איך אפשר לחייב רוצח | בית המדרש | פורום אוצר התורה איך אפשר לחייב רוצח | בית המדרש | פורום אוצר התורה

יאשע בער

משתמש רשום
gemgem
הודעות
38
תודות
85
נקודות
18
הנה, העושה את חבירו טריפה אינו רוצח, וכן רוצח טריפה פטור, וא"כ יל":ע כיצד אפשר לחייב רוצח, הלא בד"כ הוא לא מת מיד, אלא גוסס, וא"כ בתחילה עשהו טריפה, ואף אם בסוף מת הרי זה כרוצח טריפה.
 
הנה, העושה את חבירו טריפה אינו רוצח, וכן רוצח טריפה פטור, וא"כ יל":ע כיצד אפשר לחייב רוצח, הלא בד"כ הוא לא מת מיד, אלא גוסס, וא"כ בתחילה עשהו טריפה, ואף אם בסוף מת הרי זה כרוצח טריפה.
גוסס הוא טריפה?
העושה את חבירו גוסס גם פטור ממיתה?
 
הנה, העושה את חבירו טריפה אינו רוצח, וכן רוצח טריפה פטור, וא"כ יל":ע כיצד אפשר לחייב רוצח, הלא בד"כ הוא לא מת מיד, אלא גוסס, וא"כ בתחילה עשהו טריפה, ואף אם בסוף מת הרי זה כרוצח טריפה.
מעכ"ת לא ביאר שאלתו כל הצורך,
כוונתו לשאול איך התורה חייבה רוצח? שאלה תמוהה היא זו, דכך היא צורת חיובה לחייב באופן שקודם מטריף ואחר כך הורג, דהלא כך כתב מר שאין לך רוצח שאינו מטריף את קרבנו קודם הרציחה.
ומה שאין מקישים מכך לחייב כל הורג טריפה הוא שום מיעוטא דקרא כמבואר בגמ'
ואולי התכון כ"ת לשאלה אחרת?
 
לא
רמב"ם רוצח ב ז - אחד ההורג את הבריא או את החולה הנוטה למות. ואפילו הרג את הגוסס נהרג עליו.
אמנם מסיק שם הרמב"ם ד"ואם היה גוסס בידי אדם כגון שהכוהו עד שנטה למות והרי הוא גוסס. ההורגו אין בית דין ממיתין אותו."
 
א"כ יל":ע כיצד אפשר לחייב רוצח, הלא בד"כ הוא לא מת מיד, אלא גוסס, וא"כ בתחילה עשהו טריפה, ואף אם בסוף מת הרי זה כרוצח טריפה.
העושה את חבירו גוסס גם פטור ממיתה?
תוספות סנהדרין עח א
בגוסס בידי אדם. תימה אותו שעשאו גוסס אמאי פטור הא רוב גוססין למיתה ואמרינן בריש בן סורר (לעיל דף סט:) דהולכין בדיני נפשות אחר הרוב והמכה חבירו ואמדוהו למיתה ומת מי לא מיחייב והא נמי אמוד למיתה הוא וי"ל דכיון שהקילה עליו תורה שחובשין אותו כדאמרינן בסמוך ואע"פ שאמדוהו למיתה אין הורגין כל זמן שהוא חי וזימנין נמי דאומדין למיתה וחי אף על גב דרובא מייתי הלכך כיון שבא אחר והרגו פטור ותדע דהא אשכחן גוסס בידי שמים דנחשב כחי לחייב את ההורגו אע"ג דרוב גוססין למיתה הלכך אין לתמוה בגוסס בידי אדם אם נחשבנו כחי לפטור מי שעשאו גוסס:​
 
לא
רמב"ם רוצח ב ז - אחד ההורג את הבריא או את החולה הנוטה למות. ואפילו הרג את הגוסס נהרג עליו.
אמנם מסיק שם הרמב"ם ד"ואם היה גוסס בידי אדם כגון שהכוהו עד שנטה למות והרי הוא גוסס. ההורגו אין בית דין ממיתין אותו."
תוספות סנהדרין עח א
בגוסס בידי אדם. תימה אותו שעשאו גוסס אמאי פטור הא רוב גוססין למיתה ואמרינן בריש בן סורר (לעיל דף סט:) דהולכין בדיני נפשות אחר הרוב והמכה חבירו ואמדוהו למיתה ומת מי לא מיחייב והא נמי אמוד למיתה הוא וי"ל דכיון שהקילה עליו תורה שחובשין אותו כדאמרינן בסמוך ואע"פ שאמדוהו למיתה אין הורגין כל זמן שהוא חי וזימנין נמי דאומדין למיתה וחי אף על גב דרובא מייתי הלכך כיון שבא אחר והרגו פטור ותדע דהא אשכחן גוסס בידי שמים דנחשב כחי לחייב את ההורגו אע"ג דרוב גוססין למיתה הלכך אין לתמוה בגוסס בידי אדם אם נחשבנו כחי לפטור מי שעשאו גוסס:​
ומומלץ לעי"ש היטב בסוגיא.
דשם הוא מקור לדברי הרמב"ם דלעיל, ולדברי הרמ"ה שהובאו לעיל
ייש"כ!
 

הודעות מומלצות

אדם לא נתן משלוח מנות ובכל זאת קיים מצוות...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון