אמור איך קוראים לבהמה שחסרה לה כליה אחת - סקירה מרתקת !!! (1 צופה)

[התורה]

קָלוּט​

אחד המומים הפוסלים בהמה מהקרבה על המזבח, נקרא בתורה בשם 'קָלוּט', ורש"י כותב 'שפרסותיו קלוטות'. מקור הדברים הוא במשנה ובגמרא מסכת בכורות (מ, א) שם אמרו 'שרגליו קלוטות כשל חמור וכשל סוס'. הכוונה, שבדרך כלל בעל חיים טהור הוא מפריס פרסה, שפרסות רגליו מפוצלות לשני חלקים, ואילו הקלוט אף שבמקור הוא בעל חיים ממין טהור, כבש או פרה, יש בו מום שפרסותיו קלוטות – עגולות ומחוברות, ואינו מפריס פרסה.

בגמרא שם אמרו עוד, שאיסור 'קלוט' הוא לאו דווקא כאשר הפרסות אינן סדוקות, אלא אם הפרסה עגולה, אף אם היא סדוקה, הרי זה בעל מום, כי עצם העיגול דומה לחמור וסוס.

ישנם פירושים נוספים למשמעות של 'קלוט': א. תרגום יונתן כתב שהכוונה שחסר לבהמה כליה אחת. ב. יש שפירשו (אונקלוס; אבן עזרא; ורד"ק ומצודות ישעיה כה, ה), שקלוט הוא היפך של 'שָׂרוּעַ', דהיינו ש'שָׂרוּעַ' פירושו שאבר אחד גדול באופן חריג, ו'קלוט' פירושו שאבר אחד קטן באופן חריג.
תורה שבכתב​

 

[אמר ליה]

תנן בחולין פ"ג "ואלו כשרות בבהמה וכו' ניטל הטחול ניטלו הכליות וכו' רבי מאיר מכשיר וחכמים פוסלין".
וברמב"ם פ"ב מאיסורי מזבח הי"א "וכן אם נמצא אחד מאיבריה הפנימיין חסר אף על פי שאינה טריפה כגון שנמצאת בכוליא אחת או שניטל הטחול הרי זו אסורה למזבח ותשרף, לא מפני שהיא בעלת מום שאין חסרון שבפנים מום אלא מפני שאין מקריבין חסר כלל שנאמר תמימים יהיו לכם, וכל היתר כחסר לפיכך אם נמצא שם שלש כוליות או שני טחולים פסולה". הרי בהדיא דלא פסק כהתרגום ירושלמי ואזיל כהבבלי.
וכן פסק לגבי כהן בפ"ו מביאת המקדש וז"ל "אין פוסל באדם אלא מומין שבגלוי, אבל מומין שבחלל הגוף כגון שניטל כולייתו של אדם או טחול שלו או שניקבו מעיו אף על פי שנעשה טרפה עבודתו כשירה שנאמר שבר רגל או שבר יד מה אלו בגלוי אף כל בגלוי".