בדורנו רק עם האהבה זה משפט נכון??? | חינוך הבנים| דף 2 בדורנו רק עם האהבה זה משפט נכון??? | חינוך הבנים| דף 2
  • ברכות לעולם התורה שכובש מחר את ספסלי בית המדרש! יישר כח

    יישר כח גדול לכל הלומדים, עמלי התורה - שמעמידים עולם ומלואו!

לא מכות..
אולי פאצ' או שנים
העיקר שלא יבוא מתוך עצבים
כעס אפשר במינון..
בכל אופן הילד יודע שאביו בנ"א ולא מלאך
ושהילדים רבים זה וודאי לא תועלתי לתת מכות דמאי חזית
אפשר להפריד תוך כדי חיבוק ולומר כמה בפעצים בטון סמכותי אצלינו בבית לא מרימים ידים אחד על השני
היום כולם צועקים שפאצ זה סוף העולם
וזה אסור
 
היום כולם צועקים שפאצ זה סוף העולם
וזה אסור
מי אלה "כולם" שלא שמעתי? נא התכבד וכתוב שמות של אנשי חינוך או אנשים גדולים שאומרים שבכ"מ לא לתת. (אחרת זה דיון חסר תוחלת).
או אולי אני גר בגלקסיה אחרת.
 
היום כולם צועקים שפאצ זה סוף העולם
וזה אסור
מה זה פאצ'
אצלי הוא פליק על היד
או בכל מקום אחר אבל לא מדי בעוצמה
א"א לכתוב כאן מינונים אבל כל ערום יעשה בדעת
העיקר שלא שלא יהא מתוך עצבים
שאז הילד מתחנך לפרוק עצבים במכות
וגם בדר"כ נותנים לילד יותר ממה שמגיע לו
 
מי אלה "כולם" שלא שמעתי? נא התכבד וכתוב שמות של אנשי חינוך או אנשים גדולים שאומרים שבכ"מ לא לתת. (אחרת זה דיון חסר תוחלת).
או אולי אני גר בגלקסיה אחרת.
במציאות בשטח כשאתה נותן פליק לבן שלך איך הוא מגיב??
או שזה לא קורה
וכולם אין לי באמת שמות של מחנכים זה יותר הרחוב
וזה השאלה האם הרחוב צודק או ממש לא
 
במציאות בשטח כשאתה נותן פליק לבן שלך איך הוא מגיב??
או שזה לא קורה
וכולם אין לי באמת שמות של מחנכים זה יותר הרחוב
וזה השאלה האם הרחוב צודק או ממש לא
הוא מבין שאם אביו התעלה... על עצמו ונתן לו פליק - הוא צריך לשנות את מעשיו. (וב"ה לא נתקלתי באחד מילדיי שהתחצף וכדומה וקיבל פילק בגלל זה נהיה חצוף יותר, אלא להיפך).
הרחוב זה לא אינדקציה לשום דבר במחילה. יש אנשי חינוך ואנשים גדולים או בכלל בעלי נסיון והתמחות שכדאי להקשיב להם בנושא החינוך.
 
הוא מבין שאם אביו התעלה... על עצמו ונתן לו פליק - הוא צריך לשנות את מעשיו. (וב"ה לא נתקלתי באחד מילדיי שהתחצף וכדומה וקיבל פילק בגלל זה נהיה חצוף יותר, אלא להיפך).
הרחוב זה לא אינדקציה לשום דבר במחילה. יש אנשי חינוך ואנשים גדולים או בכלל בעלי נסיון והתמחות שכדאי להקשיב להם בנושא החינוך.
אני מסכים עם זה במאה אחוז
אבל כדי שבאמת זה מה שהוא ירגיש זה צריך להיות מעשה נדיר של פעם בשנה כך נראה לי?
 
במציאות בשטח כשאתה נותן פליק לבן שלך איך הוא מגיב??
או שזה לא קורה
וכולם אין לי באמת שמות של מחנכים זה יותר הרחוב
וזה השאלה האם הרחוב צודק או ממש לא
תלוי בגיל כמובן
אצלי אם זה באמת מגיע לו [הינו שגם הוא מבין שזה מגיע לו] זה עובר בדממה הכי הרבה בוכה לדקה וחצי
אבל אם לא מגיע [קורה שטעיתי בשיקול הדעת] רואים את העלבון עליו וצריך לפיסו [העיתוי לפיוס תלוי בעוצמת הטעות..]
לפעמים זה מצב שמגיע לו אבל הוא לא חושב כך [לא כ"כ מצוי] ואז לפעמים אחר זמן הוא מבין שמגיע לו לפעמים אחר זמן [לא מיד] אפשר להסביר לו את חומרת המעשה ולמה היה מגיע לו העונש]
 
אני מסכים עם זה במאה אחוז
אבל כדי שבאמת זה מה שהוא ירגיש זה צריך להיות מעשה נדיר של פעם בשנה כך נראה לי?
ממש לא. כל מעשה שהילד הקטן חורג מהשורה, ובתנאי שהאב ניסה פעם ופעם לבקש ממנו בנועם שיחדל אבל הוא מצפצף, זו כבר חוצפה שצריך להתייחס אליה בחומרה. ואם פאצ' יעשה את העבודה כך צריך. (ושוב כפי שהבהרתי בהודעות קודמות, לא הרי ילד קטן לנער ופשוט). והילד מספיק נבון להבין שאב שאוהב אותו ומקרב אותו, הפעם מצא לנכון לחנכו. ילדים לא טיפשים.
 
לא מכות..
אולי פאצ' או שנים
העיקר שלא יבוא מתוך עצבים
כעס אפשר במינון..
בכל אופן הילד יודע שאביו בנ"א ולא מלאך
ושהילדים רבים זה וודאי לא תועלתי לתת מכות דמאי חזית
אפשר להפריד תוך כדי חיבוק ולומר כמה פעמים בטון סמכותי אצלינו בבית לא מרימים ידים אחד על השני
מה ההבדל בין מכות לפאצ או שתיים זה לא אותו דבר?
 
ככל שהאב ניסה פעם ופעם לבקש ממנו בנועם שיחדל מזה והילד הקטן מצפצף זו כבר חוצפה שצריך להתייחס אליה בחומרה
לא תמיד
לפעמים הילד שקוע במשחק
וקראת לו ללמוד אתך
והוא יותר אוהב לשחק
זה לא חוצפה שהוא לא מגיע
וא"צ להתיחס לכך בחומרה אלא
לנסות להכנס לראש של הילד ולהבין אותו
ולהציע לו תמורה אחרת למשחק המרתק
כגון ממתק או פרסון אחר
כל דבר לפי ענינו
 
ממש לא. כל מעשה שהילד הקטן חורג מהשורה, ובתנאי שהאב ניסה פעם ופעם לבקש ממנו בנועם שיחדל אבל הוא מצפצף, זו כבר חוצפה שצריך להתייחס אליה בחומרה. ואם פאצ' יעשה את העבודה כך צריך. (ושוב כפי שהבהרתי בהודעות קודמות, לא הרי ילד קטן לנער ופשוט). והילד מספיק נבון להבין שאב שאוהב אותו ומקרב אותו, הפעם מצא לנכון לחנכו. ילדים לא טיפשים.
אבל לפי דעתי זה כן צריך להיות חריג ובחדר לבד עם הילד שלא כולם יראו
איך שהילד מקבל פאצ
 
לא תמיד
לפעמים הילד שקוע במשחק
וקראת לו ללמוד אתך
והוא יותר אוהב לשחק
זה לא חוצפה שהוא לא מגיע
וא"צ להתיחס לכך בחומרה אלא
לנסות להכנס לראש של הילד ולהבין אותו
ולהציע לו תמורה אחרת למשחק המרתק
כגון ממתק או פרסון אחר
כל דבר לפי ענינו
ברור מאיליו ולא היה צריך להיכתב. וכי מה זה חוצפה אם לא שהילד שמע הבין (מה שהאב ביקש בנחרצות) ובכל זאת ממשיך? פשוט.
 
מה ההבדל בין מכות לפאצ או שתיים זה לא אותו דבר?
אבל לפי דעתי זה כן צריך להיות חריג ובחדר לבד עם הילד שלא כולם יראו
איך שהילד מקבל פאצ
רבינו רוצה להבין. כעת אתה יורד לרזולוציות. שאלת שאלה עקרונית, ובזה כמדומני שקבלת תשובה.
כעת, אתה שואל איך לתת והיכן, וכמה בדיוק, ובאיזה גיל זה משתנה וכיו"ב. אלו כבר שאלות אחרות, שקשה לענות להם במחי תגובה. כל ילד לפי מזגו, וכל סיטאוציה עומדת בפני עצמה. כך שתשובה נאותה תקבל רק בהדרכה (כככל והינך מתקשה לקבל החלטה בחינוך ילדיך. וזה לא גורע ממך. אלא אדרבה. זה סימן שאתה לוקח את הנושא ברצינות).
 
רבינו רוצה להבין. כעת אתה יורד לרזולוציות. שאלת שאלה עקרונית, ובזה כמדומני שקבלת תשובה.
כעת, אתה שואל איך לתת והיכן, וכמה בדיוק, ובאיזה גיל זה משתנה וכיו"ב. אלו כבר שאלות אחרות, שקשה לענות להם במחי תגובה. כל ילד לפי מזגו, וכל סיטאוציה עומדת בפני עצמה. כך שתשובה נאותה תקבל רק בהדרכה (כככל והינך מתקשה לקבל החלטה בחינוך ילדיך. וזה לא גורע ממך. אלא אדרבה. זה סימן שאתה לוקח את הנושא ברצינות).
מסכים צודק
 
יש שינוי בדור של היום שחיים היום כל הרחוב זה פינוק וחיבור וחוויות .
וצריך רגישות בבית לתת 'קונטרה' גם לזה .

בית שגדל רק על אהבה ולא על סמכות או גם על יראה לא יצליח לתת לילדים חיים נורמליים בחיים
לא כל החיים זה לעבוד בעבודה שאוהבים או אצל ראש כולל שיש אהבה לבוא לסדר א'...

אבל צריך לדעת שלמרות כל הדרשות רוב האנשים יש להם בעיה של חוסר באהבה ולא בעודף. כי את הקפדנות והעצבים יש במנה גדושה, ודווקא באהבה נכנסים ל"נרווים"
 
אם נרד לגוף העניין מדוע באמת זה דור חלש?
יכול להיות שהזהות הפנימית של בני האדם בדורנו מאוד חלשה,
העולם נהיה עולם קטן ונגיש והכל נמדד ברזולוציות לא הגיוניות האדם מרגיש חלש וקטן מכל המידע המרובה שהוא נחשף אליו.
גם בעולם התורה, הכל מתוקשר תחרותי ומלא השוואות.

כאן מגיעה המקום לאהבה, להעמיד בסיס איתן לילד ולחניך שהוא שווה משהוא בגלל מי שהוא, לרומם ולפאר את קרנו האישית.
אחרי שחיזקת ורוממת אפשר לחנך בכל דרך רק בתנאי שלא תפגע בנקודה הבסיסית במהות ובזהות שלו...שהאוהבים אותו
 
לפי דעתי ילד מקבל יותר בקלות קשיחות של האמא
כך היה אצלי בילדותי וכך מרגיש לי על ילדיי
זה נכון?

זה נגד גמרא מפורשת אמו מרצתו בדברים.
מאבא אמור להיות יותר מורא בצורה טבעית ואם הילד לא מקבל מאביו, מה זה אומר שזה יותר מידי בשבילו?! או שהוא לא מקשיב ואימא יותר מפחידה?!

ובכלל צריך להבין שחינוך צריך להגיע בצורה מושכלת ולרוב נשים שמחנכות בצורה קשיחה הרבה פעמים מגיעה מהרגש בצורה פחות מבוקרת.
 
לפי דעתי ילד מקבל יותר בקלות קשיחות של האמא
כך היה אצלי בילדותי וכך מרגיש לי על ילדיי
זה נכון?
כנראה באופן טבעי קיבלת מאמא שלך יותר אהבה [כך הוא הטבע]
וממילא היית מוסגל יותר להכיל את הקשיחות שלה
 
מה ההבדל בין מכות לפאצ או שתיים זה לא אותו דבר?
מכות זה כמו שנתת לחברים שלך כשרבת איתם
פאצ' או שתים זה משהו אחר מוגבל בעוצמה

היה לי רבה בחידר שהיה נותן סטירות שהילד היה נופל לרצפה מרוב עוצמה [אחר שהילדים עיצבנו אותו]
ולאחר שחזר על עצמו כמה פעמים סולק מהרבה מהחידר
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

רבי רפאל אלעזר הלוי בן-טובו...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה