אם הוא אדם רגיל שאינו רגיל לכוון כל כך.

מפורש באחד מהמפרשים.

היכי תימצי שציבור התפללו ויצאו בכך ואינם צריכים לחזור ולהתפלל, אבל אם מישהו התפלל ביחידות באותה היכי תימצי הוא כן צריך לחזור ולהתפלל.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויצעק משה אל ה' על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה (ח ח) בגמ' ברכות כד: המשמיע קולו בתפילתו הרי זה מקטני אמנה [כאילו אין הקב"ה שומע תפילת לחש, רש"י], המגביה קולו בתפילתו הרי זה מנביאי השקר [דכתיב בהו ויקראו בקול גדול, רש"י]. והקשה בבית אלקים להמבי"ט [שער התפילה פ"ו] ממה שמצינו...

אומר בעל "שבט הלוי" דע לך אחי! צרתך צרת רבים. אתה כ"כ רוצה. אין לך רגע מאושר כמו לשפוך כמה דמעות לאבא. אז מה קרה? זה נסיון! וכנראה, צריך להתפלל על התפילה. להתפלל על מה???? שנזכה לקרבת ה'. שנזכה להתפלל ולא לחלום. ע' שבט הלוי ח"ז סימן א.

יוצא מהביית. מאיץ בילדים. נו נו יותר מהר שמערל געציל יוכבד חנהל'ה ללכת יותר מהר. טאטי ממהר לאן? להתפלל. מגיע לבית הכנסת. כוס קפה. נשימה. טלית תפילין. ישר לבריכה בקפיצת ראש. אשרי, ויברך דוד ישתבח יוצר אור שמע והיה אם מגן אבות עושה שלום ובא לציון שיר של יום קרבנות ה' אחד ושמו אחד. בוםםםםםם...

ידוע מה שכתב השפתי חכמים כדרש שמשה רבינו צעק בצפרדעים כדי להשמיע לאוזניו וצ"ב איך יפרשו אלו שפוסקים כהזוהר מדוע הוצרך להשמיע הרי ס"ל קול דממה דקה וכעין בקריאת התורה שלפי הזוהר לא יקרא כלל העולה. ויש להבין מה שורש המח'. וכן בהנ"ל.

מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה אולי זה היה תפילה שיבער הקב"ה את השונאים, ולכן אמר לו הקב"ה כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו, ואין עמידה אלא תפילה, כמו שדרשו חז"ל (ברכות ו:) בפסוק אל המקום אשר עמד שם.

יצאתי לחקור את המנהג שבסיום התפילה באמירת "שהם משתחווים להבל ולריק" ישנם אשר יורקים רוק מפיהם. ולהלן המקורות שמצאתי: המהרי"ל (מהרי"ל (מנהגים) עמ' רצז): "אמר לאל לא יושיע, והפסיק מעט כשאמר להבל וריק, והיה מקיא פעם אחת". ועמ' תלח: "כשהיה אומר בעלינו לשבח להבל וריק היה מקיא פעם אחת, כמו שנוהגין...

התקשרות לצדיק אין עניינה עבודה ותפילה. התקשרות עניינה אהבה. זה כמו לומר שתפילה בציבור יחד עם שליח ציבור זה 'שיתוף' (ואף הקה"י ענה זאת בבירור לשואליו, שלא קרב זה אל זה)

היום היום היום המסוגל מאוד יום שבו מתרכזים כל הכוח של חנוכה מנר אור קטן לשלהבת מאירה , בואו כולנו נקח לתשומת ליבנו נתפלל מעומק הלב על כל הדברים רוחניות וגשמיות , שנלמד בשטייגען בלי הפרעות שיהיה לנו חיבור לתורה , שיהיה לנו אהבת התורה שנבין את התורה לעומק ולרוחב , שיהיה לנו שכל ישר להבין...

האם יש לכם מושג כמה עומק ופילוסופיה יכולים להסתתר מאחורי מעשה אחד? לפעמים, דווקא סיפורים קצרים יכולים לשקף היטב את ההבדלים המהותיים בין גישות שונות. לדוגמא, סיפור קצר שממחיש את זה מצוין בהקשר לנושא האשכול. על ר' שלמה מקרלין מסופר שהיה אומר שעדיף בחנוכה להדליק נרות במקום בשמן זית. הסיבה? הנרות...

נשאלתי, מדוע אין אנו מתפללים כלל ( תפילה סדורה ומתוקנת מאנשי כנסה"ג) לזיכרון התורה הקדושה אלא רק לעסוק ולעמול בה (וודאי שעמל התורה עיקר הוא) ובפרט לאחר דברי הגמרא במנחות "כל המשכח דבר אחד מתלמודו עובר בלאו שנאמר השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים, רבינא אמר עובר בשני לאוין השמר ופן, רב...

ניתן לאומרה בעת הדלקת נרות החנוכה – או במשך היום או הלילה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וּתְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל עָלֵינוּ קְדֻשַׁת יְמֵי הַחֲנֻכָּה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה וּבְשִׂמְחָה אֲמִתִּית, וְלִזְכּוֹת לְהַדְלִיק בְּכָל יוֹם וְיוֹם נֵרוֹת שֶׁל חֲנֻכָּה כְּמוֹ שֶׁצִוּוּנוּ...