אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה - האם ניתן לסמוך על כך? (1 צופה)

[הצעיר שבחבורה]

שמעתי, שרשב"ם סבר ש'אין הקב"ה מביא תקלה ע"י צדיקים' נאמר גם בשאר איסורים ולא רק באיסורי אכילה (ב"ב קלג: ד"ה קרא עליו), ולפיכך נהג ללכת בשפל עיניים

לחץ כדי לכווץ...

ואני בער ולא אדע, נהי שאין הקב"ה מביא תקלה, וכי לצדיק מותר לסמוך על כך ולא לבדוק את כשרות מאכלו וכיו"ב?

 

[אוהב ספר]

וכי לצדיק מותר לסמוך על כך ולא לבדוק את כשרות מאכלו וכיו"ב?

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' ניתן להביא ראיה שמותר, ממש"כ הרמב"ן (בראשית כד לב) בדעת רב הונא ורב ירמיה, שלא היו גמלי אברהם זמומים שהיה יודע שאין הקב"ה מביא תקלה וכחמורו של רפב"י עיי"ש

(וז"ל רבי הונא ורבי ירמיה שאל לרבי חייא ברבי אבא לא היו גמליו של אברהם אבינו דומים לחמורו של רבי פנחס בן יאיר וכו' וזו שאלה לסתור פתוח הזמם כי אי אפשר שיהיה החסידות בביתו של רבי פנחס בן יאיר גדול יותר מביתו של אברהם אבינו וכאשר חמורו של רבי פנחס בן יאיר איננו צריך להשתמר מן הדברים האסורים לבעליו להאכילו כל שכן גמליו של אברהם אבינו ואין צריך לזממם כי לא יאונה לצדיק כל און עכ"ל)

 

[לב טוב]

לכאו' ניתן להביא ראיה שמותר, ממש"כ הרמב"ן (בראשית כד לב) בדעת רב הונא ורב ירמיה, שלא היו גמלי אברהם זמומים שהיה יודע שאין הקב"ה מביא תקלה וכחמורו של רפב"י עיי"ש

(וז"ל רבי הונא ורבי ירמיה שאל לרבי חייא ברבי אבא לא היו גמליו של אברהם אבינו דומים לחמורו של רבי פנחס בן יאיר וכו' וזו שאלה לסתור פתוח הזמם כי אי אפשר שיהיה החסידות בביתו של רבי פנחס בן יאיר גדול יותר מביתו של אברהם אבינו וכאשר חמורו של רבי פנחס בן יאיר איננו צריך להשתמר מן הדברים האסורים לבעליו להאכילו כל שכן גמליו של אברהם אבינו ואין צריך לזממם כי לא יאונה לצדיק כל און עכ"ל)

לחץ כדי לכווץ...

שאני התם שעשה להם נסיון והוחזקו בכך
ולשון הגמ' צ''ל שבא לומר שאפי' מיחש לא חייש כלל

 

[אוהב ספר]

שעשה להם נסיון והוחזקו בכך

לחץ כדי לכווץ...

מנלן?

 

[לב טוב]

מנלן?

לחץ כדי לכווץ...

כוונתי שיתכן שהיה כך וממילא אין משם ראיה

 

[הצעיר שבחבורה]

לכאו' ניתן להביא ראיה שמותר, ממש"כ הרמב"ן (בראשית כד לב) בדעת רב הונא ורב ירמיה, שלא היו גמלי אברהם זמומים שהיה יודע שאין הקב"ה מביא תקלה וכחמורו של רפב"י עיי"ש

(וז"ל רבי הונא ורבי ירמיה שאל לרבי חייא ברבי אבא לא היו גמליו של אברהם אבינו דומים לחמורו של רבי פנחס בן יאיר וכו' וזו שאלה לסתור פתוח הזמם כי אי אפשר שיהיה החסידות בביתו של רבי פנחס בן יאיר גדול יותר מביתו של אברהם אבינו וכאשר חמורו של רבי פנחס בן יאיר איננו צריך להשתמר מן הדברים האסורים לבעליו להאכילו כל שכן גמליו של אברהם אבינו ואין צריך לזממם כי לא יאונה לצדיק כל און עכ"ל)

לחץ כדי לכווץ...

