חבל על דאבדין ולא משתכחין
מי יתן לנו תמורתו של ידיד כל בית ישראל צנא מלא ספרא, מאיר פנים לכל אדם שייף עייל ושייף נפיק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה המזוכך ביסורים
הגה"ח מורינו הרב שלמה ברוך זכר צדיק וקדוש לברכה.
 
מאמר אחרון

וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה כְקֹ֙רַח֙ וְכַ֣עֲדָת֔וֹ

וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה כְקֹ֙רַח֙ וְכַ֣עֲדָת֔וֹ

אין כמו פרשת קורח לחדד זויות חשוכות בתפישת עולמנו המקובעת, היא גם חמקמקה למדי ואין האוחז בחבל העצמיות שלו יכול לעמוד על העיוות שבה. מהלומת אור חדשה נשפכת מדברי רש"י שפותח את פירושו לפרשתנו: "פרשה זו יפה נדרשת"… כי פרשה זו של מחלוקת, היא תמיד אקטואלית, דור דור ודורשיו, דור דור ומחלוקותיו, דור דור...
 
הודעתו האחרונה


אבטח ולא אפחד

מדת הבטחון
היא בעצם סוד החיים, כי איך יוכל אדם לחיות בחיים מפוחדים מההווה ומהעתיד, ויוכל להשאר בריא בנפשו?! לכן הטבע האנושי בוטח מטבעו, כי אם לא יבטח לפחות באשליית הדימוי שבוטח בעצמו וביכולותיו הדמיונות, [ואף שיודע באופן בטוח הן מנסיונות חיים והן בהגיון שאין באמת שום שכל בסמיכה על משענת קנה רצוץ] אין לו ברירה אחרת, כי ללא 'בטחון' - אין טעם לחיי חרדה ואכזבה ללא משענת, ולו תהיה הכי דמיונית ואינה מעונגת בשום יציבות.

וכל זה נטע הבורא החסדן והחומל בכל נפש אדם שיהיה לו 'טבע של בטחון' ואם יש לו שכל - מבין, ש'הלבדיות' הזו נועדה, כדי שיתבונן היטב במציאות זו, שהוא בעצם מציאות של בורא שהמציא וברא נברא, והנחיתו בעולם השפל, כדי להטיב עמו, וכדי שיהיה לו קשר עם הבורא היחיד המשפיע שפע לכל בריה.

וככל שיעמיק במחשבה זו, שאכן באמת אין על מי ועל מה להשען כי אם על הבטחון הגמור, שהוא נמצא בידו יתברך, וכל מה שנארע עמו הכל בחשבון צדק מדוייק ממנו יתברך, ואין יכולת לפעול על ידי השתדלות ללא ידיעה ברורה ומזוככת, שגם את ההשתדלות עושה הקדוש ברוך הוא בעצמו, ולא הוא בכלל...

וכל מחשבה אודות הצלחת ההשתדלות וחריצותה אין צריך לומר שזה דמיון מגוחך כל עוד שאפילו זרימת הדם התקנית בלבו ובאבריו היא בהשגחה מדויחקת מאת הרופא כל בשר ואיך יהיה לו כח ומח מעצמו וככל שיתגבר במדת הבטחון יזכה ליותר שפע כי מחשבה של "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" היא זאת שמפסדת ומקלקלת את השפע.

ודבר זה צריך להיות בתוכיות ופנימיות הלב, ולא כמו שיש טועים לחשוב, שאם הותרה ההשתדלות האנושית, הרי שהיא הפועלת והמצלחת! לא, ולא! וההיפך הוא הנכון! ההשתדלות הלא טובה - פועלת בדרך הסתרה, כי מי שנכנס תחת שלטון הטבע המקרה והמזל, הוא בבחינת "בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו", ועל כן הוא מונהג בדרך הטבע אשר בחר לו.

אך אם ידע ויבין, שיש מי שמשגיח על הטבע ואין שום טבע בעולם בלי המטביע, ועל כן כשהטבע מחייב השתדלות - אין זה כי היא המועלת, אלא שזו שליחות מאת אדון העולם למען הבירורים הנפלאים שעלינו לברר כל ימות עולם, וכיון שהתלבשה הפרנסה בכך, שצריך ללכת לשם או לשם, או להתעסק בעיסוק הגשמי הפלוני, הוא למען השליחות המיוחדת לשמו יתברך, וכך גם את ההשתדלות עושים עם אמונה ובטחון וזוכים לשפע רב.

נמצא שאין הבטחון רק מידה טובה או גינוני קדושה אלא יסוד עיקר קיומו של האדם בהאי עלמא.
 
הרב שלמה ברוך בלוי, ראש ישיבת 'תפארת מוהרא"ש', זעק בהלוויה: "איך אפשר לראות גופה של ילד בן 17 ולא לדמוע?! איזה לב יכול להישאר שליו כאשר אנחנו נמצאים בשעה כזו?! לקחו את לוי יצחק להיכלות עליונים, ללמוד תורה בישיבה של מעלה. מי יכול לסבול צער של אבא ואמא שהולכים אחרי מיטתו של בנם, צעיר לימים, כמו פרח שקמל פתאום. היום בבוקר הוא קם, הלך למקווה, הלך לתפילה, כמו למלא עוד יום של תורה ומצוות, ומחר בבוקר הוא כבר נמצא בגן עדן! רבותי, בואו נקרע את הלבבות שלנו לאבינו שבשמים. אם נתעורר בתשובה אז הנשמה הזו שנלקחה בעוונותינו הרבים עולה מעלה מעלה, והמיתה הזו לא תהיה בחינם חס ושלום. לוי יצחק, לוי יצחק, לך בשלום, לך לרבינו, לך לצדיקים האמיתיים, תעורר רחמים בשמיים ליד כיסא הכבוד... עד מתי?!"
 
  • כשהתחיל מוהרא"ש לנסוע למירון בל"ג בעומר בפעם הראשונה, ציווה אז את הגבאים לאמר: "אם יהודי אחד יקבל מכה בגללי – איני מוחל למי שיתן המכה". ואמר זאת אז פעמים רבות (מפי הרב שלמה ברוך בלוי)
  • פעם אמר מוהרא"ש שבכוונתו לעשות פירוש על ה'תיקוני זוהר' ועל ספר הקבלה 'עץ חיים' שיתחיל במילים "אהובי בני היקר" ואפילו ילדים יוכלו להבין זאת… (מפי הרב שלמה ברוך בלוי)
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