פנחס בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם - דין קנאים פוגעים בו בספק (1 צופה)

[הפקדתי ש.]

בדין קנאים פוגעים בו יש לדון בבועל ספק ארמית אם שייך דין קנאים פוגעים בו או לאו.
לענ"ד י"ל דבכה"ג אין קנאים פוגעים בו, דאף דספק דאו' לחומרא, מ"מ זה רק הנהגה כלפי האדם שפוגע באיסור אבל לאדם מהצד שבא לחרוץ דינו אין הספק מוכרע מצד חומרתו.
וראיתי בס' משאת המלך כתב בכה"ג אין קנאים פוגעים בו וטעמו שהרי הדין האמור דווקא כשנעשה בפרהסיה, אבל בספק ארמית כבר אין נחשב זה בפרהסיה, כיון דאינו אלא ספק ואין רואים כאן בעילת ארמית וציין ששמע כד' הזה מהגר"ש רוזובסקי זצ"ל. ומיהו מד' רע"א בדו"ח ריש פ' אלו נערות מבואר מקו' שלא כדבריהם עיין שם כתובות כט. תד"ה ועל הכותית כו' ויל"ע בכ"ז עיי"ש.

ז"ל רע"א בדרוש וחידוש: "בכותית אפשר דהרבה מהם נתגיירו לש"ש והוו גרים גמורים והבא על הכותית אין קנאים פוגעים בו דשמא היא גיורת גמורה וא"כ אף אם קמי שמיא גלי' דהיא מאותן גירי אריות מ"מ כיון דאנן לא ידעינן אין קנאים פוגעים בו". ומדברי רע"א משמע שלא פגעינן מדין ספק בלבד ולא צריך לטעמא שלא חשיב פרהסיא, וזה לא כד' הגרש"ר. ובעצם הדברים, צ"ב מדוע לא נוח להם בחילוק הראשון שכתבתי.