א למדנו שלא לעשות גדר יותר מן העיקר במדרש רבה פרשה י"ט סי' ג' "אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת, תני ר' חייא שלא תעשה את הגדר יותר מן העיקר שלא יפול ויקצץ הנטיעות, כך אמר הקדוש ברוך הוא כי ביום אכלך ממנו וגו', והיא לא אמרה כן, אלא אמר אלקים לא תאכלו ממנו ולא תגעו", ע"כ
ב סמיכה על האשה בכשרות המטבח, בשו"ת תשב"ץ חוט המשולש אות מד וז"ל שראיתי כתוב בספר תולדות יצחק על מה שאמר אדם הראשון לאל יתברך האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל כו' אדם הראשון חכם ותשובתו היתה כפי הדין הנאמר שהאשה נאמנת על ענייני הבית בכל מה שתניח לפני בעלה ובניה לאוכלו בלי לחקור מילין אם הוא אסור או מותר, וזאת היא תשובתו של אדם הראשון לפניו יתברך לומר אדוני מארי עלמא האשה אשר נתת עמדי נתנה לי שהניחה לפני ואוכל על פיה כפי שורת הדין עכל"ל.
כשרות התחש
שבת כח ע"ב א"ר אלעא אמר רשב"ל אומר היה ר"מ תחש שהיה בימי משה בריה בפני עצמה היה ולא הכריעו בה חכמים אם מין חיה הוא אם מין בהמה הוא וקרן אחת היתה לו במצחו ולפי שעה נזדמן לו למשה ועשה ממנו משכן ונגנז מדקאמר קרן אחת היתה לו במצחו ש"מ טהור היה דא"ר יהודה שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת היתה לו במצחו שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס מקרין תרתי משמע אמר ר"נ בר יצחק מקרן כתיב
ע"פ גמ' ותוס' בנדה
השסועה
וז"ל החתם סופר נדה כ"ד ע"א
לפי הנמצא במדרשות שכל המינים היו מצוירים על בגדו של אדה"ר הוא ידעם כשקרא שמות. וא"כ היה בקבלה איש מפי איש