מקץ איסור גיד הנשה קודם מתן תורה (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וטבוח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים (מג טז)

בגמ' חולין צא. אמר רבי יוסי ברבי חנינא מאי דכתיב וטבוח טבח והכן, פרע להן בית השחיטה, והכן טול גיד הנשה בפניהם, כמאן דאמר גיד הנשה נאסר לבני נח [היינו שנאסר לבני יעקב גם קודם מתן תורה]. והקשו התוס' מנין דזה כמ"ד גיד הנשה אסור לבני נח, דילמא לא נאסר, ומ"מ היו מקיימין את התורה קודם שניתנה, וכמו שחיטה דקאמר ליה פרע להם בית השחיטה, אע"פ שלכו"ע בני נח לא נצטוו על כך.

ובכתבי רבינו הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל הביא בשם מרן הרב מפוניבז' הגרי"ש כהנמן זצ"ל, שאמר ליישב בשם חמיו הג"ר ליב רובין מוילקומיר זצ"ל, עפ"י דברי התוס' בחולין צ. ד"ה קדשים, שאם לא חל איסור גיד הנשה מחיי הבהמה, כגון שהיתה מוקדשת ולא חל איסור גיד הנשה משום דאין איסור חל על איסור, אזי אפילו לאחר שחיטה וזריקה שפקע איסור מוקדשים לא חל איסור גיד לאחר שחיטה, דבעינן שיחול מחיים, דומיא דכף ירך יעקב שהיא סיבת האיסור, שהיתה מחיים של יעקב.

ומה שקיימו האבות את התורה עד שלא ניתנה, היינו רק בדבר שיהא אסור לאחר מתן תורה, נהגו בו כבר עתה איסור, אבל בהמה שנשחטה קודם מתן תורה, כשניתנה התורה לא חל עליה איסור גיד הנשה כיון שלא חל האיסור מחיים, ולפיכך גם האבות לא נהגו בזה איסור, וכעי"ז כתב ליישב בהקדמת העונג יו"ט אות ט"ז בהגה"ה.​