עוד בענין העבודה בראש השנה, אם עבודת היראה אמור שלא עובדים עם אהבה, מצאתי דברים מפורשים בספר תפארת שלמה לראש השנה:
הנה יש להתבונן ביום הזה שהוא יום הדין. ובפרט במצות תקיעת שופר. שכל עבודת היום הזה הוא רק בדחילו ולא ברחימו מחמת אימת יום הדין. וא"כ לפי המבואר בזוהר הקדוש ובספרים שמצות עשה צריכה להיות בדחילו ורחימו. א"כ הלא גם במ"ע של תקיעת שופר צריך ג"כ דחילו ורחימו ואיך שייך זה כהיום הזה הגדול והנורא ואיפא הוא השמחה של מצוה. אכן הנה האמת כי העיקר מה שאמר הכתוב עבדו את ד' בשמחה היינו לשמח את הש"י ב"ה כשאנו מזכירין להש"י ב"ה שלבסוף יהי' ד' אחד ושמו אחד ורוח הטומאה יעביר מן הארץ. כמו שנתבאר פי' הכתוב יערב עליו שיחי אנכי אשמח בד' יתמו חטאים מן הארץ. ר"ל אני ידעתי כי הש"י ב"ה יערב עליו שיחי יותר מכל ואנכי אשמח ואביא שמחה במה שאזכירנו כי יתמו חטאים מן הארץ ולבסוף יהי' הוא ושמו אחד. וזהו ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם משמחים אותו במה שיהי' לעתיד בהגאולה ב"ב. וזהו תאיר ארץ מכבודך נגילה ונשמחה בך. נגילה ונשמחה בך גם עתה במה שבמהרה שתאיר ארץ מכבודך. וזהו ושמח נפשנו בישועתך וטהר לבנו לעבדך באמת כלומר על דרך זה שישמח לבנו בישועתך למעלה כביכול בזה טהר לבנו לעבדך באמת שיהי' כל עיקר עבודתיו רק על כבוד הש"י ב"ה שיתגדל ויתקדש שמי' רבא במהרה. וזה שאומרים בתקיעת שופר אשרי העם יודעי תרועה שיודעים לרצות את בוראם בתרועה. ובמה הם מרצים אותו כי ד' באור פניך יהלכון. ר"ל שבמהרה תהי' הגאולה והי' ד' לאור יומם ולאורו נסע ונלך ובשמך יגילון כל היום כי ברצונך תרום קרננו לעתיד שתרומם קרן ישראל לעתיד. והנה עד"ז שייך השמחה במצות תקיעת שופר כיום הזה. באשר יש בו הרמז על תקיעת שופר העתיד והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול והשטן מתבהל מפני זה כמבואר בזוה"ק. ולכך מתעורר עי"כ השמחה למעלה ומזה יגיע ג"כ השמחה לבני ישראל למטה בעבודתם ותקיעתם היום הזה. וזה שרמז הכתוב שבעת ימים תחוג לד' אלהיך במקום אשר יבחר. ר"ל שבעת ימים מרמזים על הקף שבעים שנה של חיי האדם. ואמר הכתוב כל שבעים שנה תחוג ותשמח לד' אלהיך במקום אשר יבחר פי' רק בזה תשמח אותו כי במהרה יהי' במקום אשר יבחר בהגאולה העתידה בירושלים ואמר הכתוב כי יברכך בכל תבואתך ובכל מעשי ידך והיית אך שמח. פי' אבל במה שיברכך בכל טוב בעולם הזה בזה תהי' אך לשון מיעוט יהי' לך שמחה מועטת כי מה שמחה זו עושה. אך העיקר למען יזמרך כבוד ולא ידום ד' אלהי לעולם אודך: (מכי"ק)
הנה יש להתבונן ביום הזה שהוא יום הדין. ובפרט במצות תקיעת שופר. שכל עבודת היום הזה הוא רק בדחילו ולא ברחימו מחמת אימת יום הדין. וא"כ לפי המבואר בזוהר הקדוש ובספרים שמצות עשה צריכה להיות בדחילו ורחימו. א"כ הלא גם במ"ע של תקיעת שופר צריך ג"כ דחילו ורחימו ואיך שייך זה כהיום הזה הגדול והנורא ואיפא הוא השמחה של מצוה. אכן הנה האמת כי העיקר מה שאמר הכתוב עבדו את ד' בשמחה היינו לשמח את הש"י ב"ה כשאנו מזכירין להש"י ב"ה שלבסוף יהי' ד' אחד ושמו אחד ורוח הטומאה יעביר מן הארץ. כמו שנתבאר פי' הכתוב יערב עליו שיחי אנכי אשמח בד' יתמו חטאים מן הארץ. ר"ל אני ידעתי כי הש"י ב"ה יערב עליו שיחי יותר מכל ואנכי אשמח ואביא שמחה במה שאזכירנו כי יתמו חטאים מן הארץ ולבסוף יהי' הוא ושמו אחד. וזהו ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם משמחים אותו במה שיהי' לעתיד בהגאולה ב"ב. וזהו תאיר ארץ מכבודך נגילה ונשמחה בך. נגילה ונשמחה בך גם עתה במה שבמהרה שתאיר ארץ מכבודך. וזהו ושמח נפשנו בישועתך וטהר לבנו לעבדך באמת כלומר על דרך זה שישמח לבנו בישועתך למעלה כביכול בזה טהר לבנו לעבדך באמת שיהי' כל עיקר עבודתיו רק על כבוד הש"י ב"ה שיתגדל ויתקדש שמי' רבא במהרה. וזה שאומרים בתקיעת שופר אשרי העם יודעי תרועה שיודעים לרצות את בוראם בתרועה. ובמה הם מרצים אותו כי ד' באור פניך יהלכון. ר"ל שבמהרה תהי' הגאולה והי' ד' לאור יומם ולאורו נסע ונלך ובשמך יגילון כל היום כי ברצונך תרום קרננו לעתיד שתרומם קרן ישראל לעתיד. והנה עד"ז שייך השמחה במצות תקיעת שופר כיום הזה. באשר יש בו הרמז על תקיעת שופר העתיד והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול והשטן מתבהל מפני זה כמבואר בזוה"ק. ולכך מתעורר עי"כ השמחה למעלה ומזה יגיע ג"כ השמחה לבני ישראל למטה בעבודתם ותקיעתם היום הזה. וזה שרמז הכתוב שבעת ימים תחוג לד' אלהיך במקום אשר יבחר. ר"ל שבעת ימים מרמזים על הקף שבעים שנה של חיי האדם. ואמר הכתוב כל שבעים שנה תחוג ותשמח לד' אלהיך במקום אשר יבחר פי' רק בזה תשמח אותו כי במהרה יהי' במקום אשר יבחר בהגאולה העתידה בירושלים ואמר הכתוב כי יברכך בכל תבואתך ובכל מעשי ידך והיית אך שמח. פי' אבל במה שיברכך בכל טוב בעולם הזה בזה תהי' אך לשון מיעוט יהי' לך שמחה מועטת כי מה שמחה זו עושה. אך העיקר למען יזמרך כבוד ולא ידום ד' אלהי לעולם אודך: (מכי"ק)