סוכות, שמח"ת ושמ"ע אם רצפת הסוכה יש לה קדושה יותר מהדפנות?

[נהר מעדן]

מי שלוקח עצים ומייחדן להשתמש עמה לרצפה של סוכתו, או משום נוי סוכה, או משום שאין הקרקע עולם מהלך הילוך שוה, או משום שלולי הרצפה הסכך גבוה מכ' אמות, יש לדון אם הריצפה מקבל עי"ז קדושת סוכה. ובשו"ת אבני נזר (ח"א סי' שס"ג אות ב', וח"ב סי' תנ"ט אות ט"ו.) מחדש כי אפילו על צד שלומדין שאין לדפנות הסוכה קדושה, מכל מקום לכו"ע יש להרצפה קדושת הסוכה, ולמד זה ממה דאיתא בסוגיא דסוכה תחת הסוכה (דף י.) כי ס"ל לר' יהודה שאם סוכה התחתונה – שהוא קרקעית העליונה – אינה מקבל דיורין רק ע"י הדחק אין לה שם סוכה, הרי דהריצפה צריכין ליהות דירה קבע, והדפנות ס"ל לר' יהודה דכשר אפילו אם עושה אותה עראי, הרי מזה דדין ריצפת הסוכה חמור מדיני דפנות הסוכה, וא"כ י"ל דעל הריצפה יש קדושה יתירה מן הדפנות, עכתו"ד.
ואני בער ולא אדע מאי קאמר, ואקדים דברי הר"ן (יג. מדפי הרי"ף.) על הא דקיי"ל לפסול סוכה קטנה יותר ממחזקת ראשו ורובו ושלחנו משום דקיי"ל דירת קבע בעינן "ונהי דקיי"ל (רי"ף ריש מכילתין.) כרבנן דאמרי סוכה דירת עראי בעינן אפילו הכי קיי"ל בהא כב"ש דקצת קביעותא בעינן שתהא מחזקת ראשו ורובו ושלחנו דאי לאו דירה סרוחה היא" ע"כ תוכן דבריו. ונראה מזה, שהחסרון של סוכה מצומצמת עושה פסול בסכך שאין ראוייה לדירה, ולאו משום דקיי"ל שדירת קבע בעינן, וכמו כן אם אין הקרקע מקבל דיורן, אינה פסול מחמת שיש לה "קרקע פסולה" רק משום דיש על זה שם "דירה סרוחה" (עי' רא"ש סי' ט"ו בשם בעל העיטור.) ואנן בעינן ראויה לדירה וכעין דפסקינן "כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו דירת קבע" ופירושו, אפילו שבעצם הוי סוכה דירת עראי, צריך האדם לעשותה ככל היותר נוח לדור שם. וצ"ע ליישב דבריו.

 

[אור זרוע לצדיק]

ע"פ הכוונות בודאי יש לה חלק בסוכה.
אך לכאו' יש לתלות בענין של קרקע נגזלת, ואם אין צריך אותה לסוכה אז לכאו' צ"ב מה הבעיה.