כתוב בפסוק: וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר ל֑וֹ וַיַּ֜חַץ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ וְאֶת־הַצֹּ֧אן וְאֶת־הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת.
ולמעשה כשנגש יעקב לעשו כתוב: וַיִּשָּׂ֨א יַעֲקֹ֜ב עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּ֣ה עֵשָׂ֣ו בָּ֔א וְעִמּ֕וֹ אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וַיַּ֣חַץ אֶת־הַיְלָדִ֗ים עַל־לֵאָה֙ וְעַל־רָחֵ֔ל וְעַ֖ל שְׁתֵּ֥י הַשְּׁפָחֽוֹת.
האם זה אותו ויחץ בשני הפסוקים?
ועוד צ"ע שהרי משמע שהיה יעקב איתם ביחד ואיך בדיוק ינצלו?
אי מהא לא איריא, דהכי פירש רש"י:
והיה המחנה הנשאר לפליטה. על כרחו, כי אלחם עמו.
ולעיקר השאלה, בפסוקים לא ברור אם ה"ויחץ את הילדים" מקביל ל"ויחץ את העם אשר אתו".
ונראה שעל כרחך זוהי חציה אחרת:
א. שכאן חצאם לג' חלקים ולא לב'.
ב. שחציית העם היתה כבר אתמול, וחציית הילדים היתה רק עתה.
ועל כרחך שמה שנאמר לעיל "ויחץ את העם אשר אתו" היינו עבדיו ושפחותיו.
אולם במדרש רבה איתא:
וְכֵיוָן שֶׁאָמְרוּ לוֹ לְיַעֲקֹב כָּל אוֹתָהּ גְּדֻלָּה הָיָה מִתְיָרֵא,
וְהָיָה מְחַלֵּק אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו לִשְׁתֵּי מַחֲנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר
(בראשית לב, ח): וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ.
יג וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ
(בראשית לב, ט), בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר אָבִינוּ יַעֲקֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ
(ויקרא כב, כח): וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד, אִם יָבוֹא רָשָׁע זֶה וִיאַבֵּד אֶת בָּנַי וְאֶת אִמָּם כְּאַחַת, סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁאַתָּה עָתִיד לִתֵּן עַל הַר סִינַי מִי יִקְרָא בוֹ, בְּבַקָּשָׁה מִמְךָ הַצִּילֵנִי נָא מִיָּדוֹ שֶׁלֹא יָבוֹא וְיַכֵּנִי אֵם עַל בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר
(בראשית לב, יב): הַצִּילֵנִי נָא.
