בהקמת בית הכנסת, מקיימים מצות 'ועשו לי מקדש'? (1 צופה)

[התורה]

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (שמות כה, ח). חכמינו ז"ל אמרו בגמרא (מגילה כט, א) על הכתוב (יחזקאל יא, טז) ואהי להם למקדש מעט, אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל. ולהלן נבקש לברר האם מקיימים מצות 'ועשו לי מקדש' בהקמת בית הכנסת.​

ועשו מקדש – גם היום​

בזוהר הקדוש אמרו (ח"ג דף קכו א) שגם בימינו אפשר לקיים מצות עשה דאורייתא של 'ועשו לי מקדש', וזאת על ידי בניית בית הכנסת, כי 'כל בי כנישתא דעלמא מקדש אקרי' (כל בית הכנסת שבעולם נקרא מקדש).​

דאורייתא או דרבנן​

בענין זה האריך בספר שדי חמד (מערכת ב' אות מ"ג-מ"ד) לאחר שהאריך להביא מחלקות הפוסקים אם קדושת בית הכנסת היא מן התורה, והביא כמה אחרונים שנקטו כדברי הזוהר שיש מצוה דאורייתא של ועשו לי מקדש בהקמת בית הכנסת (שנות ימין ח"א דף ט; מעשה אברהם או"ח סי' ל"ז).

לעומת זאת, מביא שם דעת כמה אחרונים (ברכת מועדיך לחיים דף קכח) שאין בזה מצוה דאורייתא, אלא מצות עשה דרבנן, ויש מי שכתב שאפילו מצוה דרבנן אין בו (יד ימין או"ח סי' ג).​

שיפוצים בבית הכנסת​

נפסק בשלחן ערוך (או"ח ס' קנ, א) שבני העיר כופין זה את זה לבנות בית הכנסת, וכתבו האחרונים (אשל אברהם בוטשאטש; ערוך השלחן סעיף א; כף החיים סק"ה) שגם כאשר יש בית הכנסת קיים, אלא שיש צריך להרחיבו, או לערוך בו שיפוצים ותיקונים לצורך תפילה ולימוד תורה כראוי, גם כופין זה את זה (ובימינו אין כופים בכפייה ממש, אלא כופים בדברי שכנוע וכדו', בלי הלבנת פנים).​

הלכה למעשה:​

נחלקו הפוסקים אם יש מצוה דאורייתא או דרבנן של 'ועשו לי מקדש' בהקמת בית הכנסת, ובכל אופן כופין בני העיר זה את זה לבנות בית הכנסת, או לערוך בו שיפוצים נחוצים.
​

תורה שבכתב​