ואי מהא, אין מי שיוכל לסמוך על כך, שהרי בהמשך המדרש איתא
בראשית רבה (וילנא) פרשת חיי שרה פרשה ס סימן ח

ר' ירמיה שלח לרבי זעירא חד קרטיל דתאינין, רבי ירמיה אמר אפשר רבי זעירא אכילהון דלא מתקנן, רבי זעירא אמר אפשר לרבי ירמיה דלא משלח להון מתקנן, בין דין לדין איתאכלון תאנים בטיבלייהו, למחר קם ר' ירמיה עם רבי זעירא אמר ליה תקנת אילין תאנייא אמר ליה לא אמר רבי אבא בר ימינא לרבי זעירא אין הוון קדמאין מלאכין אנן בני נש, ואין הוון בני נשי אנן חמרין ולית אנן כחמרתיה דר' פנחס בן יאיר, חמרתיה דר' פנחס בן יאיר יהבון לה שערי דטיבלא לא אכלת יתהון ואנן אכלינן תאנייא דטבילין

ומי הוא שיאמר זכיתי לבי יותר מר' זעירא?​

 

[אוהב ספר]

ואי מהא, אין מי שיוכל לסמוך על כך, שהרי בהמשך המדרש איתא

ומי הוא שיאמר זכיתי לבי יותר מר' זעירא?​

לחץ כדי לכווץ...

זה סתם טענה שלא קשורה לראיה, שזה ודאי שצריך להיות מוגדר 'צדיק' והאדם צריך להיות בטוח שעליו זה נאמר,
וכיון שכבר אמרו בגמ' ולא כחמורו של רפב"י, שהוא המקור למושג הזה של אין הקב"ה וכו', אז ממילא נדיר יהיה האדם שיש עליו הבטחה זו

 

[צריך עיון]

בזכרוני שבתשו' מהרשד''ם סי' רכז מבואר דמהני זה לסמוך על לכתחי' ואולי אף לברר הלכה, ואין הז''ג לעיין שם כעת

 

[לב טוב]

בזכרוני שבתשו' מהרשד''ם סי' רכז מבואר דמהני זה לסמוך על לכתחי' ואולי אף לברר הלכה, ואין הז''ג לעיין שם כעת

לחץ כדי לכווץ...

שו"ת מהרשד"ם חלק יורה דעה סימן רכז
האמת כי נתעכב הקונדריס פה עוד ונר' בעיני העכב' לטוב' אם יראה בעיני כ"ת כי בא לזכרוני הא דאמרינן בגמרא פ"ק דחולין דרמ' /דר"מ/ מתיר ואכל עלה של ירק מאגוד' ופרש"י דמשנאגד הוקבע למעשר ונאס' באכילת עראי ומעדו' התיר ר' בית שאן ופריך ודלמא לאו אדעתי' ופרש"י דלמא שכח רבי מאיר ולא עשרו ולעולם ס"ל דבעי עישורי ומשני השתא בהמתן של צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה ע"י צדיקי' עצמן לכ"ש ע"כ. א"כ נוכל לומר שכיון ששמואל ס"ל דדגים שעלו בקער' מותר לאכלן בחלב ונסתפק ברב אם היה מחזיק בסברתו שם לפניו ואמר אם הוא מודה לדברי מוטב ואם לגבי דידיה אסיר ודאי לא יאכל שאין הב"ה מניח לצדיקים לאכול דבר שהוא אסור לדעת' ולהיות שהלכ' כשמואל בזה הניחו י"ת לרב שיאכל ורב לא הרגיש בדבר ואכל ושפיר קאמר שמואל לרבך יהבית ואכל כו' וע"ד זה אתי זה שפיר וק"ל: