תורה

אפשר כבר לומר בבירור כי הבינה המלאכותית כובשת את האוניברסיטאות. סטודנטים מגישים עבודות שנכתבות ברגע על ידי אלגוריתמים ומרצים בוחנים אותן בעזרת אותן תוכנות. כך מתוארת במאמר ב"הארץ" מציאות מבלבלת שבה המערכת האקדמית הופכת להצגה ריקה. מכונות מתקשרות עם עצמן והאדם נדחק לשוליים. המחזאי והסופר...

נֹחַ נֹחַ. בתיקו"ז (תי' כ"א, ועי' זוה"ק פ' פינחס רנו.) נח דא שבת. ולפי"ז הכפילות נֹחַ נֹחַ אפשר שמרמז על כנסת ישראל בן זוגך (ב"ר יא ח). ולכן נח עם ב' אותיות בגימטריא ס' לרמז שהשבת אחד מששים לעוה"ב (ברכות נז:). עוד מרמז למ"ש השל"ה הקדוש (מסכת שבת פרק תורה אור אות פ"ד בהגה"ה): מצאתי כתוב...

שהרי אמרו בסנהדרין (נט.):

"אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" (ירמיהו לג',כה') הקב"ה ברא את כל היקום בשביל התורה. נדמיין לעצמנו שהיו באים לביל גייטס (דורג עד לא מכבר בין עשירי העולם...) ומבקשים ממנו להשקיע 10,000 ש"ח בעסק קטן האם הוא יסכים? בוודאי שלא תשובתו תהיה: "אני לא מתעסק עם סכומים קטנים כאלה..."...

בישיבתינו הק' נוהגים לקרוא בליל שמח''ת בפרשת נדרים שבתורה דהינו פרשת ''ויכולו '' פרשת ''ויתן לך '' פרשת יברכך'' וכו' כמו שכתוב ברמ''א [ולא מה שנוהגים ברוב המקומות לקרא בוזאת הברכה ע''פ המשנ''ב] אשמח לדעת על עוד מקומות שנוהגים כך ומה הטעם שברב המקומות לא נוהגים כן

אין צורב בישי"ק שאיננו יודע בע"פ לצטט דברי השער"י שיסוד משפטי הממון הוא מתחיל במציאות הסכלית ובדעת האנושית ולפי ראות בני האדם, והתורה הוסיפה על זה את מצוותיה וחיוביה שאף נקבעים ומושתתים על היסוד המוקדם הנ"ל. רציתי לדעת האם ידע מי שחולק במפורש בזה על הגרש"ש [לא כל האחרו' שהק' דס"ד לחומרא, אלא...

תורתנו הקדושה מתחילה בבריאת שמים וארץ, ופותחת בפסוקים אלו: {א} בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ: {ב} וְהָאָ֗רֶץ הָֽיְתָ֥ה תֹ֨הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל-פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל-פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם: {ג} וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר...

כ' השפ"א בשמחת תורה. ישקני נאמר על התורה דיש לה כח טהרה כעין השקה שלמים במקווה. ויש בנו"ט להזכיר ד' האבני נזר ועוד . שהשקה מועיל כלפי הפסול של שאובים אבל לא כלפי הפסול של הוייתו בידי אדם ודו"ק. ולדרכינו למדנו עד כמה הגאווה וכו' מזיקה ומונעת טהרה ודו"ק

רבים שואלים מה לשמחה על גמרה של תורה בשמיני עצרת והלא רק בבבל סיימו את כל התורה במחזור של שנה ואילו בארץ ישראל סיימו את התורה אחת לשלוש שנים ולא ביום קבוע בשנה. וממתי התחיל מנהג ההקפות והשמחה לגמרה של תורה? יש מאמר מקיף של אברהם יערי תחת הכותרת "ראשיתו של חג שמחת תורה בבבל" מומלץ מאוד. מצורף...

בט"ז (או"ח תרס"ח) מצינו דבר חידוש, שמי שקיבל עליו קדושת החג של שמיני עצרת מבעוד יום, הרי זה עליו כעצם יום שמיני עצרת, ויכול לאכול בסוכה בלא ברכת 'לישב בסוכה', והוא משום דאזלא מיניה חיוב הברכה כמו בשיני עצרת גופיה, דיתובי יתבינן ביה בסוכה אך ברכה לא מברכינן, (והוא דלא כהרש"ל בשו"ת (סי' ס"ח)...

מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ בגמ' (ביצה כה:) תנא משמיה דר''מ מפני מה נתנה תורה לישראל מפני שהן עזין. תנא דבי ר' ישמעאל מימינו אש דת למו, אמר הקב''ה ראויין הללו שתנתן להם דת אש. איכא דאמרי דתיהם של אלו אש, שאלמלא נתנה תורה לישראל אין כל אומה ולשון יכולין לעמוד בפניהם. והיינו דאמר ר''ש בן לקיש ג'...

דעת תורה בעניין מחירי ארבעת המינים הרה"ג שי עובד שליט"א

הלה' תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם בתרגום: עַמָא דְקַבִּילוּ אוֹרַיְתָא וְלָא חַכִּימוּ, בהקדמת נכד הגר"א לשו"ע או"ח מביא בשם הגר"א: והיה כל הבא אל הפסוק הזה ישתומם, מה ראה האלוהי האונקלוס לפרש במילת נבל דקבילו אורייתא, וכי מקבל התורה נקרא נבל ח"ו, עד שבא הגאון זצוק"ל וגילה את עינינו...

שמחת תורה בוולאז'ין תיאור נפלא כתבו ברבות הימים על השמחה בישיבת וולאז'ין בימי הנצי"ב . "היו מכניסים את ראשי הישיבה אל הישיבה בשיר וברננה, ורק אז התחילה השמחה האמיתית. הגאון הנצי"ב זצ"ל היה רוקד ושר עם התלמידים מתוך התלהבות כזו שהלהיבה אחרים , בין ריקוד לריקוד, בין זמר לזמר, נשמע פסוק או מאמר...

מי הוא? ומתי אירע? אשר שמע את תורת ה' מבכה ודמעתה על לחיה על אש אשר בין הבדים בערה ועל כן אזר כגבר חלציו לעשות לה חומה בצורה סביב דלתים ובריח ובנה לה מגדל עוז ומבצר נשגב

מתוך ה'מגדלות מרקחים': לאהבה את ה' אלקיך לשמוע בקולו ולדבקה בו כי הוא חייך ואורך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע ה' לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם (ל כ) בקידושין לד. אמרינן דנשים חייבות במזוזה, ואי אפשר לפוטרן משום שמזוזה הוקשה לתלמוד תורה, כיון דכתיב במזוזה "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על...

וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה, ברש"י וילך משה וגו'. ובספר עמר נקא להרע"ב על רש"י מביא גירסא ברש"י: "וילך משה, אין מוקדם ומאוחר בתורה", ומבאר הרע"ב את כוונת רש"י, שפרשת וילך היה צריך להיות בתחילת פרשת נצבים, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה. ובזה מובן מה שכתב רש"י לעיל "למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות", שמשמע...

מדרשי חז"ל על תחילת סידרא "כי המצוה הזאת" (דברים ל יא-יד) פרשת "כי המצוה הזאת" באה לאחר בפרשת התשובה, ואפשר שהוא כהמשך לפרשה זו, לומר למי שבא לשוב בתשובה, שלא יבהל בראותו את המשימה המוטלת עליו, לחזור ולקיים את כל מצוות ה' יתברך אשר כתב בתורתו, כי "לא נפלאת היא ממך" וגו'. {יא} שישי כִּ֚י...

הנה, המילה ס(ו)כ(ו)ת מוזכרת בתורה כ - 12 פע' ואין בכלל סוכת או סוכות, ויש או סכת או סכות וצ"ב מה פשר הענין, אימתי סכת ואימתי סכות?