אור חדש

משתמש רגיל
gemgemgem
הודעות
108
תודות
509
נקודות
76
את לימוד התורה הגדיר מרן ר' אהרון קוטלר זצ"ל -
"בתפילה - אתה מדבר אל הקב"ה, ובתורה - הקב"ה מדבר אליך!"

פירוש הדברים. הקב"ה צמצם את שכינתו בתורה, וכפש"כ בגמ' שבת קה. כי יש במילת "אנכי" נוטריקון "אנא נפשאי כתבית יהבית".
ומי שלומד תורה מתדבק בו יתברך ממש, כמו שכתב הנפש החיים.

מוזמנים להוסיף.
 
את לימוד התורה הגדיר מרן ר' אהרון קוטלר זצ"ל -
"בתפילה - אתה מדבר אל הקב"ה, ובתורה - הקב"ה מדבר אליך!"

פירוש הדברים. הקב"ה צמצם את שכינתו בתורה, וכפש"כ בגמ' שבת קה. כי יש במילת "אנכי" נוטריקון "אנא נפשאי כתבית יהבית".
ומי שלומד תורה מתדבק בו יתברך ממש, כמו שכתב הנפש החיים.

מוזמנים להוסיף.
מזכיר לי את הסיפור על רבי זושא מאניפולי ששמעו אותו לומד שנים אוחזין וכו' אומר הקב"ה יחלוקו.
 
מרגלא בפומיה של ר' ברוך בער.
"כל אחד חייב שתהיינה לו שאיפות גדולות. אני שאפתי להיות רבי עקיבא איגר, ולא הצלחתי, אבל נהייתי לברוך בערל. אילו הייתי שואף להיות ברוך בערל, לא היה נשאר ממני כלום.
 
עוד היה רגיל לומר מרן הגרב"ב.
"כאשר אני מברך בבוקר שלא עשני גוי, השמחה ממלאת את לבי. אינני מתכוין בברכה זו לגוי הפרימיטיבי, האיכר הפשוט שפל הדרגה, אלא לפרופסורים ולפילוסופים שבעם".
 
גם כשמדובר באדם גדול שמעביר על מידותיו ראוי להיזהר במקרה ויש ספק שיגרום לו עגמת נפש ולא לתלות שגם כך אינו מקפיד. כי סו"ס זה קשה לעיכול....
ואת זה בא מרן החזון איש לחשוף בפנינו.
 
פתח הרב ואמר: אבי ז"ל הרבי מטאלנא ניו יארק היה אדם פיקח ופלאי, הרבה חכמה למדתי ממנו.

כשהייתי צעיר לימים אמר לי: "ראה נא יוחנן, שערות זקני כמה הם רבים, וכמספרם כך מספר הטעויות שעשיתי בחיים, דבר זה אינו נורא לכשעצמו, אדם אינו מלאך, בשר ודם טועה, בשר ודם אינו מדייק, הבעיה מתחילה כשחוזרים על טעות אחת פעמיים, לא לומדים מטעות אחת לפעם הבאה, זה בעיה רצינית, טעות מותר לה להיות אבל לא לחזור עליה, תפקידו של האדם בעולם הזה ללמוד מהטעויות ולא לחזור עליהם". [תנחומיך ישעשעו נפשי ע' 298]​
 
החזון איש אמר פעם: כמה עצוב, שהחלטה האם האדם יהיה רבי עקיבא איגר של הדור הבא, מסורה בידי בחור בן ארבע עשרה!
 
באישון-לילה יצא רבי ישראל סלנטר מביתו וראה אור קטן מהבהב מתוך חלונו של סנדלר. נכנס אצלו ומצא אותו יושב ומתקן נעל. אמר לו רבי ישראל:
למה אתה מאחר כל-כך לשבת?
השיב לו הסנדלר:
רב, כל זמן שהנר דולק, חייב אני לעבוד ולתקן.
מיד מיהר רבי ישראל לבית מדרשו וקרא ללומדים בלילות:
אחי ורעי! תורה גדולה קיבלתי עתה מפי סנדלר: כל-זמן שהנר דולק, חייב אדם לעבוד ולתקן...
 
אם אני הנני אני משום שאני הנני אני ואתה הנך אתה משום שאתה הנך אתה - הרי אני הנני אני ואתה הנך אתה. אם אני הנני אני משום שאתה הנך אתה ואתה הנך אתה משום שאני הנני אני, הרי אין אני אני ואין אתה אתה.

הישמר לך מ"עלות להר ונגוע בקצהו" - עלית להר? כבוש את כולו!

שתיקה - היפה שבקולות

פעם ליהודים חמימים היו מקוואות קרירות, היום ליהודים קרירים יש מקוואות חמות.
(מהשרף מקוצק)
 
"לא תחרוז בשור וחמור, את השור הבא למישור, ואת החמור שלח להר המור"
ז"ל רבנו אברהם אבן עזרא.
הוא רצה ודרש מהמשורר לחרוז חרוז מלא, הכולל מעמיד; ניקוד; והברה מלאה מתחילת המילה ועד סופה. כעין שור ומישור, חמור והר המור!.
הוא לא מוכן שיעשו חרוז של חמור עם שור, אע"פ שהמילה מסתיימת אותו הדבר והמעמידים של שתיהן בסופן = מילות מלרע'יות, ושתיהן עם חולם מלא.
רבנו בז למשוררי התקופה שלו [בכל דור יש את נושרי הישיבות כנראה...] וכ"ש היה מתאונן אם היה פוגש את 'משוררי' דורנו :)
ניתן למצא את איכות השירה הזו, בכל מוזיקה יהודית מקורית - כלומר שנכתבה ע"י צדיקים מקובלים ובקיאים בלשון הקודש.
כמו 'ואמרתם כה לחי'
בָּרוּךְ הוּא מִפִּי עֶלְיוֹן קָדוֹשׁ הוּא מֵהֵרָיוֹן, מְאוֹר גָּלִיל הָעֶלְיוֹן דהיינו שאינו יכול לחרוז כאן "אהרון" - לדוגמא. וכן הלאה
 
"כשם ש'גנב' אינו זה היודע לגנוב אלא זה שגונב, כך 'למדן' אינו זה היודע ללמוד כי אם זה שאכן לומד" (מרן הגרא"מ מן שך - בהתבטאו אודות ה"יודעים ללמוד")
עוד בעניין זה אמר כי ""ישיבה אינה אוניברסיטה ללימודי תלמוד, לכן לא כל מי שמתאים להיות מרצה ללימודי קודש מתאים לכהן כראש ישיבה"
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון