בדברי הרמב"ם שאין ברכת חכם הרזים כי אם בארץ ישראל, היתכן ?!

[התורה]

ברמב"ם (פ"י הי"א) מהל' ברכות כתב:
"הרואה ת"ר אלף אדם כאחד וכו', ואם ישראל הם ובארץ ישראל אומר ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם חכם הרזים".
וצריך עיון גדול מהיכי תיתי לומר כן דייקא בא"י,
ומהיכן שאב המאור הגדול דבריו ?
אשמח שכל א' מחו"ר יכתוב הנראה לו בזה :)

 

[אור זרוע לצדיק]

יעויין בכס"מ שם:
ומה שכתב רבינו ובארץ ישראל כתב ה"ר מנוח שלמד כן מדאיתא בגמרא בן זומא ראה אוכלוסא בהר הבית אמר ברוך חכם הרזים משמע דוקא בא"י עד כאן. ולא נהירא דאם כן נימא דוקא בהר הבית אלא ודאי אין משם ראיה כלל דמעשה שהיה כך היה והוא הדין בח"ל. ואפשר שטעם רבינו מדאמר עולא אין אוכלוסא בבבל כלומר שאע"פ שיראה ששים רבוא אין להם דין אוכלוסא לברך עליהם. וקשה מדאיתא בגמרא בפרק הנז' דרב חנינא בריה דרב איקא בריך ארב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע ברוך חכם הרזים משום דהוו חשיבי עליה כששים רבוא אע"ג דבבבל הוו. ואפשר דסבר רבינו דההיא פליגא אדעולא ופסק כעולא דמיקל בברכות הוא:

 

[התורה]

יעויין בכס"מ שם

לחץ כדי לכווץ...

אם כן מדוע בשולחן ערוך פסק כן ללא חילוק בין א"י לשאר מקומות.

 

[אור זרוע לצדיק]

כנראה שהבית יוסף בא ליישב דברי הרמב"ם אף דלא ס"ל הכי.
דלא מצינו בראשונים שחילקו בין א"י לבבל. (דעת הסמ"ג היא ג"כ שרק בא"י מברכין).
ונראה דהב"י נקט כפשטא דגמ'.

 

[התורה]

כנראה שהבית יוסף בא ליישב דברי הרמב"ם אף דלא ס"ל הכי.
דלא מצינו בראשונים שחילקו בין א"י לבבל. (דעת הסמ"ג היא ג"כ שרק בא"י מברכין).
ונראה דהב"י נקט כפשטא דגמ'.

לחץ כדי לכווץ...

מדוע לא הזכיר דעות החולקים שם.

 

[הצעיר שבחבורה]

מדוע לא הזכיר דעות החולקים שם.

לחץ כדי לכווץ...

שים לב לנכתב, לא מצינו בראשונים שחילקו.
אין מישהו שהתייחס לנושא מלבד הרמב"ם, אולם מסתימת כולם, ומפשטא דגמ' מבואר לכאו' לא כך.
וכפה"נ שזו היתה דעת הבית יוסף.

כנראה שהבית יוסף בא ליישב דברי הרמב"ם אף דלא ס"ל הכי.
דלא מצינו בראשונים שחילקו בין א"י לבבל. (דעת הסמ"ג היא ג"כ שרק בא"י מברכין).
ונראה דהב"י נקט כפשטא דגמ'.​

לחץ כדי לכווץ...

ות"ל מצאתי
דברי חמודות מסכת ברכות פרק ט

(כז) אין אוכלוסא בבבל. כבר כתבתי במעי"ט שצ"ל כפי מ"ש הב"י אליבא דהרמב"ם דה"פ שאין לברך על אוכלוסא שבבבל אבל לא פסק כן בספרו הש"ע וטעמו נראה כמ"ש בב"י משום דבגמרא איתא דרב חיננא בריה דרב איקא דבריך ארב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע ברוך חכם הרזים אף על גב דבבבל הוו ואף על גב דדחו ליה אליבא דהרמב"ם שנויי דחיקי נינהו​

 

[התורה]

שים לב לנכתב, לא מצינו בראשונים שחילקו.
אין מישהו שהתייחס לנושא מלבד הרמב"ם, אולם מסתימת כולם, ומפשטא דגמ' מבואר לכאו' לא כך.
וכפה"נ שזו היתה דעת הבית יוסף.

לחץ כדי לכווץ...

השולחן ערוך מתבסס על דבריו בבית יוסף,
והוא פלא גדול משום מה לא הזכיר בבית יוסף דחיית דברי הרמב"ם.

 

[הצעיר שבחבורה]

והוא פלא גדול משום מה לא הזכיר בבית יוסף דחיית דברי הרמב"ם.

לחץ כדי לכווץ...

הזכיר, את הקושיות, ויישב בדרך דחוקה.
ודי בזה, בכדי שיפסוק שלא כדעת הרמב"ם, למרות שיישב קושייתו.

נ.ב הלשון שהועתקה לעיל היא מדבריו בכסף משנה ולא בבית יוסף

 

[התורה]

יעוין בדברי רבינו המאירי בברכות שם:
"אם היתה אכלוסא נכבדת חשובה בעיני הכל כששים רבוא או אפי' ב' תלמידי חכמים שלמים יש מי שאומר שמברך עליה חכם הרזים".

 

[ישיביש]

מהרשום אצלי בענין זה:

במעדני יום טוב (מס' ברכות פ"ט סי' ח') כ' וז"ל: "ונ"ל דהכי פירושו אין דין אוכלוסא בבבל שאפי' יש אוכלוסא בבבל אין מברכין דדוקא בא"י נתקנה ששם ראוי לברך על שיש כל כך חיל מישראל בא"י וכך פי' הב"י אליביה דהרמב"ם שנראה מדבריו דדוקא על אוכלוסא שבא"י מברכים וכו', עכ"ל.

ולכאו' הטעם שכתב שאין דין אוכלוסא בבבל משום "דדוקא בא"י נתקנה ששם ראוי לברך על שיש כל כך חיל מישראל בא"י" צ"ע, דמה שייך ענין זה לברכת הרזים, הא אין הברכה על ריבוי חיל מישראל, אלא על ריבוי הדעות שהקב"ה יודע מה בלב כל אחד, וכמש"נ בסו', וכלשון הברכה.

ונראה לבאר הענין, ע"פ מה שאמר ר"ז [ב"ב קנח, ב] "אוירא דארץ ישראל מחכים", די"ל דכיון דהברכה היא על ריבוי הדעות בישראל י"ל דרק בא"י דהאוירא מחכים ומתבטא ביותר דבר זה, להתפעל על ריבוי הדעות המחוכמות שבא"י, ראוי לברך ברכה זו.

שו"מ ב'עיון יעקב' (על עין יעקב) שכ' וז"ל: 'אין אוכלוסא בבבל. כי אין השכינה שורה שם ואוירא דא"י דוקא מחכים', עכ"ל.