חיי שרה איסור העברת נחלה במה שנתן אברהם מתנות ליצחק (8 צופים)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וכל טוב אדוניו בידו (כד י)

פירש רש"י שטר מתנה כתב ליצחק על כל אשר לו. והקשה הרא"ם איך עשה כן אברהם אבינו, והרי קיים את כל התורה כולה ואפילו עירובי תבשילין כדאיתא ביומא כח:, ואם כן איך העביר הנחלה מישמעאל ובני קטורה ונתנה ליצחק, הא אמרינן בכתובות נג. "שיננא לא תהוי בי עבורי אחסנתא אפילו מברא בישא לברא טבא", היינו דאסור להעביר נחלה אפילו מבן רע לבן טוב.

ותירץ שם דשמא יש לומר, דשאני הכא דכתיב "כי ביצחק יקרא לך זרע". והביאור לכאורה הוא משום שבלאו הכי אינם יורשים אותו מן הדין, כיון שאינם נחשבים זרעו, וא"כ אין הוא מעביר את הנחלה, שהרי בלא מעשיו גם כן אין להם חלק, ומה שכתב שטר מתנה ליצחק הוא רק כדי שלא יערערו שלא כדין.

עוד יש לומר, דזה היה על פי הדיבור, שהרי שרה אמרה "כי לא ירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק", ועל זה נאמר לאברהם אבינו "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה". וכ"כ בפענח רזא בשם רבינו שמואל מפלייזא.

ובתורת משה להחת"ס בפרשת וירא כתב בשם אביו, דלא שייך כאן האיסור הנ"ל, משום שכל טעם האיסור להעביר נחלה מבן רע לבן טוב, הוא רק משום דילמא נפקי מיניה בנין מעליא, וכאן ידע אברהם אבינו ברוח הקודש שלא יצאו ממנו בנים טובים. [והעיר על זה הגר"ח יוזו'ק שליט"א, דהרי ישמעאל עצמו חזר בתשובה, ולא גרע בנו עצמו שחזר בתשובה מבני בנים].

עוד יש לדון, דיש לומר דדוקא בישראל שיש בהם ירושת משמוש, אז שייך לומר דיש איסור במה שמעביר את הנחלה מבני בניו, משום שכבר עתה נחשב שיש להם כח ירושה, אלא שהקרוב קרוב קודם להם, וא"כ אף אם הבן אינו ראוי משום שהוא ברא בישא, מ"מ אסור להעביר הנחלה מבן הבן, שגם הוא נחשב עתה יורש מאוחר אבל עכ"פ נחשב יורש, דלולי האב היה הוא היורש. אבל בבני נח שאין בהם ירושת משמוש, כל שהבן אינו טוב, והעברת הנחלה היא רק משום בני הבנים, אין זה חשוב עבורי אחסנתא, דהרי אין להם כח ירושה כלל בנכסי אבי אביהם, וצ"ע בסברא זו. ובפרט יש לשדות נרגא בזה, שהאיסור להעביר הוא גם שמא יצא בדורות הבאים זרע מעליא אפילו אם עכשיו אין בעולם את אותו הזרע מעליא, ובכה"ג לא שייך לדון שיש כאן יורש מאוחר.
​

◆ ◆ ◆​

עוד יש ליישב דהנה הטעם שאסור להעביר נחלה הוא משום דילמא נפקי מיניה זרע מעליא, והנה לענין איסור לאבד את ממון המומר, מצינו ג"כ בב"ק קיא. דאיכא למ"ד שאסור לאבדו משום דילמא נפקי מיניה זרעא מעליא, ואעפ"כ כתב הראב"ד בפ"ב מהלכות עכו"ם ועוד ראשונים, דאם נשא עובדת כוכבים ואין לו זרע כשר, מותר לאבדו, משום דליכא הסברא דזמנין דנפיק מיניה זרעא מעליא, שהרי זרעו מן העובדת כוכבים אינו חשוב זרעו. ולפי זה יש לומר שגם איסור העברת נחלה לא שייך בכה"ג. ומעתה א"ש, דכיון דישמעאל נשא נשים נכריות, א"כ לא שייך דילמא נפיק מיניה זרעא מעליא, וכ"כ ליישב בשלל דוד לרבי דוד זינצהיים זצ"ל בפרשת וירא.

ובזה יש לבאר היטב מה שכתב במדרש שכל טוב לעיל (כא כא), דמה שפרשת שילוח אברהם את ישמעאל בנו מסתיימת ב"ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים", משום שמתחילה היו אומרים "אילו היה אברהם צדיק, לא היה טורד את בנו בעצת אשתו", כיון שראו מעשיו של ישמעאל שהיה מלסטם את הבריות, ונשא אשה מארץ מצרים, חזרו והודו למעשיו של אברהם. ולהנ"ל אתי שפיר היטב, כי כאשר היה מלסטם את הבריות עדיין לא היה די בכך לטורדו שלא יירש עם יצחק, דאע"פ שהוא אינו טוב מ"מ דילמא נפיק מיניה זרעא מעליא, אבל כיון ש"ותקח לו אשה מארץ מצרים", שוב אין שייך גם הך טעמא, ושפיר טרדו אברהם אבינו מן הנחלה.
​

◆ ◆ ◆​

עוד יש לומר דהנה בבראשית רבה פרשה מ"ב סימן א', "מעשה ברבי אליעזר בן הורקנוס שהיו אחיו חורשים במישור והוא חורש בהר ונפלה פרתו ונשברה, אמר לטובתי נשברה פרתי, ברח והלך לו אצל רבן יוחנן בן זכאי והיה אוכל קוזזות אדמה עד שעשה פיו ריח רע וכו', לאחר ימים עלה אביו לנדותו מנכסיו ומצאו יושב ודורש וגדולי מדינתו יושבים לפניו, בן ציצית הכסת ונקדימון בן גוריון ובן כלבא שבוע, ומצאו יושב ודורש וכו', אמר לו אביו בני לא עליתי לכאן אלא לנדותך מנכסי, עכשיו הרי כל נכסי נתונים לך מתנה" וכו'. והקשה ביפה תואר שם, איך נתן הורקנוס את כל נכסיו לרבי אליעזר, הרי אסור להעביר נחלה אפילו מברא בישא לברא טבא. ותירץ לפי מה שאמרו בפרקי דרבי אליעזר פ"א, שאחיו של רבי אליעזר הם שיעצו לאביו לנדותו מנכסיו, על כן שפיר דמי לעשות להם כאשר זממו לעשות.

ולפי זה ניחא, דישמעאל הרי עשה מריבה עם יצחק על עסקי הירושה כמ"ש רש"י לעיל כ"א י' עה"פ כי לא יירש וגו', שהיה אומר לו אני בכור ונוטל פי שנים, והיה יורה בו חצים להורגו, כדי שלא ירש עמו, א"כ הרי הוא בקש לבטל את הירושה מיצחק, ובכה"ג אמרינן כאשר זמם לעשות כן יעשה לו, וכנ"ל. ולפי"ז מבואר היטב המשך הפסוקים, דכאשר שרה ראתה את ישמעאל מצחק, ממילא אמרה כי לא ירש בן האמה, דכאשר רצה לעשות כן יעשה לו, וכנ"ל.​

 

[שטייגניסט]

[]מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וכל טוב אדוניו בידו (כד י)

פירש רש"י שטר מתנה כתב ליצחק על כל אשר לו. והקשה הרא"ם איך עשה כן אברהם אבינו, והרי קיים את כל התורה כולה ואפילו עירובי תבשילין כדאיתא ביומא כח:, ואם כן איך העביר הנחלה מישמעאל ובני קטורה ונתנה ליצחק, הא אמרינן בכתובות נג. "שיננא לא תהוי בי עבורי אחסנתא אפילו מברא בישא לברא טבא", היינו דאסור להעביר נחלה אפילו מבן רע לבן טוב.

ותירץ שם דשמא יש לומר, דשאני הכא דכתיב "כי ביצחק יקרא לך זרע". והביאור לכאורה הוא משום שבלאו הכי אינם יורשים אותו מן הדין, כיון שאינם נחשבים זרעו, וא"כ אין הוא מעביר את הנחלה, שהרי בלא מעשיו גם כן אין להם חלק, ומה שכתב שטר מתנה ליצחק הוא רק כדי שלא יערערו שלא כדין.

עוד יש לומר, דזה היה על פי הדיבור, שהרי שרה אמרה "כי לא ירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק", ועל זה נאמר לאברהם אבינו "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה". וכ"כ בפענח רזא בשם רבינו שמואל מפלייזא.

ובתורת משה להחת"ס בפרשת וירא כתב בשם אביו, דלא שייך כאן האיסור הנ"ל, משום שכל טעם האיסור להעביר נחלה מבן רע לבן טוב, הוא רק משום דילמא נפקי מיניה בנין מעליא, וכאן ידע אברהם אבינו ברוח הקודש שלא יצאו ממנו בנים טובים. [והעיר על זה הגר"ח יוזו'ק שליט"א, דהרי ישמעאל עצמו חזר בתשובה, ולא גרע בנו עצמו שחזר בתשובה מבני בנים].

עוד יש לדון, דיש לומר דדוקא בישראל שיש בהם ירושת משמוש, אז שייך לומר דיש איסור במה שמעביר את הנחלה מבני בניו, משום שכבר עתה נחשב שיש להם כח ירושה, אלא שהקרוב קרוב קודם להם, וא"כ אף אם הבן אינו ראוי משום שהוא ברא בישא, מ"מ אסור להעביר הנחלה מבן הבן, שגם הוא נחשב עתה יורש מאוחר אבל עכ"פ נחשב יורש, דלולי האב היה הוא היורש. אבל בבני נח שאין בהם ירושת משמוש, כל שהבן אינו טוב, והעברת הנחלה היא רק משום בני הבנים, אין זה חשוב עבורי אחסנתא, דהרי אין להם כח ירושה כלל בנכסי אבי אביהם, וצ"ע בסברא זו. ובפרט יש לשדות נרגא בזה, שהאיסור להעביר הוא גם שמא יצא בדורות הבאים זרע מעליא אפילו אם עכשיו אין בעולם את אותו הזרע מעליא, ובכה"ג לא שייך לדון שיש כאן יורש מאוחר.
[/][]◆ ◆ ◆[/][]
עוד יש ליישב דהנה הטעם שאסור להעביר נחלה הוא משום דילמא נפקי מיניה זרע מעליא, והנה לענין איסור לאבד את ממון המומר, מצינו ג"כ בב"ק קיא. דאיכא למ"ד שאסור לאבדו משום דילמא נפקי מיניה זרעא מעליא, ואעפ"כ כתב הראב"ד בפ"ב מהלכות עכו"ם ועוד ראשונים, דאם נשא עובדת כוכבים ואין לו זרע כשר, מותר לאבדו, משום דליכא הסברא דזמנין דנפיק מיניה זרעא מעליא, שהרי זרעו מן העובדת כוכבים אינו חשוב זרעו. ולפי זה יש לומר שגם איסור העברת נחלה לא שייך בכה"ג. ומעתה א"ש, דכיון דישמעאל נשא נשים נכריות, א"כ לא שייך דילמא נפיק מיניה זרעא מעליא, וכ"כ ליישב בשלל דוד לרבי דוד זינצהיים זצ"ל בפרשת וירא.

ובזה יש לבאר היטב מה שכתב במדרש שכל טוב לעיל (כא כא), דמה שפרשת שילוח אברהם את ישמעאל בנו מסתיימת ב"ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים", משום שמתחילה היו אומרים "אילו היה אברהם צדיק, לא היה טורד את בנו בעצת אשתו", כיון שראו מעשיו של ישמעאל שהיה מלסטם את הבריות, ונשא אשה מארץ מצרים, חזרו והודו למעשיו של אברהם. ולהנ"ל אתי שפיר היטב, כי כאשר היה מלסטם את הבריות עדיין לא היה די בכך לטורדו שלא יירש עם יצחק, דאע"פ שהוא אינו טוב מ"מ דילמא נפיק מיניה זרעא מעליא, אבל כיון ש"ותקח לו אשה מארץ מצרים", שוב אין שייך גם הך טעמא, ושפיר טרדו אברהם אבינו מן הנחלה.
[/][]◆ ◆ ◆[/][]
עוד יש לומר דהנה בבראשית רבה פרשה מ"ב סימן א', "מעשה ברבי אליעזר בן הורקנוס שהיו אחיו חורשים במישור והוא חורש בהר ונפלה פרתו ונשברה, אמר לטובתי נשברה פרתי, ברח והלך לו אצל רבן יוחנן בן זכאי והיה אוכל קוזזות אדמה עד שעשה פיו ריח רע וכו', לאחר ימים עלה אביו לנדותו מנכסיו ומצאו יושב ודורש וגדולי מדינתו יושבים לפניו, בן ציצית הכסת ונקדימון בן גוריון ובן כלבא שבוע, ומצאו יושב ודורש וכו', אמר לו אביו בני לא עליתי לכאן אלא לנדותך מנכסי, עכשיו הרי כל נכסי נתונים לך מתנה" וכו'. והקשה ביפה תואר שם, איך נתן הורקנוס את כל נכסיו לרבי אליעזר, הרי אסור להעביר נחלה אפילו מברא בישא לברא טבא. ותירץ לפי מה שאמרו בפרקי דרבי אליעזר פ"א, שאחיו של רבי אליעזר הם שיעצו לאביו לנדותו מנכסיו, על כן שפיר דמי לעשות להם כאשר זממו לעשות.

ולפי זה ניחא, דישמעאל הרי עשה מריבה עם יצחק על עסקי הירושה כמ"ש רש"י לעיל כ"א י' עה"פ כי לא יירש וגו', שהיה אומר לו אני בכור ונוטל פי שנים, והיה יורה בו חצים להורגו, כדי שלא ירש עמו, א"כ הרי הוא בקש לבטל את הירושה מיצחק, ובכה"ג אמרינן כאשר זמם לעשות כן יעשה לו, וכנ"ל. ולפי"ז מבואר היטב המשך הפסוקים, דכאשר שרה ראתה את ישמעאל מצחק, ממילא אמרה כי לא ירש בן האמה, דכאשר רצה לעשות כן יעשה לו, וכנ"ל.[/]

לחץ כדי לכווץ...

מי זה מגדלות מרקחים? [ידוע לי על הרב גרינואלד וכן הרב מצעלים שחיברו כזה ספר]
עכ"פ קשה לי לראות את כל האריכות
אבל לעצם הקושיא הרי מבואר בגמ' שלא יעביר לבנו אחר שמא מיוצאי חלציו יהיו טובים.. וזה לא הי' בישמעאל ואפי' שהוא עצמו חזר בתשובה אבל זה הי' בסוף ימיו שאין נפק"מ לממון בזה

 

[הצעיר שבחבורה]

מי זה מגדלות מרקחים? [ידוע לי על הרב גרינואלד וכן הרב מצעלים שחיברו כזה ספר]

לחץ כדי לכווץ...

מגדלות מרקחים | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

ברוך דיין האמת בעל ה'מגדלות מרקחים' ו'שער העזרה' זצ"ל

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il