ואתחנן ביאור פרשת ק"ש בפשוטו (1 צופה)

[ירא אלקים]

כתיב בפרשת ק"ש שמע ישראל הוי"ה א-להינו הוי"ה אחד, ואהבת את הוי"ה אלו' בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך, והוא ציווי על יחוד השי"ת, ועל אהבתו.
וכתיב בתרה "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך, ושננתם לבניך, ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך,
וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך, וכתבתם על מזזת ביתך ובשעריך. עד כאן.
ויש לעיין בחלק של הציווי של שימת הדברים אל הלב, שינונם, קשירתם, וזכירתם וכו' על מה קאי, אי על פרשת ק"ש, או על כלל התורה,
ובפשוטו הוא על פרשה זו דווקא, וכן הוא שאנו קוראין את שמע ופ' ראשונה מדאו' [וכמדומני דהעיקר הוא פס' ראשון עד על לבבך והנדון אי אזהרות בכלל או לא ול"ע]
ויש להבין א"כ איך דרשו חז"ל מפרשה זו על כלל התורה לגבי ושננתם לבניך ולגבי ודברת בם וצ"ע

עוד יל"ע מעין זה בפרשה שניה והי' אם שמע, ששם יש יותר מקום לומר שקאי על כלל התורה דהא הוזכרו כל המצוות, וכן קי"ל לעיקר לגבי ק"ש
בסוגי' דברכות פ"ב [מזכרון ישן ל"ע כעת כלל בסוגי' שם], ובכ"ז לגבי תפילין כן יש גם את פרשת והיה אם שמוע,

וכן יש לחשב לעוד צדדים בסו' דברכות שם ול"ע כנזכר.

 

[MMH]

ויש לעיין בחלק של הציווי של שימת הדברים אל הלב, שינונם, קשירתם, וזכירתם וכו' על מה קאי, אי על פרשת ק"ש, או על כלל התורה,

לחץ כדי לכווץ...

רק לחדד.

על הצד שאין הכוונה ביחס לכל התורה,
מה הכוונה על פרשת ק"ש?

לשני הדברים שנכתבו בשני הפסוקים הבאים:
1. אמונת היחוד. 2. אהבת ה'.
ועל זה נאמר 'והיו הדברים האלה'.

ואת אותם שני דברים (יחודו ואהבתו) צריך לשנן, וצריך לקשור וכו'.

הרי בתפילין זה מה שאנו עושים,
קושרים רק את הפרשיות המורות על יחודו ואהבתו.
וכך גם במזוזה.

אך ביחס למצוות 'ושננתם לבניך' - זה שונה.

הבנתי אותך נכון?

 

[הצעיר שבחבורה]

אציין את דברי הספרי על אתר

ד"א ושננתם לבניך - אלו בשנון ואין "קדש לי כל בכור", "והיה כי יביאך" בשנון. שהיה בדין: ומה אם "ויאמר", שאינו בקשירה, הרי הוא בשנון - "קדש לי כל בכור", "והיה כי יביאך", שישנן בקשירה - אינו דין שישנן בשנון?! ת"ל "ושננתם לבניך": אלו בשנון, ואין "קדש לי כל בכור", "והיה כי יביאך" בשנון.

וקשרתם. אלו בקשירה, ואין "ויאמר" בקשירה. שהיה בדין: ומה אם "קדש לי", "והיה כי יביאך", שאינו בשנון, הרי הם בקשירה - "ויאמר", שהוא בשנון, אינו דין שיהא בקשירה? - ת"ל "וקשרתם": אלו בקשירה ואין ויאמר בקשירה.
ועדין אני אומר: והרי "קדש לי", "והיה כי יביאך", שקידמו מצות אחרות, הרי הם בקשירה - עשרת הדברות, שלא קידמום מצות אחרות, אינו דין שיהו בקשירה!? אמרת ק"ו: אם "ויאמר", שהוא בשנון, אינו בקשירה - עשרת הדברות, שאינן בשנון, אינו דין שלא יהיו בקשירה? - והרי "קדש לי", "והיה כי יביאך" יוכיח, שאינן בשנון והרי הם בקשירה, יכול י' הדברות, שאע"פ שאינן בשנון, יהו בקשירה? - ת"ל "וקשרתם": אלו בקשירה, ואין י' הדברות בקשירה.​