פנחס ע

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
2,055
תודות
10,268
נקודות
535
תוכן מומלץ
2
לפי החשבון שעשיו הרג את הנפש הכוונה שהתפטר מנמרוד.
הרי שאברהם ובר הפלוגתא שלו נפטרו באותו יום. (וכבר עמדו כמדו' על העניין שאם נמרוד זה אמרפל הרי שלכאו' אברהם רדף אותו במלחמת המלכים, שצ"ל שלא הרגו)
האם ידוע לאחד הרבנים מה למדים מכך?
שהרי מצינו כך גם ביעקב ועשיו.
מהו הענין בזה?
 
אמרינן בפרקי ר"א, "והוא עיף" - "שבו ביום הרג את נמרוד"
נדמה לי דהמהר"ל כתב שהקדושה של יעקב והקליפה של עשו היו כרוכות זו בזו וכל זמן שיעקב היה בעולם, עשו פעל כנגדו. כשהגיעה שעת מיתתו של יעקב, נגזר דינו של עשו ליפול.
וכך גם כאן לכאו' היו כרוכים זה בזה.
 
האם ידוע לאחד הרבנים מה למדים מכך?
שהרי מצינו כך גם ביעקב ועשיו.
מהו הענין בזה?
שמעתי בעבר אולי אני לא מדייק.
כל דבר טומאה בעולם אין לו כח עצמי והוא יונק מהקדושה
לפעמים כל היניקה היא מעצם ההתנגדות של הקדושה לטומאה ומשכך ברגע שאברהם שכל עיסוקו היה הכנגד של נמרוד התסלק לבית עולמו פסק כח היניקה שלו.
 
אמנם יש בזה לכא' מדרשים חלוקים, דיש דס"ל שאברהם הרגו לנמרוד.
וכך כתבתי לעצמי במק"א:

ראה בהדיא בתנחומא וירא ב' ואם רצונך לידע שעל אברהם הכתוב מדבר וכו', מכה איש שהרג את נמרוד.
וראה חיי שרה רבה נט,ה דדרשינן הכתוב נקי כפים וכו' על אברהם, אשר לא נשא לשוא נפשו זה נפשו של נמרוד, ובמפרשים שם.
[ולהעיר מלשון 'נפשו', שלפנינו כתיב נפשי, אבל בחז"ל דרשו נפשו גם כאן וגם בשמות רבה ד,א גבי משה אשר לא נשא לשוא נפשו של המצרי שהרג, ובנדה ל,ב ג"כ הגי' נפשו.]

אמנם יש להעיר מתרגום יונתן ריש תולדות עה"כ ויהי עשו איש יודע ציד, ופרד"א פ' כ"ד ובתולדות רבה פס"ה שנמרוד נהרג ע"י עשיו (שלקח ממנו בגדי החמודות),

ובתולדות רבה ס"ג עה"כ הנה אנכי הלך למות אי' שנמרוד רצה להרוג את עשיו ליטול ממנו הבגדים ומשמע איפכא שהבגדים כבר היו אצל עשיו.

ואולי שם נמרוד הוא שם המלך כעין שם פרעה במצרים, וכמה נמרוד הוו ולא פליגי המדרשים, שנמרוד שהוא אמרפל הרגו אברהם ונמרוד שאחריו הרגו עשיו ונטל ממנו הבגדים, ונמרוד שאחריו רצה להרוג את עשיו על הבגדים שנטל.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