במושכל ראשון חשבתי ע"ז, כמה יכלו היהודים להחזיק בשעה שלא התפרנסו והיו משועבדים
אמנם מקרא מפורש, וימת כל מקנה מערים וממקנה בני ישראל לא מת אחד. וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם.
ויותר מפורש ברמב"ן י' כ"א: כי אנשי המקנה היו וכל רכושם וחילם במקנה היה וחשב פרעה כי לא יניחו כל ממונם ויברחו ואם אולי יעשו כן הנה ישאר לו עושר גדול כי היה מקנה כבד מאד.
וי"ל בזה עוד מהפסוק בבראשית מ"ו ל"ד 'כי תועבת מצרים כל רועה צאן', שאף בזמן השעבוד לא נטלו מהם את הצאן מאחר שלא חמדו את זה. וקצ"ת מהרמב"ן.