סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

אימתי

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
655
תודות
2,389
נקודות
246
החזון איש מאריך פה באמונה וביטחון בסוף פרק ג'
שאין לחכם נגיעות אין אצלו את המושג הזה
ושוחד הוא ענין שונה חק וגזירה
ואכן אם החזון איש כתב אז זה אכן כך !
אבל בכל זאת האמנם ??
האם כל ת''ח אין בו נגיעות בכלל ?
מה גדר ת''ח לענין זה ?
ובכלל כל דברי החזוא הם חידוש עצום !!!

יֵשׁ עוֹד רָעָה חוֹלָה אֲשֶׁר הַיֵּצֶר יִלָּפֵת בָּהּ לְהָנִיא אֱמוּנַת חֲכָמִים מִלֵּב בְּנֵי אָדָם, וְהוּא מִשְׁקַל הַמִּרְמָה שֶׁל הַנְּגִיעָה
.חוֹבַת הַתַּלְמִיד לְהַאֲמִין כִּי אֵין נְגִיעָה בָּעוֹלָם בַּעֲלַת כֹּחַ לְהַטּוֹת לֵב חָכָם לְעַוֵּת מִשְׁפָּט, כִּי מְגַמַּת הֶחָכָם לְזַכּוֹת נַפְשׁוֹ, וּלְהִתְגָּאֵל בְּאֵיזֶה אַשְׁמָה יִכְאַב לְנַפְשׁוֹ יוֹתֵר מִכָּל מַכָּה וּפֶצַע, וְאֵיךְ יִתָּכֵן כִּי בִּשְׁבִיל בֶּצַע כֶּסֶף אוֹ לַעֲגֵי חָנֵף, יַחֲבֹל נַפְשׁוֹ לְעַוֵּת מִשְׁפָּט, נוֹסָף לָזֶה כִּי תְּכוּנַת הָאֱמֶת הִיא אֵצֶל חָכָם תְּכוּנַת נַפְשׁוֹ וְשֹׁרֶשׁ מְצִיאוּתָהּ, וְכָל אַבְקַת שֶׁקֶר מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה, וְכֵן הִיא אֱמוּנַת הֲמוֹן יְשָׁרִים הַמִּתְאַבְּקִים בַּעֲפַר רַגְלֵי חֲכָמִים
.אַךְ הַיֵּצֶר חָתַר חֲתִירָה תַּחַת כִּסֵּא הַנֶּאֱמָן, לְצוֹדֵד נְפָשׁוֹת הַנּוֹטוֹת לְהִתְחַכְּמוּת, וּמֵבִיא לָהֶם לִימּוּד שָׁלֵם מִן הַגְּמָרָא כִּי הַנְּגִיעָה הִיא בַּעֲלַת כֹּחַ מַכְרִיעַ לִקְטַנִּים וְלִגְדוֹלִים יַחַד, לְפָנֶיהָ יִכְרְעוּ גַּם הַנְּבוֹנִים בְּיוֹתֵר, גַּם חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, וְאֵין זֶה גְּנַאי לַחֲכָמִים אַחֲרֵי שֶׁכֵּן הוּחַק בַּטֶּבַע אֱנוֹשִׁי, וְאֵינָם יוֹדְעִים כִּי לְפִי הַהֲנָחָה הַזֹּאת מתיתם כָּל הַדּוֹר, וְאֵין שׁוֹפֵט בָּאָרֶץ, וְנִתְבַּטְּלָה סַנְהֶדְרֶיהָ שֶׁל הָאָרֶץ, כִּי אַף אִם יַסְכִּים הָאָדָם עַל גַּדְלוּת חָכְמָתוֹ שֶׁל הֶחָכָם לֹא יָחִייב אֶת נַפְשׁוֹ לִשְׁמוֹעַ אֵלָיו אַחֲרֵי שֶׁיִּמְצָא לִתְלוֹת אֶת הוֹרָאָתוֹ בְּאֵיזֶה נְגִיעָה, וְזֶה לֹא יִבָּצֵר מִכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ שְׂבַע רָצוֹן מֵהוֹרָאַת הֶחָכָם, וְעַל יְדֵי זֶה קָם דּוֹר שֶׁשּׁוֹפֵט אֶת שׁוֹפְטָיו, וְכָל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּבְכָל מִקְרֶה רַב הָעֶרֶךְ מִתְלַחֲשִׁים הַמִּתְחַכְּמִים עַל נְגִיעָה פְּלוֹנִית שֶׁהִטְתָה לֵב הֶחָכָם וְלִפְעָמִים הַמּוּבְהָק שֶׁבַּדּוֹר - בְּעֶמְדָתוֹ הַבִּלְתִּי נְכוֹנָה, וְכָל אֲוִירָה שֶׁל הָעִיר וְלִפְעָמִים אֲוִירָהּ שֶׁל כָּל הָאָרֶץ - מִתְמַלְּאָה שׁוֹט לָשׁוֹן, קְטָטוֹת וּמְרִיבוֹת, וּלְלֹא אֱמוּנָה בַּחֲכָמִים גָּבְרוּ בָאָרֶץ.יְסוֹד הַדֵּעָה הַזֹּאת מְצָאוּהָ בגמרא סַנְהֶדְרִין י"ח ב' אֵין מוֹשִׁיבִין מֶלֶךְ וּכְהַאי גַוְונָא בְּעִיבּוּר שָׁנָה, מֶלֶךְ מִשּׁוּם אַפְסַנְיָא, כְּהַאי גַּוונָא מִשּׁוּם צִינָּה, וְהַדִּין נֶאֱמַר בַּמֶּלֶךְ הֶחָסִיד שֶׁבַּחֲסִידִים, וּבְכִי הַאי גַוְונָא כְּשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, וְעוֹד אָמְרוּ כְּתוּבוֹת ק"ה ב' ריבר"י הֲוָה רְגִיל אָרִימֵי' דַּהֲוָה מַיְיתֵי לֵיהּ כָּל מַעֲלֵי שַׁבְּתָא כַּנְתָּא רַפֵּירֵי יוֹמָא חַד אַיְיתִי לֵיהּ בָּהּ' כּוּ', בַּהֲדֵי דְּקָאָזֵיל וְאָתֵי אֲמַר אִי בָּעֵי מֵעֵין הֲכִי כוּ', וְכֵן אָמְרוּ שָׁם בר' יהודה בר אלעאי.
וְאָמְנָם הַשּׁוֹחַד עִנְיָן מְיוּחָד, וְהוּא כִּי מִקַּח שׁוֹחַד הוּא מִן הגנויות בְּמוּחְלָט, שֶׁהַתּוֹרָה תַּיְעַבְּתוּ, וּבַעֲקֵבוֹ בְּסוֹד כֹּחוֹת הַנְּפָשׁוֹת לְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וּלְסַלֵּף מִשְׁפַּט, וּבִהְיוֹת שֶׁאָמְרוּ שֶׁהִסְתַּכֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה וּבָרָא עוֹלָמוֹ, חִייְבָה הַתּוֹרָה כֹּחַ בְּשׁוֹחַד לְעִוֵּר וּלְסַלֵּף, וּלְהַזְהִיר לִבְרוֹחַ מִמֶּנָּה, וְהִנֵּה נוֹסָף עַל כֹּחַ נְגִיעָה שֶׁהוּא מִמִּנְהַג הָעוֹלָם כְּפִי טַבַּעַת בְּנֵי אָדָם, הַוּזְמַן כֹּחַ טוּמְאָה בְּשׁוֹחַד לְטַמְטֵם הַלֵּב וּלְרֹדֶם אֶת הַבִּינָה, לְהַנְעִים בְּפִי הַדַּיָּין לְזַכּוֹת אֶת מְשַׁחֲדוֹ, וְאַחֲרֵי שֶׁהַתּוֹרָה פְּסָלַתּוּ לַדַּיָּין זֶה לָדוּן בֵּין מְשַׁחֲדוֹ לְרֵעֵהוּ, הוּסַר מִמֶּנּוּ גַּם מַחְסֶה הַחָכְמָה - אֲשֶׁר הוּבְטַח בָּהּ תָּמִיד לִבְלִי לְהִכָּשֵׁל בְּחֵטְא וְאַשְׁמָה - אִם יַעֲבוֹר עַל מַה שֶּׁהִזְהִירָה הַתּוֹרָה וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא הַמִּשְׁפָּט בניגוד לְמִצְוֹת הַתּוֹרָה.וְהִנֵּה אֵין הִזְהַרְתָּ הַשּׁוֹחַד מִכְּלָל הַמִּשְׁפָּטִים אֶלָּא מִכְּלַל הַחֻקִּים, שֶׁהֲרֵי לֹא אָסְרָה תּוֹרָה הוֹרָאָה לְעַצְמוֹ וְאָדָם רוֹאֶה טְרֵיפָה לְעַצְמוֹ, אַף אִם הוּא דַּל וְכָל חַיָּיו תְּלוּיִם בּוֹ.וְהוּא מוֹרֶה בְּחָמֵץ שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח אַף בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל, וּכְשֶׁיּוֹרֶה לְהֶיתֵּר וְאַחַד הַנִּרְגָּנִים יְהַרְהֵר אַחֲרָיו כִּי הֶפְסֵד מָמוֹנוֹ הִטְעַתּוּ, הֲרֵי זֶה מִן הַמְּהַרְהֲרִים אַחַר רַבָּם, וְאָנוּ בְּטוּחִים בַּחֲכָמִים שֶׁהִנָּם מוּרָמִים מִפְּחִיתֻיּוֹת כָּאֵלֶּה, וְלֹא יַחְשְׁדוּ בָּם אֶלָּא קְטַנֵּי הַדַּעַת נֶעֶדְרֵי בִינָה אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ נֶפֶשׁ מַשְׂכִּיל.וְאַף בְּמִשְׁפָּט בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, לֹא פָּסְלָה תּוֹרָה רַק בְּשׁוֹחַד שֶׁבִּזְמַן הַמִּשְׁפָּט, אֲבָל לֹא אָמְרָה תּוֹרָה לִשְׁפּוֹט אֶת אֲהוּבוֹ וְאֶת שְׂנוּאוֹ, רַק שׁוֹשְׁבִינוֹ, וְשׂוֹנְאוֹ שֶׁלֹּא דִּיבֵּר עִמּוֹ ג' יָמִים לְדַעַת יֵשׁ אוֹמְרִים בחו"מ סימן ז' ס"ז בְּהֶגֶה', וְאַף שֶׁנְּטִיָּה הַטִּבְעִית יֵשׁ בְּמוּחְלָט לַהֲטָבַת אֲהוּבוֹ וּלְרָעַת שְׂנוּאוֹ, אַךְ כֹּחַ טוּמְאַת הַשּׁוֹחַד אֵין כָּאן וְהַתּוֹרָה הֶאֱמִינָה בְּבִטְחָה גְּמוּרָה אֶת הֶחָכָם הַדַּיָּין כִּי יִרְאֶה נְכוֹחוֹת, וְלֹא יַטֶּה לִבּוֹ לִשְׁאִיפַת טִבְעוֹ כְּהֶרְגֵּל שֶׁנַּעֲשָׂה טֶבַע שֵׁנִי אֵצֶל חָכָם וְהָאֱמֶת תָּמִיד נֵר לְרַגְלוֹ וְאוֹר לִנְתִיבָתוֹ, וְצִדְקוֹ יָשׁוּב מִשְׁפָּט.וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאָֽמְרוּ בִּמְקוֹם פְּסֵידָא עָבִיד אִינָשׁ דִּינָא לְנַפְשׁוֹ, וְלֹא חֲשָׁדוּהוּ לְעִוּוּת דִּינוֹ, וְאָמְרוּ ב"ב נ"ח ב' הַאי דַּיָּינָא דְּמִתְקְרֵי לְדִין וּמַפְּקִין מִנִּי' מָמוֹנָא בְּדִין לָאו שְׁמֵי' דַּיָּין, וְלֹא לִמְּדוּ עָלָיו זְכוּת מִפְּנֵי אוֹנֵס הַנְּגִיעָה.
 
החזון איש מאריך פה באמונה וביטחון בסוף פרק ג'
שאין לחכם נגיעות אין אצלו את המושג הזה
ושוחד הוא ענין שונה חק וגזירה
ואכן אם החזון איש כתב אז זה אכן כך !
אבל בכל זאת האמנם ??
האם כל ת''ח אין בו נגיעות בכלל ?
מה גדר ת''ח לענין זה ?
ובכלל כל דברי החזוא הם חידוש עצום !!!

יֵשׁ עוֹד רָעָה חוֹלָה אֲשֶׁר הַיֵּצֶר יִלָּפֵת בָּהּ לְהָנִיא אֱמוּנַת חֲכָמִים מִלֵּב בְּנֵי אָדָם, וְהוּא מִשְׁקַל הַמִּרְמָה שֶׁל הַנְּגִיעָה
.חוֹבַת הַתַּלְמִיד לְהַאֲמִין כִּי אֵין נְגִיעָה בָּעוֹלָם בַּעֲלַת כֹּחַ לְהַטּוֹת לֵב חָכָם לְעַוֵּת מִשְׁפָּט, כִּי מְגַמַּת הֶחָכָם לְזַכּוֹת נַפְשׁוֹ, וּלְהִתְגָּאֵל בְּאֵיזֶה אַשְׁמָה יִכְאַב לְנַפְשׁוֹ יוֹתֵר מִכָּל מַכָּה וּפֶצַע, וְאֵיךְ יִתָּכֵן כִּי בִּשְׁבִיל בֶּצַע כֶּסֶף אוֹ לַעֲגֵי חָנֵף, יַחֲבֹל נַפְשׁוֹ לְעַוֵּת מִשְׁפָּט, נוֹסָף לָזֶה כִּי תְּכוּנַת הָאֱמֶת הִיא אֵצֶל חָכָם תְּכוּנַת נַפְשׁוֹ וְשֹׁרֶשׁ מְצִיאוּתָהּ, וְכָל אַבְקַת שֶׁקֶר מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה, וְכֵן הִיא אֱמוּנַת הֲמוֹן יְשָׁרִים הַמִּתְאַבְּקִים בַּעֲפַר רַגְלֵי חֲכָמִים
.אַךְ הַיֵּצֶר חָתַר חֲתִירָה תַּחַת כִּסֵּא הַנֶּאֱמָן, לְצוֹדֵד נְפָשׁוֹת הַנּוֹטוֹת לְהִתְחַכְּמוּת, וּמֵבִיא לָהֶם לִימּוּד שָׁלֵם מִן הַגְּמָרָא כִּי הַנְּגִיעָה הִיא בַּעֲלַת כֹּחַ מַכְרִיעַ לִקְטַנִּים וְלִגְדוֹלִים יַחַד, לְפָנֶיהָ יִכְרְעוּ גַּם הַנְּבוֹנִים בְּיוֹתֵר, גַּם חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, וְאֵין זֶה גְּנַאי לַחֲכָמִים אַחֲרֵי שֶׁכֵּן הוּחַק בַּטֶּבַע אֱנוֹשִׁי, וְאֵינָם יוֹדְעִים כִּי לְפִי הַהֲנָחָה הַזֹּאת מתיתם כָּל הַדּוֹר, וְאֵין שׁוֹפֵט בָּאָרֶץ, וְנִתְבַּטְּלָה סַנְהֶדְרֶיהָ שֶׁל הָאָרֶץ, כִּי אַף אִם יַסְכִּים הָאָדָם עַל גַּדְלוּת חָכְמָתוֹ שֶׁל הֶחָכָם לֹא יָחִייב אֶת נַפְשׁוֹ לִשְׁמוֹעַ אֵלָיו אַחֲרֵי שֶׁיִּמְצָא לִתְלוֹת אֶת הוֹרָאָתוֹ בְּאֵיזֶה נְגִיעָה, וְזֶה לֹא יִבָּצֵר מִכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ שְׂבַע רָצוֹן מֵהוֹרָאַת הֶחָכָם, וְעַל יְדֵי זֶה קָם דּוֹר שֶׁשּׁוֹפֵט אֶת שׁוֹפְטָיו, וְכָל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּבְכָל מִקְרֶה רַב הָעֶרֶךְ מִתְלַחֲשִׁים הַמִּתְחַכְּמִים עַל נְגִיעָה פְּלוֹנִית שֶׁהִטְתָה לֵב הֶחָכָם וְלִפְעָמִים הַמּוּבְהָק שֶׁבַּדּוֹר - בְּעֶמְדָתוֹ הַבִּלְתִּי נְכוֹנָה, וְכָל אֲוִירָה שֶׁל הָעִיר וְלִפְעָמִים אֲוִירָהּ שֶׁל כָּל הָאָרֶץ - מִתְמַלְּאָה שׁוֹט לָשׁוֹן, קְטָטוֹת וּמְרִיבוֹת, וּלְלֹא אֱמוּנָה בַּחֲכָמִים גָּבְרוּ בָאָרֶץ.יְסוֹד הַדֵּעָה הַזֹּאת מְצָאוּהָ בגמרא סַנְהֶדְרִין י"ח ב' אֵין מוֹשִׁיבִין מֶלֶךְ וּכְהַאי גַוְונָא בְּעִיבּוּר שָׁנָה, מֶלֶךְ מִשּׁוּם אַפְסַנְיָא, כְּהַאי גַּוונָא מִשּׁוּם צִינָּה, וְהַדִּין נֶאֱמַר בַּמֶּלֶךְ הֶחָסִיד שֶׁבַּחֲסִידִים, וּבְכִי הַאי גַוְונָא כְּשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, וְעוֹד אָמְרוּ כְּתוּבוֹת ק"ה ב' ריבר"י הֲוָה רְגִיל אָרִימֵי' דַּהֲוָה מַיְיתֵי לֵיהּ כָּל מַעֲלֵי שַׁבְּתָא כַּנְתָּא רַפֵּירֵי יוֹמָא חַד אַיְיתִי לֵיהּ בָּהּ' כּוּ', בַּהֲדֵי דְּקָאָזֵיל וְאָתֵי אֲמַר אִי בָּעֵי מֵעֵין הֲכִי כוּ', וְכֵן אָמְרוּ שָׁם בר' יהודה בר אלעאי.
וְאָמְנָם הַשּׁוֹחַד עִנְיָן מְיוּחָד, וְהוּא כִּי מִקַּח שׁוֹחַד הוּא מִן הגנויות בְּמוּחְלָט, שֶׁהַתּוֹרָה תַּיְעַבְּתוּ, וּבַעֲקֵבוֹ בְּסוֹד כֹּחוֹת הַנְּפָשׁוֹת לְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וּלְסַלֵּף מִשְׁפַּט, וּבִהְיוֹת שֶׁאָמְרוּ שֶׁהִסְתַּכֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה וּבָרָא עוֹלָמוֹ, חִייְבָה הַתּוֹרָה כֹּחַ בְּשׁוֹחַד לְעִוֵּר וּלְסַלֵּף, וּלְהַזְהִיר לִבְרוֹחַ מִמֶּנָּה, וְהִנֵּה נוֹסָף עַל כֹּחַ נְגִיעָה שֶׁהוּא מִמִּנְהַג הָעוֹלָם כְּפִי טַבַּעַת בְּנֵי אָדָם, הַוּזְמַן כֹּחַ טוּמְאָה בְּשׁוֹחַד לְטַמְטֵם הַלֵּב וּלְרֹדֶם אֶת הַבִּינָה, לְהַנְעִים בְּפִי הַדַּיָּין לְזַכּוֹת אֶת מְשַׁחֲדוֹ, וְאַחֲרֵי שֶׁהַתּוֹרָה פְּסָלַתּוּ לַדַּיָּין זֶה לָדוּן בֵּין מְשַׁחֲדוֹ לְרֵעֵהוּ, הוּסַר מִמֶּנּוּ גַּם מַחְסֶה הַחָכְמָה - אֲשֶׁר הוּבְטַח בָּהּ תָּמִיד לִבְלִי לְהִכָּשֵׁל בְּחֵטְא וְאַשְׁמָה - אִם יַעֲבוֹר עַל מַה שֶּׁהִזְהִירָה הַתּוֹרָה וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא הַמִּשְׁפָּט בניגוד לְמִצְוֹת הַתּוֹרָה.וְהִנֵּה אֵין הִזְהַרְתָּ הַשּׁוֹחַד מִכְּלָל הַמִּשְׁפָּטִים אֶלָּא מִכְּלַל הַחֻקִּים, שֶׁהֲרֵי לֹא אָסְרָה תּוֹרָה הוֹרָאָה לְעַצְמוֹ וְאָדָם רוֹאֶה טְרֵיפָה לְעַצְמוֹ, אַף אִם הוּא דַּל וְכָל חַיָּיו תְּלוּיִם בּוֹ.