בדברי הרמב"ם שאין ברכת החכם הרזים כי אם בארץ ישראל, היתכן ?! | בית המדרש – דיונים תורניים בדברי הרמב"ם שאין ברכת החכם הרזים כי אם בארץ ישראל, היתכן ?! | בית המדרש – דיונים תורניים

התורה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
584
תודות
864
נקודות
191
ברמב"ם (פ"י הי"א) מהל' ברכות כתב:
"הרואה ת"ר אלף אדם כאחד וכו', ואם ישראל הם ובארץ ישראל אומר ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם חכם הרזים".
וצריך עיון גדול מהיכי תיתי לומר כן דייקא בא"י,
ומהיכן שאב המאור הגדול דבריו ?
אשמח שכל א' מחו"ר יכתוב הנראה לו בזה :)
 
יעויין בכס"מ שם:
ומה שכתב רבינו ובארץ ישראל כתב ה"ר מנוח שלמד כן מדאיתא בגמרא בן זומא ראה אוכלוסא בהר הבית אמר ברוך חכם הרזים משמע דוקא בא"י עד כאן. ולא נהירא דאם כן נימא דוקא בהר הבית אלא ודאי אין משם ראיה כלל דמעשה שהיה כך היה והוא הדין בח"ל. ואפשר שטעם רבינו מדאמר עולא אין אוכלוסא בבבל כלומר שאע"פ שיראה ששים רבוא אין להם דין אוכלוסא לברך עליהם. וקשה מדאיתא בגמרא בפרק הנז' דרב חנינא בריה דרב איקא בריך ארב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע ברוך חכם הרזים משום דהוו חשיבי עליה כששים רבוא אע"ג דבבבל הוו. ואפשר דסבר רבינו דההיא פליגא אדעולא ופסק כעולא דמיקל בברכות הוא:
 
כנראה שהבית יוסף בא ליישב דברי הרמב"ם אף דלא ס"ל הכי.
דלא מצינו בראשונים שחילקו בין א"י לבבל. (דעת הסמ"ג היא ג"כ שרק בא"י מברכין).
ונראה דהב"י נקט כפשטא דגמ'.
 
מדוע לא הזכיר דעות החולקים שם.
שים לב לנכתב, לא מצינו בראשונים שחילקו.
אין מישהו שהתייחס לנושא מלבד הרמב"ם, אולם מסתימת כולם, ומפשטא דגמ' מבואר לכאו' לא כך.
וכפה"נ שזו היתה דעת הבית יוסף.

כנראה שהבית יוסף בא ליישב דברי הרמב"ם אף דלא ס"ל הכי.
דלא מצינו בראשונים שחילקו בין א"י לבבל. (דעת הסמ"ג היא ג"כ שרק בא"י מברכין).
ונראה דהב"י נקט כפשטא דגמ'.​
ות"ל מצאתי
דברי חמודות מסכת ברכות פרק ט

(כז) אין אוכלוסא בבבל. כבר כתבתי במעי"ט שצ"ל כפי מ"ש הב"י אליבא דהרמב"ם דה"פ שאין לברך על אוכלוסא שבבבל אבל לא פסק כן בספרו הש"ע וטעמו נראה כמ"ש בב"י משום דבגמרא איתא דרב חיננא בריה דרב איקא דבריך ארב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע ברוך חכם הרזים אף על גב דבבבל הוו ואף על גב דדחו ליה אליבא דהרמב"ם שנויי דחיקי נינהו​
 
שים לב לנכתב, לא מצינו בראשונים שחילקו.
אין מישהו שהתייחס לנושא מלבד הרמב"ם, אולם מסתימת כולם, ומפשטא דגמ' מבואר לכאו' לא כך.
וכפה"נ שזו היתה דעת הבית יוסף.
השולחן ערוך מתבסס על דבריו בבית יוסף,
והוא פלא גדול משום מה לא הזכיר בבית יוסף דחיית דברי הרמב"ם.
 
והוא פלא גדול משום מה לא הזכיר בבית יוסף דחיית דברי הרמב"ם.
הזכיר, את הקושיות, ויישב בדרך דחוקה.
ודי בזה, בכדי שיפסוק שלא כדעת הרמב"ם, למרות שיישב קושייתו.

נ.ב הלשון שהועתקה לעיל היא מדבריו בכסף משנה ולא בבית יוסף
 

הודעות מומלצות

בגלל דבר שעשו במדבר נוהגים מנהג בחודש אלול מהו?

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה