הלכות ק"ש תפילה אפשר להתפלל מוסף במניין של שחרית, בשעת הלחץ?

[הערב נא]

האם זה לכתחילה להתפלל מוסף במנין שמתפלל שחרית, במקרה שנצרך למהר והמנין המקורי שלו מתעכב? ומה הדין בשעת הדחק? ובדיעבד, האם זה נקרא במניין?
ומה במקרה שהוא ממילא לא שומע קדושה מהש''ץ כי הוא מאריך בתפילתו, ואינו אוחז את הקדושה?

 

[לומד ולומד]

לכאורה הצדדים הם האם צריך להתפלל עם עוד תשעה וזה צורת תפילה,
או שהמנין רק מצד שכל בי עשרא ולא שכך צריכה להיות צורת התפילה אלא שצריך להתפלל במקום טוב,
ולכאורה ההוא בגמ' שארון משלים לי ע''כ שאין זה מצורת התפילה, גם בחיד''א בפתח עינים מסביר שההוא מצד שהארון משפיע קדושה

 

[בן עזאי]

מעתיק מהוראת הרע"פ, [לא יודע אם זה מתייחס ללכתחילה לגמרי]
שאלה: יחיד המתפלל שחרית עם ציבור שמתפללים מוסף, האם נחשב שמתפלל עם הציבור?

תשובה: כן [ואינו דומה למנחה עם ציבור שמתפללים מעריב, המובא לעיל בסמוך].

מקור: משנ"ב סימן צ ס"ק ל, ושו"ע סימן רלו.

 

[הצעיר שבחבורה]

מקור הדברים
צל"ח מסכת ברכות דף ו עמוד א

וצ"ל דתרתי בעי, עם הצבור ודוקא בית הכנסת, דאל"כ למה הזכיר בית הכנסת הוה ליה למימר אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בצבור, אלא ודאי דבעי ג"כ בית הכנסת, וכן משמע לשון התוס' הנ"ל שהתחילו במקום שהציבור וסיימו עם הציבור. ולפ"ז גם תפלת הצבור אינה נשמעת אלא בבית הכנסת, קשה למה קאמר אבא בנימין אין תפלתו של אדם נשמעת, הוה ליה למימר אין תפלה נשמעת אלא בבית הכנסת. ולכן נלע"ד דתפלת הצבור גם לדעת התוס' נשמעת בכל מקום שמתפללין, ותפלה של יחיד כשהוא לבדו אפי' בבה"כ אינו בטוח שתהא נשמעת, אבל אם היחיד מתפלל בבה"כ בעת שהצבור שם, אף שנתאחר וכבר סיימו הצבור תפלתם אלא שהם עדיין עוסקים בשירות ותשבחות כמו אשרי ובא לציון וכדומה, והיחיד מתפלל שם תפלתו נשמעת, והיינו לשמוע אל הרנה ואל התפלה, הואיל והקב"ה שומע אל הרנה של הצבור, שומע ג"כ תפלה של היחיד, וק"ו אם מתפלל בבית הכנסת שחרית בעת שהציבור מתפללים מוסף. והמג"א שכתב בסי' צ' ס"ק י"ז דמשמע במס' ע"ז דאם מתפלל מוסף בעת שהציבור מתפללים שחרית לא מקרי בשעה שהציבור מתפללים, היינו כשאינו מתפלל עמהם בבה"כ, אבל אם התפלל עמהם בבה"כ לא זו שאינה נדחית אלא אפילו נשמעת, כנלע"ד.​

והביאו המגן גבורים, ואחריו המשנה ברורה שצויין לעיל.

---

אלא שמתוך דבריו נלמד שנוקט שגם אם מתפלל בזמן שאומרים הציבור אשרי ובא לציון חשוב בציבור לענין שתפלתו נשמעת.
וא"כ לכאו' אין ראוי לעשות כן, אלא כשאי אפשר לו בענין אחר.

 

[הצעיר שבחבורה]

ומצאתי בספר אשי ישראל

 

[הצעיר שבחבורה]

ובהערה במקום אחר בספר הנ"ל