תורה

  1. א

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע סגולה נפלאה לזכות לכתרה של תורה לנו ולבנינו

    סגולה נפלאה מצינו בספרים הקדושים לזכות לסגולת התורה לנו ולבנינו. כתב היסוד ושורש העבודה (שער יא, טז) וז"ל: כי הזהיר בשמחה של תורה ביום הזה, בטוח שלא יפסוק תורה מזרעו! וכעין כתב הפלא יועץ (ערך חתן) המרבה לשמוח, ובפרט בעת שעושים שבע הקפות.. היא סגולה נפלאה לזכות לו ולזרעו לכתרה של תורה! ומעתה...
  2. ז

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע מאמר מדהים בעניין מהות שמחת תורה

    מאמר שקראתי ושינה לי את כל התפיסה בצורה כללית על התורה הקדו', מתוך ספר של אחד מגדולי בעלי המחשבה שליט"א שאני מכיר! מקווה שיהיה לתועלת!
  3. ל

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע האם השמחה בגמרה של תורה פוטרת משמחת החג?

    העמק ברכה (עמוד קח) מעיר על כך שבשמיני עצרת נוהגים לשמוח בגמרה של תורה, אך לעיתים שוכחים בשעת מעשה את שמחת החג. לדבריו, אין יוצאים ידי חובת שמחת החג בשמחת התורה בלבד, ואף אם מצוות אינן צריכות כוונה. ראייתו מן הגמרא בערכין (יא ע"א), המביאה מקור לשירת הלויים מן הפסוק "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך...
  4. כ

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע השירים בשמחת תורה בהיכלי הישיבות - ביאורים והתבוננות

    עבודת השירה לכבוד התורה - כעבודת לימוד המוסר. ביאורים והארות הרב משה הלוי הורן, מח"ס 'תפארת ציון' הנה מושרש גבן מרבינו אור ישראל מסלנט זיע"א בעבודת לימוד המוסר שכאשר מוציאים בפה בשפתיים דולקות ובהתלהבות הנפש לדברי חז"ל המעוררים לאיזה ענין, ובפרט אם חוזרים על הדברים שוב ושוב, זהו עיצה וסגולה...
  5. כ

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע נקודות אור בעבודת שמיני עצרת ושמחת תורה מפי ספרים וסופרים

    ביאורים והארות הרב משה הלוי הורן, מח"ס 'תפארת ציון' שמיני עצרת - קשה עלי פרדתכם. ברש"י פר' אמר (ויקרא כג, לו) משל ל"מלך שזימן בניו לסעודה לכך וכך ימים, כיון שהגיע זמנן להפטר אמר, בני בבקשה מכם עכבו עימי עוד יום אחד, קשה עלי פרדיתכם", ומבו' שכביכול הקב"ה אומר "קשה עלי פרידתכם". וכבר ביארו...
  6. ש

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע "והיו הדברים האלה על לבבך" - עבודת שמחת תורה

    ה"שפת אמת" מוצא בפסוק "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" רמז לעבודת הימים הנוראים וחג הסוכות. "בכל לבבך" - ראש השנה ועשרת ימי תשובה, שבהם אנו משעבדים את לבנו לקב"ה, כפי שדרשו חז"ל: "בשני יצריך, ביצר טוב וביצר רע". "בכל נפשך" - יום הכיפורים, שבו אנו מקיימים "ועיניתם את...
  7. מ

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע מהות שמחת תורה - חג העצרת והקשר לחמישים ימי העבודה

    א. המספר שבע וחג העצרת בספר החינוך, מצוה שכז, כתב על יום כ"ב בתשרי: "זה נקרא חג העצרת. ואמרו זכרונם לברכה שהוא נקרא כן לפי שהוא סוף המועדים, ועל דרך משל הוא, כאילו אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: עכבו עמי יום אחד, שקשה עלי פרידתכם". ובמצוה של כתב החינוך ששמע מפי החכמים כי בענין היובל יש סוד נפלא...
  8. ש

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע שו"ת שמחת תורה

    * מדוע קוראים בתורה בליל שמחת תורה? מנין הגיע המקור לרקוד עם דגלים, מתי (לא) כדאי לחלק ממתקים, האם ניתן לערוך את "כל הנערים" עוד לפני כל העליות של הציבור? מאיזה גיל ילד עולה לתורה, מדוע עושים "הגבהה" הפוכה לספר התורה ולמה קופצים ב"משה אמת"? * מדוע "הקפות שניות" והאם ניתן לומר תשעים פעם "משיב...
  9. כ

    כל אירועי הקפות שניות למוצאי שמחת תורה תשפ"ז (מתעדכן)

    תל אביב תהלוכה יוצאת מרחוב לסר אורי 1 בשעה 20:00 ומגיעה לרחבת המשכן לאמנויות הבמה בשעה 20:30 להקפות בליווי לירן לוי וצוות פיוט בגרוב, במעמד רב העיר רחובות בין השעות 20:00 ל-24:00. היכן: מגרש הספורט, רח' גבריאלוב 22, קרית משה. שדרות פארק עזריאלי. בהנחיית עודד הרוש ובהשתתפות הרב הראשי לישראל הרב...
    • כתר
    • נושא
    • הקפות הקפות שניות כותל פוניבז' שידור ישיר שמחת תורה תורה תשפ"ז תשפז
    • תגובות: 24
    • פורום: עזרה הדדית
  10. מ

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע שמחת תורה - עניינו, כללי

    "שמחת תורה" הוא שם חיבה ליום שמיני-עצרת. מתוך החיבה העמוקה שיש לנו לתורה הקדושה. ב"שולחן ערוך" כתוב (סי' תרס"ט סעי' א' בהגה), שמכיוון ששמחים ביום זה ועושים בו סעודה לכבוד סיום קריאת כל התורה כולה, נקרא יום זה "שמחת תורה". הגמרא (שבת פ"ח ע"א) אומרת, שיום זה הוא יום טוב לחכמים. רבנו האר"י זצ"ל...
  11. ה

    לנקות את הבית? - זה נגד דעת תורה

    פעם אשתי התלוננה בפני שהבית שלי מלוכלך מה לעשות? שאלתי היא אמרה לנקות!!! אמרתי לה זה היפך דעת תורה! כשהיא תמהה הסברתי לה שאני הולך כל יום בעיר שנהפכה לעיר הזבל והעכברים וכשאני מתלונן טוענים שאני מבזה את גדולי ישראל אז כנראה גדולי ישראל אוחזים שצריך לחיות במקום מלוכלך עד כאן בבדיחותא.. ועכשיו...
  12. מ

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע יסוד מנהג ההקפות ביום שמחת תורה ודין הקפות נשים

    מנהג ההקפות המעין > גליון תשרי תשפ"ג > במאמר שהתפרסם בגיליון 239 של 'המעין' (תשרי תשפ"ב; עמ' 54 ואילך) הראינו שהגהת הרמ"א באו"ח סי' תרסט המביאה שני מנהגים אשכנזים קדומים, מנהג הקהל לשמוח ביום שמחת תורה, והמנהג להעלות חתנים לסיום התורה ולהתחלתה, היא הלחמה של שלוש שיטות חלוקות: ספר המנהגים לרבי...
  13. כ

    הלכות שבת זמני לוחות השנה - תורה מסיני?

    זמני הלוחות שנה בעבר היו מחשבים את הנץ על פי איזה חשבון מוטעה ולאחר מכן עוררו על כך שראוי לנהוג לפי הנץ הנראה לעיניים (כמדומני שהמהפכה הזו נעשתה בעיקר על ידי הג"ר שריה דבליצקי זצ"ל), ואז ראו הכל איך שנים נהגו רבים על פי חשבון טעות. אולם כמדומני שעדיין לא למדו את הלקח. בדברי אלה אני רוצה בעיקר...
  14. נ

    חידה תנ"ך מי היה צריך לברוח כדי לקיים את ציווי ה'?

    או שליחיו?
  15. א

    חידה דמויות האם הרמב"ם כתב ספר תורה?

    האם הרמב"ם כתב בעצמו ספר תורה?
  16. יסודות חכמת הקבלה בתורה - בין מסורת, הוכחה ורמז

    יסודות חכמת הקבלה בתורה - בין מסורת, הוכחה ורמז

    התורה אינה אוסף של עניינים נפרדים. אותם מספרים שבים ומופיעים בפרשיות שונות, אותם שמות קודש משמשים בהקשרים דומים, ומושגים כמו ימין ושמאל, אור וחושך, זכר ונקבה, משפיע ומקבל, חוזרים בה פעם אחר פעם. חכמי הקבלה לימדונו שאין אלו ביטויים מקריים, אלא פרטים השייכים לסדר אחד המקיף את הבריאה ואת הנהגת...
  17. ז

    לימוד תורה כסדר: ללמוד נביא וכתובים לפני לימוד גמרא?

    האם נכון ללמוד נביא וכתובים לפני העמקה בגמרא?
  18. ת

    בורסלינו- שייך לבני תורה?

    להלן ציטוט מתוך ד' הגר"ש ברעוודה זצ"ל בדרשה: "אומר לכם כמה דברים על המגבעת הזאת, מכיון שכל א' צריך לברוח מהכבוד, והלא אם אדם קונה מגבעת יקרה ביותר- זה 'כבוד', לקנות את תוצרת נכדי עשיו הרשע השוכנים באיטליה- 'בורסלינו' שמם מכיון שזה כבוד ורוצים 'לברוח' מהכבוד, לכן ישנה בזמן האחרון תופעה כזאת...
  19. א

    לשון תורה, לשון חכמים ולשון בני אדם

    באשכול זה נאסוף מילים או ביטויים שמשמעותם בלשון התורה והמקרא או בלשון חכמים שונה ממשמעותם בלשון בני אדם כיום [חשוב להדגיש! חלק גדול מהשינויים הם של יוצרי השפה העברית אבל טעויותיהם השתרבבו גם לבתי המדרש, אבל ישנם שינויים שנתהוו במשך הדורות עוד קודם יסוד השפה העברית]. אפשר לחלק את הענין לשלשה...
  20. מ

    מצוות לימוד תורה, דווקא בחברותא?

    בתחלת פרק ד' של 'שער הבטחון' מביא רבינו בחיי את ענייני התועלת שהיהודי פועל בעולם הבא. הוא מחלק אותם לשני חלקים, ''חובות הלבבות והאברים שהוא מתייחד בהם לבדו'' ו''חובות אברים אשר לא יוכל לעשותם אלא בהשתתפות זולתו עימו'' ובתוך אלו שנעשים יחד עם הזולת הוא מונה את מצוות לימוד תורה, האם לא יתכן...
חזור
חלק עליון
✖ ❓