כתב הר"ן שבת כא. ד"ה קסבר וז"ל והאי אסור להשתמש לאורה כל תשמישין במשמע ואפילו תשמיש של מצוה וטעמא דמילתא דכיון דע"י נס שנעשה במנורה תקנוה עשאוה כמנורה שאין משתמשין בה כלל".
אמנם נראה פשוט מה שכתב הר"ן דעשאוהו כמנורה, זה ודאי אינו בכל גדרי הענין, ומוכרח מכמה פנים, חדא, שנר חנוכה יוצא בנרות שעווה, וכן אין צריך דווקא שמן למאכל אפילו לא בתורת הידור (הרב אלישיב יחידאה בזה) וכן לא מצאנו שמעיקר הדין יש עדיפות ליתן לכהן להדליק את הנרות בנרות בית הכנסת דומיא דמנורה (אמנם ראה כאן), ויש עוד כמה וכמה חילוקים, והדמיון למנורת המקדש הוא בעיקר לגבי האיסור להשתמש באור הנרות, אף לצורך מצוה.
וכן יש להוכיח ממש"כ החיי אדם (חלק שני כלל קנד) וז"ל: מצוה מן המובחר ליקח שמן זית, דומיא דנס שבמקדש שהיה בשמן זית. ואם אין מצוי, יקח שמנים שאורם זך ונקי או נר של שעוה שגם כן אורו זך, ואם אין לו יקח של חלב או שומן. וה"ה הפתילות שאין מדליקין בהם בשבת, מותר להדליק בהם נר חנוכה. ומ"מ מצוה מן המובחר ליקח צמר גפן או חוטי פשתן עכ"ל. והביאו במ"ב סי' תרעג סק"ב עיי"ש. והטעם להעדיף פשתן או צמר בגלל שדולקים יפה.
ויש לשאול, מדוע לא כתבו להעדיף פשתן מצמר גפן, שהפתילות במקדש היו עשויות משיירי כותנות של כהן הדיוט העשויות מפשתן. ובהכרח מה שכתבנו שאי"ז בכל גדרי העניין.
אמנם ידוע מש"כ המהר"ל מפראג בס' נר מצוה דיש חיוב להדליק בשמן זית, דבנרות שעוה לא יצא יד"ח דומיא דמנורה עיי"ש. וצ"ע.
ובכל מקרה, דברי המהר"ל אמורים דווקא לגבי השמן שעל ידו נעשה הנס, משא"כ בשאר פרטים.
אמנם נראה פשוט מה שכתב הר"ן דעשאוהו כמנורה, זה ודאי אינו בכל גדרי הענין, ומוכרח מכמה פנים, חדא, שנר חנוכה יוצא בנרות שעווה, וכן אין צריך דווקא שמן למאכל אפילו לא בתורת הידור (הרב אלישיב יחידאה בזה) וכן לא מצאנו שמעיקר הדין יש עדיפות ליתן לכהן להדליק את הנרות בנרות בית הכנסת דומיא דמנורה (אמנם ראה כאן), ויש עוד כמה וכמה חילוקים, והדמיון למנורת המקדש הוא בעיקר לגבי האיסור להשתמש באור הנרות, אף לצורך מצוה.
וכן יש להוכיח ממש"כ החיי אדם (חלק שני כלל קנד) וז"ל: מצוה מן המובחר ליקח שמן זית, דומיא דנס שבמקדש שהיה בשמן זית. ואם אין מצוי, יקח שמנים שאורם זך ונקי או נר של שעוה שגם כן אורו זך, ואם אין לו יקח של חלב או שומן. וה"ה הפתילות שאין מדליקין בהם בשבת, מותר להדליק בהם נר חנוכה. ומ"מ מצוה מן המובחר ליקח צמר גפן או חוטי פשתן עכ"ל. והביאו במ"ב סי' תרעג סק"ב עיי"ש. והטעם להעדיף פשתן או צמר בגלל שדולקים יפה.
ויש לשאול, מדוע לא כתבו להעדיף פשתן מצמר גפן, שהפתילות במקדש היו עשויות משיירי כותנות של כהן הדיוט העשויות מפשתן. ובהכרח מה שכתבנו שאי"ז בכל גדרי העניין.
אמנם ידוע מש"כ המהר"ל מפראג בס' נר מצוה דיש חיוב להדליק בשמן זית, דבנרות שעוה לא יצא יד"ח דומיא דמנורה עיי"ש. וצ"ע.
ובכל מקרה, דברי המהר"ל אמורים דווקא לגבי השמן שעל ידו נעשה הנס, משא"כ בשאר פרטים.