פנחס אוֹתָה אשת לוי (1 צופה)

[געגועים]

אוֹתָה אשת לוי

א] וְשֵׁם אֵשֶׁת עַמְרָם יוֹכֶבֶד בַּת לֵוִי אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם. זהו מקרא קצר שרצונו לומר יוכבד בת לוי אשר ילדה אותה אשתו ללוי. אבל קשה אותה למה לי.
ויש מפרשים דאיתא במדרש כי אשתו של לוי אוֹתָה שמה. (מרבי ג"ן [1]). [פענח רזא; דעת זקנים]

ב] ואני מצאתי בספר הקטן תולדות אדם, שהרב ר' זעלמלי [2] שדא ביה נרגא על פי הדיקדוק [3]. [דברים נחמדים להבני יששכר בהגהות על ספר דבש לפי]
​

---

[1] דהיינו הרב יצחק ב"ר אליעזר מתקופת הגאונים מחבר ספר הגן.

[2] הוא מוה"ר שלמה זלמן ב"ר יצחק מוילנא אחיו של ר' חיים מוואלוזין ותלמיד הגר"א. נולד כ"ו סיון ה"א תקט"ז ונלב"ע ט' אדר א' תקמ"ח.

[3] הנה בספר תולדות אדם הנזכר לא נמצא דשדא ביה ר' זעלמלי נרגא, אלא להיפך כתוב שנהנה מאד מפירוש זה.

וכך כתוב שם (בקונטרס אחרון): סיפר לי איש מופלא בתורה, בהיות הצדיק עלם רך שמע מחכם אחד ביאור על המקרא ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים וגו' ולא נזכר במקרא מי ילדה אותה, ואמר שפשט הכתוב הוא על פי מדרש שאמר: אשתו של לוי אוֹתָה היתה שמה, וזה ביאור המקרא, ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אֹתָה (היא אשת לוי) ללוי במצרים ע"כ. וישמח העלם הצדיק על הפרוש הלז כעל כל חמדת תבל. יהי רצון שצאצאינו וצאצאי צאצאינו יהיו עסוקים בתורה כמוהו. עכ"ל.

אבל האמת הוא שנשמטו כמה שורות שהיו בדפוס הראשון. כמובא בספר דרכי העיון להרב מאיר מאזוז (עמוד ריז).

וכך היה כתוב בדפוס הראשון: וכרגע נפל אור שמחת פניו, ויאמר לו החכם למה נפלו פניך אולי מצאת עול בדברי, ויען העלם: כן אדוני, הנה מלת יָלְדָה היא בלי מפיק ה"א, ומלת אֹתָהּ היא במפיק ה"א, ואם כדבריך צריך להיות בהפך, על כן אין פשט המקרא כדבריך, אבל אם קבלה היא נקבל. אשרי עין ראתה כל אלה. יהי רצון שצאצאינו וכו' (ההמשך כנ"ל).

ומסתמא הנוסח הזה היה לנגד עיניו הטהורות של הבני יששכר זצוק"ל, ולכן כתב שר' זעלמלי שדא ביה נרגא על פי הדיקדוק.

אמנם בהגהות מו"ה יצחק ב"ר שמשון כ"ץ חתן המהר"ל מפראג על הפענח רזא הנ"ל כתב: והמופת לזה שבכל הספרים המדוייקים לא נמצא מפיק ה"א במלת אות"ה, גם טעם תביר שתחת אוֹתָה להכרית המלה ממלת לוי, מוכיח כן. עכ"ל. א"כ נסתלקה טענת ר' זעלמלי שטען שמלת אֹתָהּ היא במפיק ה"א.

וכתב בספר הכתב והקבלה: ולולי שראיתי בס' הישר (וישב) ששם אשת לוי היה עדינה בת יובב בן יקטן בן עבר, הייתי אומר שאין המקרא קצר, אבל אשת לוי היתה נקראת בשם אותה, וכשם עותי (דה"א ט', ובעזרא ח'), ואפשר שהיו לו שתי נשים שם האחת עדינה ושם השנית אותה, או שנשתנה שם עדינה בשם אותה, ויהיה מן אתה בוקר, לשון כניסה וביאה, ונקראת ע"ש המאורע שילדתה בתחלת כניסה וביאה למצרים, ואין טענה ממפיק ה"א, כי דגושים מצאנו הרבה תיבות שהם לדעת המפרשים רק לתפארת הקריאה. עכ"ל.

וראה עוד מה שהעיר הרב מאיר מאזוז בספר דרכי העיון הנ"ל.​