איך קידשו החודש במדבר

[התורה]

בכל הארבעים שנה במדבר קידשו החודש על פי חשבון ולא על פי ראיה​

הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה (יב, ב).
יש לדקדק בתיבת 'החודש הזה', מה הדגשה יש כאן, ועיין ברש"י.
ושמעתי לבאר בזה, לפי מה שכתב רבינו בחיי (כאן) בשם רבינו חננאל שבכל הארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר והיו מוקפים בענני כבוד, לא היו מקדשים את הלבנה על פי הראיה, משום שלא היו יכולים לראות את הלבנה שהוסתרה על ידי הענני כבוד [וגם בלילה היה עמוד האש], ובאותם השנים היו מקדשים את החודש רק על פי חשבון.
ולפי זה מדוקדק מה שאמר הקב"ה למשה ואהרן החודש 'הזה' לכם – כזה ראה וקדש, שדוקא בחודש זה עדיין יכולים אתם לקדש את החודש על פי הראיה, מאחר שעדיין אינכם מוקפים בענני כבוד, אבל מכאן ואילך לא תקדשו יותר לפי הראיה, שהרי במדבר קדשו ע"פ חשבון, ולארץ ישראל היה גלוי לפניו ית' שמשה ואהרן לא יכנסו.
(משולחן רבי אליהו ברוך -פינקל, בפרשתנו, גליון מחוברים)​

 

[פנחס ע]

קשה א' שכתוב שהזה היה שה' הגביה את משה והראה לו הירח, ולכאורה אפשר היה לעשות כן גם כשמוקפים בעננים.
ב' למה לא יוכלו לצאת מחוץ לעננים בכדי לראות ולהעיד אול לחילופין שהטמאים שהיו שם יעשו זאת?
ג' הרי צריך לקבוע לפי מולד הלבנה בא"י. ואולי בזה מיושב, שבגלל שצריך לקבוע לפי אר"י לכן אמר הזה. וצ"ע