איזה ברכה בירכו על המן?

[התורה]

הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן ה' לָכֶם לְאָכְלָה (טז, טו).
הגה"ק הרמ"ע מפענו זצ"ל כתב (במאמר השבתות), שלעתיד לבוא בסעודה של לויתן, שיוציאו אז צנצנת המן הגנוז שיברכו ברכה על המן המוציא לחם מן השמים עיי"ש. והנה דכירנא כשהייתי מסתופף בצל קדשו של כבוד מחותני הרב הקדוש מהרצ"ה מדיזיטשוב זצ"ל, נפל מלתא בפומיה לחקור האיך היה ברכת המן, ואני הייתי משיב שמצאתי כך לרמ"ע דלעתיד יברכו המוציא לחם מן השמים.
נענה אחד מן החברים הלא הוא הרב המקובל מו"ה ישראל דוב זצ"ל: כמדומה לא בירכו על המן כל עיקר, כיון שהוא (יומא עה:) 'לחם אבירים' נבלע באיברים שלא היה בו בירור, כי כל עיקר הברכה לברר ניצוצין ולהפרידם מן הפסולת ובמן לא היה פסולת.
ונהניתי מאד כי לדעתי הדברים קרובים אל האמת, והייתי מתמיה לפי זה על הקדוש מהרמ"ע שכתב שנצטרך לברך עליו לעתיד.
בני יששכר (שבתות ג, ג), גליון מחוברים​

 

[דרך המלך]

ויש להוסיף שיש המדייקים את לשונן הגמרא,
"כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו גזל/מעל/נהנה מקדשי שמים".( 3 גמרות שונות)
שדווקא בעולם הזה .

ציטוט "מי השלוח" (ליקוטי הש"ס)
"אסור לאדם שיהנה מעוה"ז בלא ברכה.
זש"ה (משלי כ"ב,ט') טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל,
הש"י נקרא טוב עין כי דרך בשר ודם הנותן מתנה לחבירו ירצה שחבירו יכיר לו טובה,
אבל מדת הקב"ה אינו כן רק ישפיע טובה לכל העולם בטובת עין שיוכל לדמות לאדם שלוקח לו מעצמו ולא יחפוץ בהכרת טובה,
אך ישראל הם המכירים את בוראם ומכירים לו טובה על כל,
ובעוה"ז צריך להכיר ולברך להש"י על כל טובה לפי שיש אומות העולם האומרים על הכל כחי ועוצם ידי,
אבל לעתיד שיראוהו כל המעשים וישתחוו לפניו כל הברואים,
אז לא נצטרך לברך על כל טובה כי יכירו כל העולם שהכל של הש"י,
וזהו כל הנהנה מעוה"ז בלא ברכה, מעוה"ז דייקא."

ואולי בזמן שהות בני ישראל במדבר היה דומה לבחינת דעת את השם- דור דעה.
ואולי לכן לא ברכו בכלל על שום דבר ולא דווקא על המן, ויש לעיין.

 

[אברך מישיבת מיר]

יש בזה אריכות דברים בספר גן רוה (ליקוט נפלא מספרי האחרונים לבעל המלקט ספר קול אליהו להגר"א).