בהר אל תונו איש את אחיו (4 צופים)

[אחד יחיד]

ויש לעיין מה השייכות של מצוה זו לפרשה כאן, שעוסקת בענייני שמיטה ויובל.
ובפשטות הביאור הוא, שענין היובל משפיע על מחיר השדה, ולכן מקדימה התורה לצוות שלא להונות במכירה.
וכן משמע מרש"י בפסוק ט"ו, וז"ל:
"במספר שנים אחר היובל תקנה - זהו פשוטו, ליישב המקרא על אופניו: על האונאה בא להזהיר; כשתמכור או תקנה קרקע, דעו כמה שנים יש עד היובל, ולפי השנים ותבואת השדה שהיא ראויה לעשות ימכור המוכר ויקנה הקונה, שהרי סופו להחזירה לו בשנת היובל; ואם יש שנים מועטות וזה מוכרה בדמים יקרים, הרי נתאנה לוקח, ואם יש שנים מרובות - יאכל ממנה תבואות הרבה; וצריך לקנותה לפי הזמן. וזהו שכתוב: במספר שני תבואות [ימכר לך] - לפי מניין שנות התבואה שתהא עומדת ביד הלוקח, תמכור לו".

 

[אחד יחיד]

פירוש אחר כותב ר' משה פיינשטיין בספרו 'קול רם', וז"ל:
"ונראה עוד לומר בדרך זה, דגם איסור אונאה וגם איסור שמיטה ויובל מראים חיסרון באמונה, דאם האדם אינו מקיים מצוות שמיטה ויובל, אז זה מראה שאינו מאמין שה' מזמין לו את הכול ובוודאי לא יחסר לו כלום, וכן אם הוא עובר על אונאת ממון וגוזל מחברו, זה נמי מראה שאינו מאמין בה' שיהיה לו כדי קיומו בדרך היתר. ורוצה התורה ללמדנו כאן, שמי שאין לו האמונה גדולה כדי לקיים מצוות שמיטה ולסמוך על ה' שיספק לו כל צרכו, אז ג"כ אין לו אפילו האמונה הקטנה כדי שלא יעבור על אונאת ממון שזה יותר קל".

 

[אחד יחיד]

עוד פירוש כותב שם ר' משה, וז"ל:
"ועוד נראה לומר בזה, שהתורה סמכה איסור אונאה לשמיטה כדי שלא יחשוב האדם שכיוון שקיים מצוות שמיטה שקשה לקיימה, אז מובטח לו שלא יעבור על אונאה, שהיא מצווה קלה יותר, אבל באמת אפילו אם נזהר מצוות שמיטה, צריך להיזהר גם ממצוות אונאה הקלה. לפי שמצינו לפעמים שיש אנשים שרוצים לעשות רק דברים גדולים, שיש להם בזה הרגשה שעשו עניין גדול, אבל אינם משימים לב לעשות ג"כ דברים קטנים, והם זהירים במצוות גדולות ואינם זהירים כ"כ במצוות קטנות".

 

[אחד יחיד]

ועוד על אותו דרך מבאר שם ר' משה, וז"ל:
"ועוד יתכן לומר בזה, שהתורה באה ללמדנו שלעולם אין לאדם לסמוך על עצמו כשעושה מצווה גדולה, שכבר אינו צריך לחשוש שיכשל במצווה קטנה, לפי שדעת בני אדם אינה שווה, דלפעמים מה שנראה לו יותר קל הוא באמת יותר קשה אצלו".