אוכל נפש - סקירה בעניינו

[התורה]

הכתוב בפרשת השבוע (שמות יב, טז) אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם, בא ללמדנו, שמלאכה הנעשית לצורך אוכל נפש, מותרת היא בראשון ובשביעי של פסח, למרות שהם ימי חג האסורים במלאכה. ולמדו מכאן חכמים, שאף בכל שאר החגים, מותרת מלאכה שהיא לצורך אכילה. אולם מלאכה שאפשר לעשותה מערב יום טוב, ולא יהיה בה הפסד ולא חסרון אם נעשית אז, אסרו חכמים לעשות אותה ביום טוב, אף על פי שהיא לצורך אכילה. לדעת בית הלל, שהלכה כמותם, לא רק מלאכה שנעשית לצורך אכילה מותרת, אלא אף מלאכה שנעשית לצורך שאר הנאות הגוף, כגון עשיית מדורה כדי להתחמם כנגדה, או חימום מים לצורך רחיצת הרגליים.
תורה שבכתב​