- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,911
- נקודות
- 535
'כל יוצאי צבא מבן עשרים שנה ומעלה'
מבואר דיוצא צבא יוצא מגיל עשרים ונאמרו במפרשים כמה פרושים למה דווקא בגיל עשרים יוצאים לצבא וכן פירש רש"י.
א. הרמב"ן כתב שאפשר שיהיה הטעם, שאינו חזק למלחמה פחות מבן כ' כדרך שאמרו בן כ' לרדוף. וכ""כ הרבינו בחיי. ומבאר באילת השחר דאע"פ דבעינן זכויות להלחם וכדלהלן מ"מ התורה לא תסמוך על הנס ובענינם אנשי חיל גבורים.
ב. במושב זקנים כתב כי בעבור שבן עשרים יש לו מצות הרבה, בן ה' למקרא בן עשר למשנה בן י"ג למצוות בן ט"ו לתלמוד ואח"כ בן עשרים לרדוף אחרי שיש לו מצות הרבה יכול בטוב לרדוף למלחמה. והיינו שיוצא צבא אינו נמדד רק במידת כוחו וגבורתו אלא במידת כויותיו.
ג. הכלי יקר גם מבאר שאין גיל העשרים מחמת גבורתו וכחו, אלא מפרש דאף על פי שלפעמים יש בן חיל בפחות מעשרים שנה מכל מקום לא בגבורת איש יחפוץ ה', כי אם בזכותא תליא מילתא, וכל בן עשרים מצד היותו בר עונשין בבית דין של מעלה אז ביותר הוא מדקדק במעשיו ומסתמא יש לו אז יותר זכויות שיגינו בעדו במלחמה, שהרי הכהן מכריז מי האיש הירא מעבירות שבידו ילך וישוב לביתו וכל פחות מבן עשרים מסתמא אינו מדקדק כל כך במעשיו ואין לו כל כך זכויות שיכריעו על חובותיו.
ד. המהר"ל באבות כתב ואמר בן עשרים לרדוף, פירושו לרדוף את אחרים כי עד עשרים שנה אינו קל לרדוף, פירוש שהוא רודף את אחר ולמשול עליו. ולפיכך אצל מלחמה שיש לו לאדם לרדוף אחר שונאיו ולמשול עליהם דכתיב (ויקרא כ"ו) ורדפו מכם חמשה מאה וגו' איכה ירדוף אחד אלף וגומר, אין האדם יוצא למלחמה לרדוף עד שהוא בן עשרים שנה כי אז האדם מבקש לנצח ולמשול על אחר, וזה הוא דווקא כאשר הוא בן עשרים שאז מתחדש בו כח שהוא מבקש למשול.
מבואר דיוצא צבא יוצא מגיל עשרים ונאמרו במפרשים כמה פרושים למה דווקא בגיל עשרים יוצאים לצבא וכן פירש רש"י.
א. הרמב"ן כתב שאפשר שיהיה הטעם, שאינו חזק למלחמה פחות מבן כ' כדרך שאמרו בן כ' לרדוף. וכ""כ הרבינו בחיי. ומבאר באילת השחר דאע"פ דבעינן זכויות להלחם וכדלהלן מ"מ התורה לא תסמוך על הנס ובענינם אנשי חיל גבורים.
ב. במושב זקנים כתב כי בעבור שבן עשרים יש לו מצות הרבה, בן ה' למקרא בן עשר למשנה בן י"ג למצוות בן ט"ו לתלמוד ואח"כ בן עשרים לרדוף אחרי שיש לו מצות הרבה יכול בטוב לרדוף למלחמה. והיינו שיוצא צבא אינו נמדד רק במידת כוחו וגבורתו אלא במידת כויותיו.
ג. הכלי יקר גם מבאר שאין גיל העשרים מחמת גבורתו וכחו, אלא מפרש דאף על פי שלפעמים יש בן חיל בפחות מעשרים שנה מכל מקום לא בגבורת איש יחפוץ ה', כי אם בזכותא תליא מילתא, וכל בן עשרים מצד היותו בר עונשין בבית דין של מעלה אז ביותר הוא מדקדק במעשיו ומסתמא יש לו אז יותר זכויות שיגינו בעדו במלחמה, שהרי הכהן מכריז מי האיש הירא מעבירות שבידו ילך וישוב לביתו וכל פחות מבן עשרים מסתמא אינו מדקדק כל כך במעשיו ואין לו כל כך זכויות שיכריעו על חובותיו.
ד. המהר"ל באבות כתב ואמר בן עשרים לרדוף, פירושו לרדוף את אחרים כי עד עשרים שנה אינו קל לרדוף, פירוש שהוא רודף את אחר ולמשול עליו. ולפיכך אצל מלחמה שיש לו לאדם לרדוף אחר שונאיו ולמשול עליהם דכתיב (ויקרא כ"ו) ורדפו מכם חמשה מאה וגו' איכה ירדוף אחד אלף וגומר, אין האדם יוצא למלחמה לרדוף עד שהוא בן עשרים שנה כי אז האדם מבקש לנצח ולמשול על אחר, וזה הוא דווקא כאשר הוא בן עשרים שאז מתחדש בו כח שהוא מבקש למשול.