מצורע בדד ישב - מה לגבי מצורעים אחרים?

[הצעיר באלפי ישראל]

בפי' הראב"ד (תו"כ פי"ג מ"ו) משמע, שאין למצורע אחד לישב עם מצורע אחר,
ולכאורה נשאלת השאלה: והא מקרא מלא דיבר הכתוב, "וארבעה אנשים היו מצורעים . . ויאמרו איש אל רעהו" וגו', ומשמע שמצורעים יושבים יחדיו!

 

[מתקרב]

בפי' הראב"ד (תו"כ פי"ג מ"ו) משמע, שאין למצורע אחד לישב עם מצורע אחר,
ולכאורה נשאלת השאלה: והא מקרא מלא דיבר הכתוב, "וארבעה אנשים היו מצורעים . . ויאמרו איש אל רעהו" וגו', ומשמע שמצורעים יושבים יחדיו!

לחץ כדי לכווץ...

ל"מ שם כן, אלא כתב שאין טמא מת יושב עם מצורע, אבל מצורע יושב עם מצורע.

 

[תיבת גמא]

בפי' הראב"ד (תו"כ פי"ג מ"ו) משמע, שאין למצורע אחד לישב עם מצורע אחר,
ולכאורה נשאלת השאלה: והא מקרא מלא דיבר הכתוב, "וארבעה אנשים היו מצורעים . . ויאמרו איש אל רעהו" וגו', ומשמע שמצורעים יושבים יחדיו!

לחץ כדי לכווץ...

מתוך ,לקראת שבת, (- חב"ד) האחרון

 

[הצעיר שבחבורה]

בפי' הראב"ד (תו"כ פי"ג מ"ו) משמע, שאין למצורע אחד לישב עם מצורע אחר,

לחץ כדי לכווץ...

ל"מ שם כן, אלא כתב שאין טמא מת יושב עם מצורע, אבל מצורע יושב עם מצורע.

לחץ כדי לכווץ...

מצורף

 

[הצעיר שבחבורה]

וכתב המלבי"ם

ודע שיש הבדל בין בדד ובין גלמוד. היושב גלמוד הוא מרוחק מכל אדם, ואני שכולה וגלמודה (ישעי' מט), ובב"ר (פל"א ופל"ד) א"ר אבון בחסר ובכפן גלמוד, אם ראית חסרון בא לעולם הוי רואה את אשתך כאילו היא גלמודה שכן בכרכי הים קורין לנדה גלמודה. וכן בסוטה (דף מב) על עדת חנף גלמוד. ובר"ה (דף כז), אבל היושב בדד אינו מובדל, ויבא גם על אומה שלמה ולשבח. ה' בדד ינחנו, הן עם לבדד ישכן, וכן המצורע אינו מובדל מיתר מצורעים רק מן הטהורי', ובמ"ש טמא הוא, שהוא מיוחד בטומאתו, הוא יהיה לבד גם מן שנים הטמאים שהם זב וט"מ, (ועי' בזבחים דף קיז), וממילא מ"ש מחוץ למחנה מושבו הוא חוץ לג' מחנות:​

 

[מתקרב]

מצורף

לחץ כדי לכווץ...

ז"א שאין מקומו עם זב וט"מ, אבל אם מצורעים אחרים כן. אולם בתחילת דבריו שהוא כמנודה שאסור בארבע אמות וכן כל המנוגעים" לכאורה אין כוונתו שצריך ד"א משאר מנוגעים אלא שגם לנגעי ראש וזקן יש דין מנודים ולא רק לנגעי גוף, אולם גם אם נניח שכוונתו שיש דין הרחקה ד"א ממנוגעים אחרים מ"מ אין קושיא מארבעה אנשים שהרי גם במרחק ד"א אפשר לשוחח. ופשוט לכאורה.

 

[מתקרב]

אולם גם אם נניח שכוונתו שיש דין הרחקה ד"א ממנוגעים אחרים מ"מ אין קושיא מארבעה אנשים שהרי גם במרחק ד"א אפשר לשוחח. ופשוט לכאורה.

לחץ כדי לכווץ...

אח"כ ראיתי לדון אם מנודה מותר בד"א של מנודה אחר. והצפנת פענח נקט בפשיטות שאסור, אולם השו"מ הביא מאביו שמנודה מותר בד"א של מנודה חברו. וא"כ אם מצורע כמנודה לכאורה תלוי בזה אם מותר בד"א של מצורע חברו.
אולם יש לחלק בין שני מצורעים לשני מנודים שבנידוי אין קשר בין נידוי של האחד לנידוי של השני וכ"א מנודה לעצמו, ואילו במצורע הדין מנודה חל מהדין מצורע וא"כ שניהם אותו נידוי ובודאי שמותרים אחד להשני.
ובלא"ה מארבעה מצורעים אין קושיא כמש"כ שדיברו ממרחק, ועוד י"ל שהלימוד שמצורע אסור בד"א הוא מדברי קבלה מקרא דעזרא, ואולי תוקן רק בזמנם [וכ"כ השו"מ שם] ולא לפני.
אולם הצ"פ הביא ראיה מפורשת שמצורע מותר ממצורע חברו, מבב"ב כ. אתא חבריה שרי ליה, וזו ראיה ברורה, אא"כ נומר שכוונת הגמרא שם במצורע עכו"ם

 

[הצעיר באלפי ישראל]

מתוך ,לקראת שבת, (הצג קובץ מצורף 18580- חב"ד) האחרון

לחץ כדי לכווץ...

אם תוכל אולי לכתוב את התוכן שם, לא מגיע אלינו העיתון שהזכרת.

 

[נהנה מקושיא טובה]

מתוך גליון מעדני אשר

 

[נהנה מקושיא טובה]

עיין כאן עוד בזה