פסח, חודש ניסן בגדרי מנוי על הקרבן פסח. (1 צופה)

[ממגד שמים]

נסתפקתי מהי חלות "מנוי" שחל על הקרבן
הלא מבואר במשנה נמנין ומושכין את ידיהם ממנו עד שישחט- ש"מ אין עדיין משה גמור וחלוט.
כמו"כ מצינו משמעות מוצקה בירו' שאין המנוי מוגדר כמקח שאסור בשבת [-עוד מעבר לצורך מצווה שיש בזה ]
ומכל הלין מרגיש שעניין להיות מנוי הוא ממשפחת הריצוי וניחותא דבעלים וצ"ע

 

[בן ליש]

ועי' בחי' מרין רי"ז הלוי הל' קרבן פסח, דהמינוי הוא שיהא לו קנין ממון בהקרבן.

 

[גרינפלד]

ועי' בחי' מרין רי"ז הלוי הל' קרבן פסח, דהמינוי הוא שיהא לו קנין ממון בהקרבן.

לחץ כדי לכווץ...

י"מ בדברי הגרי"ז שיש ב' דינים - עי' נחמת ישורון,

והחזו"א נוקט שאין קנין ממוני, וראייתו מזה שהאדון יכול למנות את עבדו.

ועי' שער הקרבן להרב קרפט זללה"ה.

 

[ממגד שמים]

ועי' בחי' מרין רי"ז הלוי הל' קרבן פסח, דהמינוי הוא שיהא לו קנין ממון בהקרבן.

לחץ כדי לכווץ...

וק"ק לי א. א"כ היאך חל מינו בפה בלי מעש"ק
ב. בשבת קמ"ח אריו"ח שמקדיש אדם פסחו בי"ד שחל בשבת -ודחי שאין ראי' מהברייתא -יען אפ"ל דקאי על מינוי בקרבן חבירו, ואי נימא שזה ג"כ מעניין הקנאה -א"כ מה בין קנאו חבירו או קנאו לשמים וצ"ת ולע"ע

 

[ליטאי כבד]

ק"ק לי א. א"כ היאך חל מינו בפה בלי מעש"ק

לחץ כדי לכווץ...

בפסקי תוס' בקידושין אות פ' כתב "זכייה וקניינא בעי בהמנאת הפסח ולא סגי בדבור בעלמא".

 

[אורה]

נסתפקתי מהי חלות "מנוי" שחל על הקרבן
הלא מבואר במשנה נמנין ומושכין את ידיהם ממנו עד שישחט- ש"מ אין עדיין משה גמור וחלוט.
כמו"כ מצינו משמעות מוצקה בירו' שאין המנוי מוגדר כמקח שאסור בשבת [-עוד מעבר לצורך מצווה שיש בזה ]
ומכל הלין מרגיש שעניין להיות מנוי הוא ממשפחת הריצוי וניחותא דבעלים וצ"ע

לחץ כדי לכווץ...

לפ"ז למה קשה לתוס' איך הותר לקטן לאכול מקרבן פסח כי לא שייך אצלו להיות מנוי

 

[אברך מישיבת מיר]

ועי' בחי' מרין רי"ז הלוי הל' קרבן פסח, דהמינוי הוא שיהא לו קנין ממון בהקרבן.

לחץ כדי לכווץ...

והאבי עזרי מעילה ד' ח' התקשה בדבריו והסיק דאין זה זיכוי ממוני ע"ש.

 

[רבי]

למעשה זה מח' חתם סופר וגרי"ז שאומרים שכל מקום שכתוב קיחה היינו ממון.
וגם בק"פ נאמר "משכו וקחו לכם" ומשמעו ממון. היינו שיהיה לו קנין ממוני בקרבן ויהיה קנוי לו מדאורייתא.

והאבי עזרי טוען שאין צריך ממש קנין אלא סגי בדיבור.
אבל כתב החזו"א שאף שסגי המינוי בדיבור אחרי שנמנה יש לו כבר זכות ממונית בקרבן.
והוא חידוש, שעצם המינוי הוא ללא קנין, אך לאח"כ יהיה לו זכות כמו קנין.

 

[יצחק א]

נסתפקתי מהי חלות "מנוי" שחל על הקרבן
הלא מבואר במשנה נמנין ומושכין את ידיהם ממנו עד שישחט- ש"מ אין עדיין משה גמור וחלוט.
כמו"כ מצינו משמעות מוצקה בירו' שאין המנוי מוגדר כמקח שאסור בשבת [-עוד מעבר לצורך מצווה שיש בזה ]
ומכל הלין מרגיש שעניין להיות מנוי הוא ממשפחת הריצוי וניחותא דבעלים וצ"ע

לחץ כדי לכווץ...

אולי יש לבאר הענין קצת.
ולומר, שענין המינוי הוא דבר הרגיל בין אינשי כדמצינו בביצה כז: "נמנין על הבהמה", ומסתבר לומר שמינוי אין רגילות לעשותו ע"י הגבהה כדי לזכות חלק בבהמה, אלא שנמנים בכסף זה עם זה או שמסכמים הענין באמירה ואחר השחיטה מחלקים ביניהם, וגם כשאמרה התורה "תכוסו" התכוונה תורה לפעולה ידועה הרגילה אצל אנשים בעניינים אחרים.
והנה בפסח עיקר דין מינוי "תכוסו" נאמר בפסח מצרים, ושם היה דינם כבני נח, דלר"ל היה המינוי בדמים כיון דמעות קונות בב"נ, ולרבי יוחנן היה צריך להיות בהגבהה, אבל אין זה דרך מינוי, ועל כרחך לא הצריכה תורה קנין, אך לאחר מתן תורה התהפכו הדברים, ולר"ל כיון שמעיקרא היה הקנין בדמים גם עתה יש לעשותו כן, אבל מעות אינן קונות ועל כרחך שסגי בזה אע"ג שאין זה קנין ממש, ולרבי יוחנן אמנם מעות קונות, אבל כיון דמעיקרא במצרים לא היה המינוי קנין אין צריך לעשות תורת קנין.

 

[אברך קלאסי]

יש להוסיף בכ''ז מדברי התוס' בקידושין מ''ב ובגיטין ס''ד שהקשו מדוע קטן נתמעט שאינו זוכה לאחרים למנותם בפסח ומתרצים דלענין מינוי הווה כגדון כיון ששה לבית אבות דאוריתא והנה בקושיא ודאי נראה שיש כאן גדר הדומה לזכיה ממונית ממה שדנו בו חיסרון של זכית קטן לאחרים, ותי' אח''כ דשה לבית אבות דאוריתא ולענין פסח הווה כמו גדול, וצ''ע עיקר כונתם והיה אפ''ל דחדשו דמינוי של פסח אינו עובד ע''י זכיה ממונית אלא הוא קריאת שם ומינוי ואמנם אין נראה דבהא חזרו בהם דהיה להם לפרש דבריהם דלא בעי כלל זכיה רק הנראה מדבריהם דגדר זכית פסח ומינוי שיכא בה החיסרון של קטן לקבוע המעשה רק דסוג הזכיה במינוי הוא דורש רק עשיה קלישתא וכמו בד''א מקנה וכו' וצ''ע הגדר בזה.