חידת היכי תימצי אב החתן יכול להיות פנים חדשות? (1 צופה)

[אחד יחיד]

היכי תימצי שאבי החתן - שהיה בחתונה מתחילה ועד סוף, ואף על פי כן יכול להיות פנים חדשות בשבע ברכות.

 

[שירת העשבים]

אם לא אכל בסעודה - לחלק מהשיטות.

 

[אחד יחיד]

אם לא אכל בסעודה - לחלק מהשיטות.

לחץ כדי לכווץ...

אפילו אם אכל בסעודה.

 

[הרב הירושלמי]

גר שנתגייר

 

[הרב הירושלמי]

לפי שיטת רש"י שאם לא אתמול אלא שלשום עדיין נחשב פנים חדשות

 

[אחד יחיד]

גר שנתגייר

לחץ כדי לכווץ...

אכן!
יישר כח.

מעשה שהיה בחתן שאמו ישראלית ואביו נכרי, ואביו היה נוכח בחתונתו ואח"כ התגייר באמצע ימי השבע ברכות.

ואמר הגאון רבי שמאי קהת הכהן גרוס שליט"א מח"ס שו"ת שבט הקהלתי ושא"ס - דהוא נחשב לפנים חדשות, כיון שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי. וכן מוכח מהא דמבואר דבשבת כל אחד נחשב לפנים חדשות כיון שאינו דומה מאור פניו של אדם בשבת לחול [עי' שו"ע וט"ז אבן העזר סימן ס"ב סעיף ח'].

ועוד שכולם שמחים עם הגר שמגיע להשתתף בשמחה (מובא בקובץ הישר והטוב גליון כ"ג, עמ' רצ"ד).

 

[שטייגניסט]

היכי תימצי שאבי החתן - שהיה בחתונה מתחילה ועד סוף, ואף על פי כן יכול להיות פנים חדשות בשבע ברכות.

לחץ כדי לכווץ...

אכן!
יישר כח.

מעשה שהיה בחתן שאמו ישראלית ואביו נכרי, ואביו היה נוכח בחתונתו ואח"כ התגייר באמצע ימי השבע ברכות.

ואמר הגאון רבי שמאי קהת הכהן גרוס שליט"א מח"ס שו"ת שבט הקהלתי ושא"ס - דהוא נחשב לפנים חדשות, כיון שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי. וכן מוכח מהא דמבואר דבשבת כל אחד נחשב לפנים חדשות כיון שאינו דומה מאור פניו של אדם בשבת לחול [עי' שו"ע וט"ז אבן העזר סימן ס"ב סעיף ח'].

ועוד שכולם שמחים עם הגר שמגיע להשתתף בשמחה (מובא בקובץ הישר והטוב גליון כ"ג, עמ' רצ"ד).

לחץ כדי לכווץ...

חשוקי חמד נזיר ס"ו ע"א
גר שנתגייר מטמא מיד בזיבה
התגייר באמצע ה'שבע ברכות', האם הוי פנים חדשות
שאלה מעשה בגוי שהיה באמצע תהליך גיור, ויום אחד חברו היהודי התחתן והגוי היה בחתונה ושמח עם החתן, לאחר יומיים הוא סיים את התהליך והוא התגייר כדת וכדין, ובערב רצה להגיע לשבע ברכות של חברו החתן, והסתפקו המסובים האם הוא נחשב לפנים חדשות כדי שיוכלו לברך שבע ברכות או לא. דמצד אחד הרי הוא היה בחתונה ושמח עם חברו, מצד שני בחתונה הוא היה גוי, והיה כחמור, וכעת שהתגייר הוא יהודי וממש כפנים חדשות שבאו לכאן, וא"כ אולי הוי פנים חדשות לענין השבע ברכות?
תשובה בשו"ע (אהע"ז סימן סב סעי' ז - ח) הביא ב' דעות מה נקרא פנים חדשות, י"א שאפילו היו בשעת החופה ושמעו הברכות אם לא אכלו שם עד עתה מקרי פנים חדשות, אף שאין מרבין בשבילם במיוחד, וי"א שאינם נקראים פנים חדשות אא"כ הם בני אדם שמרבים בשבילם במיוחד, והמנהג להקל, אולם בוודאי טוב לחזר אחר אנשים מכובדים.
ויעוי' בעה"ש (שם) שהביא ב' טעמים לענין פנים חדשות, לדעת הרמב"ם ברכות אלו הם לברך את הזוג שיצליחו, ובדרך אגב נותנים ברכה לכבוד העם הנאספים ולהזכרת חורבן ירושלים, והחיוב הזה מוטל על כל איש מישראל כשבא ליהנות לבית חתונת הזוג לברכם בזמן שמחתם, ואם אחד מברך והאחרים שומעים ועונים אמן, הוה כאלו כל העומדים ברכו את החתן והכלה, וכיון שברכום פעם אחת יצאו ידי חובתם, ולכן כשיש פנים חדשות שלא שמעו עדיין הברכות, הרי לא ברכו עדיין את הזוג, ומחוייבים לברכם, ולכן עומד המברך ומברכם, והם שומעים ועונים אמן, ויצאו ידי חובתם.
ולפי"ז כשהיה עדיין גוי בשעת סעודת החתונה, לא היה שייך לו לברך את החתן והכלה, וממילא שייך להחשיבו עכשיו לפנים חדשות.
אמנם הדעה השניה סוברת, שלא נתקנו השבע ברכות אלא לשמחה חדשה, ולכן צריכים לומר אותם תמיד בסעודה ראשונה אף שאמרום בעת הנישואין וליכא פנים חדשות שלא שמעו הברכות משום דבסעודה הוה שמחה חדשה נגד שמחת החופה, ולכן י"א שאינם נקראים פנים חדשות אא"כ הם בני אדם חשובים שמרבים בשבילם מאכל ומשתה, ואפילו אם עכשיו אין מרבים בשבילם אלא שראויים לזה, הוה פנים חדשות, דבאנשים חשובים נתווסף שמחה יתירה לבני החתונה, וראוי לומר ז' ברכות. ולכאורה לפי טעם זה, תלוי בחשיבות הגר כפנים חדשות.
והשו"ע הביא את ב' הדעות ולא הכריע, והמנהג להקל, ומ"מ נראה שאפילו לטעם השני שפנים חדשות הוא משום שמרבה בשמחה, מ"מ בגר שנתגייר שייך שמחה חדשה, וכדלהלן:
נשבע שלא יתחתן עם בחורה שמעל גיל עשרים והציעו לו גיורת מבוגרת
שאלה מעשה בבחור בן שלושים שהציעו לו בחורות מבוגרות קרובות לגיל שלושים, והוא נעלב מכך, והוא נשבע על דעת רבים שלא ישא אשה שהיא למעלה מגיל עשרים. והנה הוא מתבגר והולך מיום ליום ומשנה לשנה, ולא מוצא בחורה בגיל זה, והיום הוא כבר מוכן להתחתן עם בחורה מבוגרת יותר, אך אין התרה לשבועה שהיתה על דעת רבים. והנה אינה ה' לידו הצעה של גיורת בת שלושים, שנתגיירה לפני שנתיים. והתחילו הת"ח לדון, דמאחר וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, אם כן היא נחשבת לפחות מגיל עשרים?
תשובה כתב השו"ע (או"ח סימן מו ס"ד): צריך לברך בכל יום שלא עשני עובד כוכבים... והוסיף הרמ"א שאפי' גר יכול לברך כך. ובט"ז (שם סק"ה) הביא את דעת הב"ח שחולק וסובר דמה שנכנס לדת ישראל הוא ע"י בחירתו, ולא עשאו הוא יתברך מתחלת בריאתו לגר שיקבל דת ישראל, ע"כ אין לגר לומר ברכה זו.
ומ"מ ביאר הט"ז את טעם הרמ"א, מפני שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, וכדאמרינן ביבמות (דף כב) דלכי מגייר גופא אחרינא הוא, ממילא הוה שפיר עכשיו עשיה חדשה, כאלו בראו הוא יתברך עכשיו מחדש, יעו"ש.
והנה בגמרא מצינו שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי לענין זה שאין לו קורבה למשפחתו לענין עריות, אכן מצינו בפוסקים שיש בזה נפ"מ גם לענין זה שגופו נשתנה בגירותו, וכמו שמבואר בנזיר דף סו ע"א ובמשנה בזבים (פ"ב מ"ג) ונפסק להלכה ברמב"ם (פ"ב ממחוסרי כפרה הלכה ג - ד) שהרואה קרי אינו מתטמא בזוב מעת לעת, שראייה זו של זוב מחמת שכבת זרע היא, וכן למראה ולהרהור תולין בהן מעת לעת, וכן מי שמל ואחר כך ראה זוב בין עכו"ם בין ישראל תולין במילה כל זמן שמצטער, אבל עכו"ם שראה קרי ואחר כך נתגייר מטמא בזיבה מיד ואין תולין לו מעת לעת, יעו"ש. ובפירוש המשניות לרמב"ם (שם) ביאר: כלל הוא אצלינו גר שנתגייר כקטן שנולד ואין משגיחין במאומה על מצבו הקודם, ולפיכך אין חוששין לקרי שראה כשהוא גוי, יעו"ש. [אכן בר"ש פירש דין זה באופן אחר, שהוא מפני שגוי לא מטמא, יעו"ש].
ויעוין בעמודי אור (סימן פא) שמסתפק אם נכריה שמתו בעליה ונתגיירה אם יש לה דין של קטלנית, ודן שם לגבי רות ובועז, יעו"ש. ויעוין עוד בחזו"א (יו"ד סימן צט סק"ד) שאם נתגיירה בטלה הוסתות שהיו לה. עוד יעוין בגליוני הש"ס בשבת (דף פט ע"ב) שהביא את דברי המהר"י באסן (לחמי תודה סימן ה) שכתב שגר שנתגייר אין מענישים אותו עד כ' שנה אחרי שנתגייר. ויעוין עוד ביד שאול (יו"ד סימן רמד ס"ב) שמתספק בזקן מעל גיל שבעים שנתגייר אם צריך לעמוד לכבודו דאולי דינו כקטן, יעו"ש.
מאידך בשו"ת פני מבין (או"ח סימן כג) דחה דבריו וכתב שגר שנתגייר הוא כקטן רק לענין קורבה ולא לענין זה שהוא קטן ממש, וכן כתב בשלחן מלכים (סימן ז בטעם הצבי ס"ק יד), יעו"ש.
ויעוין בספר ראשית בכורים (בכורות דף מז ע"א) שהעלה דבדבר שתלוי בטבע הגוף, לא אמרינן שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי. ומביא לזה ראיה מהא שגיורת שנתגיירה לאחר ג' שנים אסורה לכהונה לפי רשב"י כמבואר ביבמות (דף ס ע"ב) מפני שכל גויה היא בחזקת זונה. ואם נימא שגר שמתגייר כקטן שנולד דמי אפילו בדברים שבטבע, אם כן מה אכפת לי שזנתה בהיותה גויה, הרי עתה היא כקטן שנולד. וע"כ בדבר שתלוי בטבע, לא אמרינן כקטן שנולד דמי. ועל פי זה כתב לגבי נכרית שמתו בניה מחמת מילה, ואח"כ נתגיירה, שאין לה למול את בנה על סמך כך שכקטן שנולד דמי. [ומציין שם לספר דרך פקודיך (מ"ע ב אות ל) שנסתפק בזה].
אכן בעניננו לכאורה אף לשיטות שהוא כקטן אף לענין מציאות, ואף לענין כבוד וכדומה, מכל מקום מכיון שבשבועות אזלינן בתר לשון בני אדם, ובפשטות הוא התכוון לצעירה ממש, לכאורה אין להתיר לו לישא הגיורת, אבל אם הוא לא התכוון בדוקא לישא צעירה ממש, אלא שנעלב בגלל שהציעו הצעות של בחורות מבוגרות, ובעיניו הגיורת באמת נחשבת לצעירה וכאילו נולדה מחדש בגלל הגיור אם כן אולי יכול לשאתה על ידי התרת השבועה, וצ"ע.
מ"מ נראה בעניננו, שגר שנתגייר נחשב כאדם חדש וגם לחתן דידן יש לו תוספת שמחה לראות אותו בתור יהודי, שבשעת החתונה הוא היה כחמור, ובשבע ברכות הוא הגיע כיהודי, והרי הוא פנים חדשות.