מגילה איזה קרקע שבט זבולון הכי משבח והכי רוצה?

[נחמן ל.]

מגילה דף ו' ע"א, הגמ' אמרה שקטרון זה ציפורי, הגמרא שואלת כיצד זה יכול להיות? ואומרת בתור הקדמה שקטרון בחלקו של זבולון, ומוכיחה מהטרוניה של זבולון כלפי הקב"ה על הנחלה שקיבל, - רבש"ע לאחי נתת שדות וכרמים ולי הרים וגבעות, לאחי נתת ארצות, ולי ימים ונהרות, אמר לו הקב"ה כולן צריכים לך ע"י החילזון, ואי סלקא דעתך שקטרון זה ציפורי, מדוע זבולון התרעם כלפי הקב"ה? הרי ציפורי עיר משובחת מאוד! מסקנת הגמ', אפילו הכי שדות וכרמים עדיפא ליה, דיקא נמי דכתיב "ונפתלי על מרומי שדה" ש"מ, - הטענה של זבולון זה שיש לנפתלי יותר שדות ממנו,

התמורת איל כותב ע"ז שמשמע מכאן שזבולון משתבחים בקרקעות ולא משנה איפה, הם רוצים כמה שיותר קרקעות בין בחוף הים בין שלא בחוף הים, ומקשה ומשאיר בצ"ע שהרי מצינו בפסחים דף ד' ע"א גבי אדם אחד שאמר שהצומח על חוף הים יפה יותר מבמקום אחר, = משתבח בקרקעות על חוף הים דווקא בצומח שעל חוף הים, וקשה שמשמע הרי מהסוגיה במגילה שבני זבולון משתבחים בקרקעות בין על החוף בין שלא על החוף, ומהסוגיה בפסחים משמע ששבט זבולון משתבחים דווקא בצומח - בקרקעות שעל חוף הים, והשאיר את הקושיא הזו בצ"ע

ונראה לי לבאר ע"פ דבר א' הפרשים בסוגיה במגילה שביאר את עניין הטרוניה של זבולון לה' משום שחשש שאם לי יהיה לו הכי הרבה שדות לא יהיה לו מספיק בשביל לכלכל את שבט יששכר בהסכם יששכר וזבולון, ולכן התרעם לה', לפי"ז אפשר לתרץ את השאלה, שבמגילה מדובר על הזמן שההסכם היה עדיין בתוקפו, שהיה חלוקה ברורה בין השבטים, והסוגיה (הסיפור) בפסחים מדבר על הרבה אחרי, בזמן התלמוד, אחרי שסנחריב בילבל את כל האומות וממילא ההסכם בטל, וממילא הדבר ששבט זבולון הכי משתבח בו זה בקרקעות - בצומח שעל חוף הים, - כמו שכתוב בפסוק שהגמ' בפסחים הביאה " זבולן לחוף ימים ישכן" (משא"כ בקרקעות ובשדות בשביל שבט יששכר) וק"ל,