וְהוּא מוֹרֶה בְּחָמֵץ שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח אַף בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל, וּכְשֶׁיּוֹרֶה לְהֶיתֵּר וְאַחַד הַנִּרְגָּנִים יְהַרְהֵר אַחֲרָיו כִּי הֶפְסֵד מָמוֹנוֹ הִטְעַתּוּ, הֲרֵי זֶה מִן הַמְּהַרְהֲרִים אַחַר רַבָּם, וְאָנוּ בְּטוּחִים בַּחֲכָמִים שֶׁהִנָּם מוּרָמִים מִפְּחִיתֻיּוֹת כָּאֵלֶּה, וְלֹא יַחְשְׁדוּ בָּם אֶלָּא קְטַנֵּי הַדַּעַת נֶעֶדְרֵי בִינָה אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ נֶפֶשׁ מַשְׂכִּיל.וְאַף בְּמִשְׁפָּט בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, לֹא פָּסְלָה תּוֹרָה רַק בְּשׁוֹחַד שֶׁבִּזְמַן הַמִּשְׁפָּט, אֲבָל לֹא אָמְרָה תּוֹרָה לִשְׁפּוֹט אֶת אֲהוּבוֹ וְאֶת שְׂנוּאוֹ, רַק שׁוֹשְׁבִינוֹ, וְשׂוֹנְאוֹ שֶׁלֹּא דִּיבֵּר עִמּוֹ ג' יָמִים לְדַעַת יֵשׁ אוֹמְרִים בחו"מ סימן ז' ס"ז בְּהֶגֶה', וְאַף שֶׁנְּטִיָּה הַטִּבְעִית יֵשׁ בְּמוּחְלָט לַהֲטָבַת אֲהוּבוֹ וּלְרָעַת שְׂנוּאוֹ, אַךְ כֹּחַ טוּמְאַת הַשּׁוֹחַד אֵין כָּאן וְהַתּוֹרָה הֶאֱמִינָה בְּבִטְחָה גְּמוּרָה אֶת הֶחָכָם הַדַּיָּין כִּי יִרְאֶה נְכוֹחוֹת, וְלֹא יַטֶּה לִבּוֹ לִשְׁאִיפַת טִבְעוֹ כְּהֶרְגֵּל שֶׁנַּעֲשָׂה טֶבַע שֵׁנִי אֵצֶל חָכָם וְהָאֱמֶת תָּמִיד נֵר לְרַגְלוֹ וְאוֹר לִנְתִיבָתוֹ, וְצִדְקוֹ יָשׁוּב מִשְׁפָּט.וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאָֽמְרוּ בִּמְקוֹם פְּסֵידָא עָבִיד אִינָשׁ דִּינָא לְנַפְשׁוֹ, וְלֹא חֲשָׁדוּהוּ לְעִוּוּת דִּינוֹ, וְאָמְרוּ ב"ב נ"ח ב' הַאי דַּיָּינָא דְּמִתְקְרֵי לְדִין וּמַפְּקִין מִנִּי' מָמוֹנָא בְּדִין לָאו שְׁמֵי' דַּיָּין, וְלֹא לִמְּדוּ עָלָיו זְכוּת מִפְּנֵי אוֹנֵס הַנְּגִיעָה.
בחינוך מצוה פג נמי משמע דהאיסור אפילו כשאין חשש נגיעה וז"ל:
משרשי המצוה, שנאסר עלינו ליקח השוחד אפילו לדון את הדין לאמיתו, כדי להסיר מבינינו ההרגל הרע פן נבוא מתוך כך לדון בשוחד דיני שקר, ודבר ברור הוא, אין צריך מופת, ע"כ.
 
ואכן אם החזון איש כתב אז זה אכן כך !
אבל בכל זאת האמנם ??
האם כל ת''ח אין בו נגיעות בכלל ?
מה גדר ת''ח לענין זה ?
ובכלל כל דברי החזוא הם חידוש עצום !!!
הרב @אמיתי כבר נפתחו כמה אשכולות על דברי החזון איש. תמיד מומלץ טרם אתה פותח אשכול, לבדוק במערכת החיפוש אם לא קיים כבר אשכול בנושא.

 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון