שו"ת אגרות משה, או"ח ח"ב סימן קיא-
"א"כ גם אינשורענס (ביטוח) הוא ככל עניני מסחר וכדומה שעושין לפרנסת עצמו ופרנסת בניו שרשאין ליקח זה כיוון שהוא מעשה פרנסה, וגם אולי יקל זה מעליו שלא יצטרך לעבוד הרבה להניח שיישאר לעת זקנותו ולירושה לבניו אחריו, כיוון שבדרך נס אינו זוכה וגם אסור להתפלל על זה וגם בשבת דף נ"ג מגנה זה אביי למי שהוצרך לפרנסתו לנס ולא נתן לו ה' יתברך בדרך הטבע להצליחו שיהיה לו שכר מניקה וגם אסור ליהנות ממעשה נסים כדאיתא בתענית דף כ"ד עיין שם ברש"י, ואם כן כשרוצה להשאיר לזקנותו ולירושה הרי צריך שה' יתברך ישפיע לו ממה שעושה יותר מכפי הראוי בדרך הרגיל שהוא כעין דרך נס שאולי אינו זוכה וגם אינו מן הראוי כדלעיל, ולכן כיון שה' יתברך נתן דעה בדורות האחרונים שיהיה עסק זה של אינשורענס בעולם שהוא השארה לזקנותו ולירושה בדרך טבעי, הוא דבר טוב וראוי גם לאנשים כשרים יראי ה' יתברך ובוטחים רק על ה' יתברך שהוא הנותן עצה למיקני נכסין (לקנות נכסים), דגם מי שקונה אינשורענס הוא נמי עצת ה' יתברך למיקני אינשורענס ובוטח על ה' יתברך שיוכל לשלם בהגיע הזמן בכל שנה וזהו הביטחון שאנו מחוייבין, וכן הוא באינשורענס של שריפה וגניבה והאינשורענס של הקארס, (ביטוח של מכוניות) שכל אלו הוא דבר שאין בזה שום חיסרון לעניין הביטחון וכמו שנהגו היתר כל העולם אף יראי ה' יתברך ביותר" עכ"ל.