לך לך איך התחתן אברהם עם הגר (1 צופה)

[גרינפלד]

ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה וגו' ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה

לקמן (כה, א) נאמר "ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה", ופירש רש"י זו הגר. והקשה בדעת זקנים כיצד התחתן אברהם עם הגר, והרי לכאורה ישראל אסור עם מצרית, והגר הייתה בת של פרעה כמו שכתב רש"י (פס' א). ותירץ, שאברהם היה גר וגר מותר במצרית. עוד הביא מבראשית רבה (פרשה סא סי' ד) שע"פ הדיבור עשה.

והנה יש להקשות על התירוץ הראשון שהרי זה מחלוקת תנאים בקידושין (עג, א) אם קהל גרים איקרי קהל ואסורים בממזרים ומצרית או לא, ולמ"ד שאיקרי קהל עדיין קשה. ויתכן שמ"ד זה בהכרח יסבור כהמדרש, עוד י"ל שהגר לא הייתה בת של פרעה אלא הייתה נמצאת במצרים [מיהו לכאורה זה דחוק].

ועוי"ל שמה שאברהם התחתן עם הגר לא קשה כיון שהיה לפני המילה, וכתב המהרש"א (יבמות ק, ב) [על קושיא זו] שעוד לא קיים את התורה, ואמנם בגמ' (נדרים לא, ב) משמע שכן קיים את התורה, י"ל שלכו"ע אינו נקרא קהל, ורק מהציווי על המילה שאז אמר לו הקב"ה "להיות לך לאלוקים ולזרעך אחריך" [ופשטות הרמב"ן (ויקרא כד, י) שרק מהברית מילה נהיה עליו דין ישראל], ומה שהתחתן עם קטורה שזה היה לאחר המילה י"ל שלמ"ד זה [שגרים איקרי קהל] קטורה אין זו הגר.

שו"ר בפענח רזא שמהגר לא קשה כי זה היה ע"פ הדיבור שכתוב "וישמע אברהם לקול שרי" לקול רוח הקודש שבה, וכל הקושיא היא מקטורה, ועל זה תירץ שלא נאסרו המצרים אלא משיעבוד ישראל [וחזינן לכאורה דס"ל שהיה לאברהם שם קהל גם לפני המילה], וכ"כ ר' חיים פלטיאל (פר' כי תצא).​

ולכאורה קשה, שא"כ מדוע אכל מצה, הרי עדיין לא אירעה הסיבה לכך. ויתכן שלדעה שקטורה זו הגר, אברהם [ולוט] לא אפו מצות מסיבה זו. עוד יתכן שכוונת ר"ח פלטיאל והפענח רזא, שרק האנשים של הדור ההוא ששיעבדו את בני ישראל וצאצאיהם - נאסרו, אבל הדורות הקודמים הם אנשים אחרים. משא"כ מצה אין חילוק איזה מצה.