הטעם: י"א משום שנראה כמשא (רש"י סוטה ח. ורשב"ם פסחים קב:), וי"א בשביל שיהא לבו פנוי למצוה. (תוס' מו"ק ח: ד"ה לפי). ויתכן לומר לדעת התוס' במו"ק ששני הסברות נצרכות כל אחת למקרה אחר, דמצאנו סברת אין עושין מצוות חבילות לענין לא לעשות כמה מצוות על כוס אחת (פסחים קב:) וכן לא לחתום ברכה בשתים (ברכות מט.) ובזה נראה דשייך רק הסברא דלא יראה כמשוי, דלא מפריע לריכוז מה שנעשה ב' בברכה אחת ובפרט מה שנעשה ב' בכוס אחת. ומצאנו עוד דאין משקין ב' סוטות כאחת וכדו' (סוטה ח.) ובזה סוברים התוס' במו"ק דל"ש הסברא דיראה עליו כמשוי, ולכן מפרשים שיש סברא נוספת. אמנם רש"י פי' (בסוטה ח.) דגם ההיא דאין משקין ב' סוטות משום שנראה כמשוי. ולדבריו נראה שהכל מטעם זה בלבד.
[וע' מ"א (קמז, יא) שהביא מחלוקת תוס' ורמב"ם אם האיסור בב' סוטות היינו בב' סוטות אחת אחרי השנייה בכהן אחד או ב' סוטות יחד בב' כהנים, וע"ש נפק"מ לב' בריתות.]
[וע' מ"א (קמז, יא) שהביא מחלוקת תוס' ורמב"ם אם האיסור בב' סוטות היינו בב' סוטות אחת אחרי השנייה בכהן אחד או ב' סוטות יחד בב' כהנים, וע"ש נפק"מ לב' בריתות.]