בשפת אמת "ברוך פודה" בר"ה ויוה"כ, "ומציל" בסוכות.
אפשר להוסיף "ברוך שמו" שחל שם שמים על הסוכה, וכן "פודנו" בר"ה ויוה"כ, "ומצילנו" בסוכות, "מעולם הוא שמך" חל שם שמים על הסוכה.
ואי' בילקוט תהלים (רמז תתיג) ויהי בשלם סוכו, אמר רבי ברכיה מתחילת ברייתו של עולם עשה לו הקב"ה סוכה בירושלים, כביכול...
כידוע בראש השנה עוברים כל באי עולם לפני בורא העולם כבני מרון. ונגזר על כל אדם בדיוק מה יעלה לחלקו בשנה הבאה, בכל התחומים. וכדברי הפייטן ב'ונתנה תוקף', מי יחיה ומי ימות וכו', מי יעני ומי יעשר, מי ישפל ומי ירום.
והשאלה, המנקרת והנשאלת היא, מה ענין יש, אם כן, להתפלל במשך השנה, ג' תפלות כל יום, הרי...
באיזה תקופה התחברה תפילת 'זכרנו לחיים' ושאר ההוספות?
ברא"ש מובא שזה מהגאונים
ובפוסקים הביאו שזה כבר מובא במסכת סופרים.
יש לציין שברמתים צופים מובא שהרר"ב מפרשיסחא אמר שזה נתחבר ע"י אנשי כנה"ג,
וכבר יגעו רבות להבין דבריו ומהיכין מקורו,
והשנה מצאתי שכ"כ בב"ח תקפ"ב שכ"כ.
מדרשי חז"ל על פרשת "אתם נצבים" (דברים כט ט-כח)
פרשה זו עניינה כריתת ברית עם ישראל, והיא באה כהמשך וכהשלמה לכריתת הברית שבפרשת התוכחה דלעיל, כמו שמפורש בתוכה "ושמעו את דברי האלה הזאת", דהייינו פרשת התוכחה.
ולפי פשוטו של מקרא באה פרשה זו להזהיר את היחידים, כי האלה והקללה של פרשת התוכחה היתה על...
כולם יודעים שהעבודה של הימים הנוראים הוא "תשובה תפילה וצדקה". מה זה "צדקה"? - שנותנים כמה שקלים לנצרך, אבל האמת הוא, ש"צדקה" משמעותה גם מלשון "צדק" - גערעכטיקייט, לפי זה הכוונה שצריכים לתת "צדקה" - "געב אוועק דיין גערעכטיקייט" - כל אחד צריך להצדיק את השני ולתת לו "צדקה", תן את ה"צדק" שלך לחברך...
רבי מאיר שפירא תמה על ההבדל שהיה ניכר בשעתו בין בתי המדרש של המתקדמים והמשכילים לבתי המדרש של החסידים, שבבתי המדרש של המתקדמים, האבות החזיקו את בניהם אצלם ופיקחו עליהם כל שעת התפילה שיתפללו כהוגן ולא יסירו עיניהם מהסידור. אבל לבסוף, כשגדלו הבנים, הם פרקו מעליהם עול תפילה לחלוטין. לעומת זאת, בבתי...
אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ
בבית ישראל אשת יפת ר"ת אד' שפתי תפתח פי יגיד תהלתך.
ואפשר להוסיף תֹּאַר נרמז בר"ת תפילה אריכתא, כיון דתקינו רבנן למימר ה' שפתי תפתח כתפלה אריכתא דמיא (ברכות ד:),
"וחשקת בה" רמז לחשוק בתפלה, כמו שאמר רבי יוחנן (ברכות כא.) ולואי ויתפלל אדם כל היום כולו.
האם יש 'לא תתגודדו' במנהגים??? >>> מה הדין שאל ישנה מפני המחלוקת??? >>> באיזה נוסח יתפלל אשכנזי בביה"כ ספרדי??? >>> הם יש 'לא תתגודדו' בנוסח התפילה??? >>> מתי צריך שהבי"ד יהיו שוים בחכמה??? >>> מה החילוק בין תפילת לחש לקדושה??? >>> האם מותר לומר תחנון במקום שלא אומרים??? >>> האם שייך 'לא...
מי שמתפלל בבין הזמנים בבגד ים, לכאורה לא יד"ח לפי הגר"ח שצריך לכוין בברכה הראשונה כעומד בפני המלך ולעיכובא
ובבגדי ים ודאי אינו נחשב לעומד בפני המלך. והמציאות סותרת את מחשבתו
מה היא עבודה שבלב??? >>> מהו עיון תפילה??? >>> מהי כוונה בפרוש המלות ומה הכוונה שעומד לפני ה'??? >>> האם לכל אדם שמתפלל יש ידיעה כהה שהוא בתפילה??? >>> מה הדין מי ששכח רצה בברכת המזון??? >>> מי שדבר באמצע התפילה האם חוזר??? >>> מה יעשה מי שהתעורר בשאלה באמצע התפילה??? >>> האם כשכוון רק בסוף ברכת...
מעשה שהיה (ושכנראה גם יהיה):
אוטובוס מירושלים למודיעין עילית שיצא כשעה וארבעים לפני השקיעה, ומחמת הפקקים האדירים התאחר להגיע למו"ע, וכשקרבה השקיעה התארגן מנין למנחה. ועלה נידון האם חייבים מחיצה בין גברים לנשים כמו בבית הכנסת - או לא?
אי בעית אימא קרא אי בעית אימא סברא.
שיעור ממורינו הגר''ד כהן שליט''א -בבית הכנסת רמב''ם בבני ברק.
נכתב על ידי ואינו מוגה כלל וכלל וכלל, רק משום חביבותא דשמעתתא כתבתי זאת.
בביאור החילוק בין מצות ק''ש למצות תפילה אליבא דהרמב''ם דתפילה דאורי'.
שיטת הרמב''ם בריש הלכות תפילה...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר (ג כג)
פירש רש"י, שאמר משה לפני המקום איני מניחך עד שתודיעני אם תעשה שאלתי אם לאו. והקשה בספר טהור רעיונים, מדוע היה צריך שיאמר לו הקב"ה האם נתקבלה תפילתו, הרי יכול לידע לפי הסימן שאמר רבי חנינא בן דוסא בברכות פ"ה מ"ה, אם שגורה תפילתי בפי יודע...
וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם בגימטריא כי היו מנודין, כמו שפירש הגר"ח פלאג'י בספר פני חיים, שהסיבה שלא האזין אליהם כי היו מנודין (מו"ק טו:) ונזופין למקום (יבמות עב. וברש"י חגיגה ו: ד"ה ומה אני), ומנודה אין תפלתו מתקבלת (זוה"ק פקודי רמט:).
מאן דהו העיר לי פעם על עיון מתוך ספר (לא בפה!) בשעת התפילה, שזה נחשב הפסק.
ומכיון שהמוכיח בע"מ לא נימק על מה הוא הסתמך, דנתי לעצמי כמצו"ב. אגב, היה עוד אחד שהעיר בצורה מופתית. אבל זה בהודעה אחרת.
אם מדין הרהור כדיבור, הלא כבר כתב בביאור הלכה (סי' ס"ב ד"ה יצא) 'אין ראוי להסתפק בזה' אלא כדעת רוב...