ד' תעניות בין המצרים ת"ב אלי ציון... עלי... ופדיוני בכוריה

[אברך מישיבת מיר]

בקינה אלי ציון אנו מקוננים בלשון זה עלי ופדיוני בכוריה וקשה מה הקינה בזה הרי אף בזה"ז איכא פדיון הבן? וצ"ע.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

כנראה הכונה לבכור בהמה טהורה ול' פדיון לאו דוקא כי הוא מקביל לעלי זבחי תמידיה

 

[נחל נובע]

הראי"ה קוק הגיה ופריוני ביכוריה מובא במועדי הראי"ה לרמ"צ נריה

 

[מראה מקום]

"ופדיוני בכוריה" - הנוסח והטענות לגביו
כמה אחרונים שאלו על נוסח הקינה לפיו מאז החורבן חסרה ירושלים את "פדיוני בכוריה", שאין זה נכון משום שפדיון הבן נוהג גם לאחר החורבן, וכך גם פדיון פטר חמור, ואילו בכור בהמה טהורה אינו נפדה כלל, לא בזמן הבית ולא בזמן החורבן.
בשם הראי"ה קוק מובא: ”שמצינו בהעלאת הביכורים לירושלים שמביאי הביכורים היו מביאים גם גוזלות לעיטור הסלים,[10] ואחר כך היו מקריבים אותם כקרבן עולה על גבי המזבח ועל פי זה הציע לתקן את המשפט ולסיימו ויוני ביכוריה.”[11] הרב מרדכי יהודה לייב זק"ש הציע להשאיר את הגרסה "ופדיוני" ולפרשה "ופיד" (שבר) יוני ביכוריה.[12] תירוץ זה מופיע גם בכתב ידו של הרב זליג ראובן בנגיס.
הרב יעקב גדליה וולדנברג, אביו של בעל הציץ אליעזר הגיה: "ופריוני ביכוריה" והכוונה לפי זה אינה לעופות שעיטרו את הביכורים שבטלה הקרבתם, אלא לעצם הבאת הביכורים שבטלה.[13] גרסה זו נמצאת גם בספר אשל החיים שחיבר הרב חיים אפרים בליטי[14] שמביא גרסה זו מקינה של ארצות המזרח.
תירוץ נוסף מובא בספר אשל החיים הוא על פי דברי היעב"ץ[15] שהכהנים בזמננו אינם כהנים ודאיים ולכן רצוי מאוד שבסיום הפדיון יחזירו את הכסף לישראל הפודה את בנו. לפי הסבר זה כיום בטל גם פדיון הבן.
בספר שבט מנשה כתב על פי פירוש הרמב"ן לתורה שפדיון פטר חמור אינו נוהג אלא בארץ.[16]
הרב אהרן וקסלשטיין, בפירושו לקינות "לב אהרן", מסביר כי וודאי שהכוונה היא לבהמות טהורות (כיוון שכל הבית מדבר על דברים שעולים למזבח), והלשון "פדיון" באה רק בדרך אגב (כלומר, שהלשון פדיון היא שם כולל לכל מצוות פדיון 'פטר רחם', והמשורר מקונן על ביטול מצוות בכור בהמה טהורה ליקרב ולהיאכל בירושלים), כי מבין מצוות הבכורות היא המצויה[17].

 

[אברך מישיבת מיר]

כנראה הכונה לבכור בהמה טהורה ול' פדיון לאו דוקא כי הוא מקביל לעלי זבחי תמידיה

לחץ כדי לכווץ...

ומה רצו להביע בתיבה זו?

 

[חילך לאורייתא]

ומה רצו להביע בתיבה זו?

לחץ כדי לכווץ...

שא''א להביאם לכהן , שיזבח אותם , בביהמ''ק .

 

[אברך מישיבת מיר]

וכעת ראיתי מפרשים בשם הגרי"ז (פניני רבינו הגרי"ז) ובשם הק"י (טעמא דקרא פר' במדבר) שהכוונה לעבודת הלווים שנקראו כאן פדיוני בכוריה כלומר פדו את הבכורות המדבר כדאיתא בפר' במדבר.

עוד ראיתי בספר משולחן רבי אליהו ברוך שביאר על פי הגמ' בבב"ב (ס' ע"ב) דאיתא התם מיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזת עלינו גזירות רעות וקשות ומבטלת ממנו תורה ומצוות ואין מנחת אותנו ליכנס לשבוע הבן, ואמרי לישוע הבן וכו' וישוע הבן מבואר ברש"י בב"ק (פ' ע"א) דהכוונה לפדיון הבן, כלומר אנו מקוננים על הגזירה שהיתה לבטל את סעודת פדיון הבן, ואע"פ שבטלה גזירה מ"מ המקונ מקונן על גזירות שהיו בשעת החורבן ולאחריו, וכתוב שאמר פירוש זה קמי מרן הגר"י אלישיב ואמר "גוט גוט", יע"ש

 

[ישעיהו מנחלת דן]

שהכוונה לעבודת הלווים שנקראו כאן פדיוני בכוריה כלומר פדו את הבכורות המדבר כדאיתא בפר' במדבר.

לחץ כדי לכווץ...

וגם זה לא בטל שהרי הלוים קימים

 

[ישעיהו מנחלת דן]

מבואר ברש"י בב"ק (פ' ע"א) דהכוונה לפדיון הבן, כלומר אנו מקוננים על הגזירה שהיתה לבטל את סעודת פדיון הבן,

לחץ כדי לכווץ...

והערוך פ' ברית והוא ניחא בל' שבוע

 

[אברך מישיבת מיר]

וגם זה לא בטל שהרי הלוים קימים

לחץ כדי לכווץ...

אבל עבודתם בטלה